בתמרון השתתפו 8,000 חיילים בסדיר ובנוסף זימנו 5,000 חיילי מילואים ממספר יחידות שונות.
למרות שדובר צבא ישראל אישר כי תמרון זה בא במסגרת תוכנית האימונים של הצבא לשנת 2022, והוחלט להתקיים קודם לכן, ניסתה התקשורת הישראלית לקשור את התמרון להסלמת המתיחות בין "ישראל" לבין חיזבאללה לאור הדיווחים בתקשורת שהתקשורת סיקרה. והיא דיווחה שאיראן מנסה להבריח נשק באמצעות טיסות אזרחיות על סיפון מטוסים איראניים לשדה התעופה של ביירות, לאחר שיגור קו טיסה ישיר בין ביירות לטהראן, וקולות הנלווים של איומים ישראלים להפציץ את נמל התעופה של ביירות אם זה יקרה, מה שמעלה שאלה לגבי האפשרות ש"ישראל" תיכנס למלחמה בחיזבאללה בזמן זה?
ישנם כמה גורמים פוליטיים פנים-ישראליים שהופכים את יצירת מצב פחד קולקטיבי בתוך הציבור הציוני לאינטרס ישראלי עליון לאור מצב הקיטוב והפיצול הפנים-ציוני, לאור תוצאות הבחירות האחרונות בישראל, והמוסכם. קווים כלליים לממשלה הבאה, עם השינויים המהותיים שהיא מביאה לזהותה ולאופיה של "ישראל", הנדחית על ידי פלחים רבים ומאוזנים בתוך הישות הציונית ומחוצה לה, ולכן מגזימה בסכנה חיצונית כמו איום חיזבאללה, יכול לתרום להאטת השברים והשברים החברתיים והפוליטיים ב"ישראל", או לדחוף לקראת הקמת ממשלת אחדות ציונית.
יצירת מצב של פחד קולקטיבי בישראל שונה מיציאה למלחמה ממשית נגד חיזבאללה, מכמה סיבות, החשובות שבהן:
ראשית: השפעת ההרס כתוצאה מהמלחמה על העורף הישראלי תהיה שלילית יותר לאור הפילוגים והסדקים הללו, במיוחד לאור ממשלת ישראל המחלקת כספי מדינה לקבוצות שאינן נושאות בנטל השירות הצבאי. , אינם משלמים את עלויות חשבון המלחמה, ואינם מסוגלים לגשר על הפער בין דיבורים לדיבורים.הדאגה הישראלית המתמדת מהחזקתו הגוברת של חיזבאללה בנשק התקפי, והיעדר תגובה הגנתית בסיסית לעורף הישראלי, וכן כך המלחמה תהפוך לגורם נוסף להרחבת סדקים וסדקים חברתיים בתוך "ישראל" ולא להיפך, לאור ההרס שהמוסד הצבאי מצפה לו מכל מלחמה בחיזבאללה. העורף הישראלי, החולשה הישראלית העיקרית .
שנית: "הצבא הישראלי", למרות האימונים המתמידים שלו במלחמה בכל החזיתות בו זמנית, תמיד מעוניין שלא להילחם בשתי חזיתות בו זמנית. כאן ראוי להזכיר את התנאים הבוערים בחזית הפלסטינית, במיוחד את ההתנגדות הגוברת. בגדה המערבית. סביר להניח שתדירותו תגדל וקבוצות עממיות וגיאוגרפיות רחבות יותר ייכנסו למעגל העימות עם "ישראל", במיוחד עם היווצרות ייהוד וסיפוח הגדה המערבית וירושלים, וההתעללות של ממשלת ישראל הקרובה. של הפלסטינים בשטחים הכבושים ב-1948.
כמו כן, ל"צבא" הישראלי יש הערכות מודיעיניות, שעל בסיסן התרחשות של כל פעולה ישראלית בירושלים או בגדה המערבית תקל על הכנסת רצועת עזה למעגל העימות הצבאי, כפי שקבע השר הישראלי. מהביטחון, בני גנץ, ובאישור התמרון הצבאי באוגדת עזה, שמטרתו להעלות את רמת היעילות והמוכנות של האוגדה, במקביל לתרגיל "חורף חם 2". כתוצאה מכך אנו מגלים שקשה מאוד ל"צבא" הישראלי להחליט לתקוף את חיזבאללה בצפון, בעוד חזית הגדה בוערת, מטרידה את צבאה ומתנחליה ומנקזת שם מחצית מצבאו.
שלישית: הפצצת שדה התעופה של ביירות או אפילו אתרי חיזבאללה או אפילו שיירות בתוך שטח לבנון פירושה שבירת כללי ההתקשרות בין שני הצדדים מאז מלחמת יולי 2006, ובכך פרוץ מלחמה גלויה נגד חיזבאללה, על הצבא, המדיני והפוליטי. השלכות כלכליות על האזור והמערכת אף אחד לא יכול לקבוע את תוצאות הקהילה הבינלאומית כולה, במיוחד לאחר שאירופה והאמריקאים נשמו לרווחה לאור סיום משבר שדה הגז קאריש עם חתימת הגבול הימי הסכם התיחום בין לבנון לישראל.
כמו כן, היחסים בין רוסיה לאיראן, והתקרבותם לברית הצבאית, יהוו גורם נוסף שמרתיע את הישראלים מלצאת למבצע צבאי נגד חיזבאללה בשטח לבנון, המוביל למלחמה שמתדרדרת בקלות רבה למלחמה אזורית. , ומאלץ את כל מדינות האזור להבהיר את עמדתן. ואת המערך הפוליטי שלו ללא כל עמימות.
כאן, חשוב להתייחס להתקרבות הסעודית-סינית מחד, ולמצב המתיחות בין ערב הסעודית לארצות הברית מאידך, המדגיש את דילמת השבריריות של "הסכמי אברהם" של נורמליזציה אם תעמוד למבחן בריתות צבאיות בין "ישראל" למדינות הנורמליזציה לאור מלחמה אזורית.
בקריאה מלאה של הנתונים הקודמים אנו מוצאים כי "ישראל" קרובה יותר לאיום ולתמרן דרך מדיניות היציאה לתהום, אך ללא אפשרות ליפול לתוכה. ברור כי המלחמה נגד חיזבאללה בחזית הצפונית אינה אופציה הגיונית לאור הסיכונים הגדולים ל"ישראל", במיוחד מאז אסטרטגיית הקרב בין שתי המלחמות, עם מימד ביטחוני ומבצעים צבאיים שלא מותירים. השפעה על מבצעו, עשויה להיות הפתרון הישראלי הטוב והפחות יקר.
נור ניוז