לפי מרכז התקשורת וענייני המדיה של נוג'בא, מזכ"ל תנועת ההתנגדות האסלאמית נוג'בא, בשולי נסיעתו למוסקבה ופגישה עם מספר בכירים פוליטיים ודתיים רוסיים, הגיב בחיוב להזמנת הרשת הבינלאומית "רוסיה אל-יום" לראיון בלעדי.
האייתוללה "אכרם אל-כעבי" הצביע בתחילה על כך שהעולם נמצא בנקודת מפנה היסטורית, ואמר: בהתחשב בקשרים שיש לנו עם רוסיה בנושאים חשובים רבים, באנו למדינה זו כדי להיפגש ולהתייעץ עם דמויות פוליטיות ודתיות כדי לבחון את הנושאים העיקריים ולקרב את הגישות שלנו.
הוא הדגיש כי "העולם החד- קוטבי כבר הסתיים היום, והקונפליקט בין ציר הטוב לציר הרוע (בהנהגת ארה''ב ונאט"ו יחד עם המאפיה הכלכלית) הוביל להיווצרותו של עולם רב-קוטבי", והוסיף: כעת רוסיה מעורבת במלחמה עם ארה''ב ונאט"ו באוקראינה במסווה שונה. המדיניות הקבועה של ארה''ב היא להשתמש במדינות אחרות כמו גם ארגוני טרור כדי לפגוע באויביה.
מזכ"ל נוג'בא הוסיף בהסבר: היום, המלחמה הזו היא מאוד ברורה; לכן, תפקידן של רוסיה ומדינות אחרות בציר הטוב, כולל איראן, סין ועיראק, עיצב את העולם הרב-קוטבי והחליש את תפקידה של ארה''ב.
שייח אכרם אל-כעבי תיאר את ארה''ב כשטן הגדול וכמקור כל הרוע בעולם, החל ממלחמות אזרחים ועד התפרצויות של מחלות מדבקות, וציין: אנו רואים את היקף ואיכות ההשפעה הזו בעיראק ובמערב אסיה, כפי שהופסקה כמעט פעילותם של התכפירים בעקבות נסיגתה של ארה''ב.
בהקשר זה, תוך התייחסות להודאה של כמה בכירים אמריקאיים בנוגע לתפקידה של וושינגטון בהקמת קבוצות טרור כמו דאע''ש, הוא סיפר זיכרון ממלחמת סוריה, ואמר: במהלך ההתקפות שלנו על ארגון הטרור "נור א-דין אל-זנגי" (שערף ראשו של ילד פלסטיני בשל הקשר של שביו עם ממשלת סוריה), נהרגו כמה קצינים ויועצים אמריקאיים שלחמו לצד הקבוצה הזו.
בחלק אחר של ראיון זה, מזכ"ל ההתנגדות האסלאמית נוג'בא הביע אי שביעות רצון מביזת הנכסים הלאומיים של עיראק על ידי הכובשים האמריקאיים, ואמר: בנוכחותם, מדינתנו איבדה את הריבונות הלאומית שלה. הכסף ממכירת הנפט של עיראק נשמר בבנקים אמריקאיים, והנשיא האמריקני הוא זה שחותם על התקציב השנתי שלנו!
אל-כעבי תיאר את בסיסי הצבא האמריקני בעיראק כמרכזי קנוניות, והוסיף: ארה''ב מילאה תפקיד שלילי בשחרור הערים העיראקיות מכיבוש דאע''ש, ומנעה בגלוי את הפעולות שלנו. היא מנהלת את מה שנקרא קבוצות אזרחיות וכן ארגוני טרור; לכן, הכרחי שעיראק תצא משליטתה של ארה''ב.
הוא אמר שהקנוניות של ארה"ב להתערבות, הקשרים הלא רצויים של כמה פוליטיקאים עם וושינגטון ורצח של כמה אנשים מיטיבים מעכבים את יישום החלטת הפרלמנט לגרש את הכובשים מעיראק, והוסיף: לא רק קבוצות ההתנגדות, אלא גם ממשלת עיראק חייבת לקבל החלטה מהותית לסיום הכיבוש. עם זאת, ארה''ב אינה מחויבת לשום חוק.
הבכיר בהתנגדות העיראקית הודיע על הפעילות המשחיתת של ארה''ב והמשטר הציוני במדינה זו, והצהיר: אנו, כהתנגדות, בעיראק דבקים באופציה הצבאית ורואים בה את הפתרון היחיד. האופציה הפוליטית לא הועילה בעבר, וגם לא תהיה שימושית בעתיד.
שייח אכרם אל-כעבי ציין בהקשר זה: האמריקאים הודיעו בעבר שלא באנו לעיראק כדי לצאת ממנה! אבל לאחר שקיבלו מכות מההתנגדות, הם נאלצו לברוח. האופציה הזו היא גם לטובת ממשלת עיראק, כי בצל המכות של ההתנגדות, ארה''ב תיאלץ לנהל משא ומתן עם ממשלת עיראק, וידה של בגדאד תהיה על העליונה.
בתשובה לשאלה "האם ההתנגדות תניח את נשקה בעקבות נסיגת ארה''ב?", הוא הכריז: מנקודת המבט הדתית, אנו מאמינים שנשק ההתנגדות שייך לאימאם ה-12 של השיעים (עליו השלום), והוא יימסר רק לבעליו הלגיטימי. מה שנשמע נגד נשק ההתנגדות הוא לוחמה פסיכולוגית, ומסירת נשק ההתנגדות לא תקרה. כעת, קבוצות עיראקיות רבות הן חמושות; כשהממשלה תחליט לפרק את הפשמרגה, השבטים ואחרים מנשקם, אז ניתן לדבר על זה.
מזכ''ל נוג'בא הזכיר את תפקידו של נשק ההתנגדות בהבסת דאע''ש ובמאבק בטרור, והוסיף: התקפת דאע''ש לא נעצרה על ידי הנשק של ארה''ב ואחרות; אלא, ההתנגדות העמידה את כוחותיה האינטלקטואליים והתעשייתיים לרשות הממשלה והגנה על הממשל מפני טרוריסטים. בהסתמך על החוויה והכוח האינטלקטואלי, ההתנגדות מסוגלת גם כעת לייצר כל מיני כלי נשק כדי להגן על המדינה.
בחלק אחר של הראיון הבלעדי לרוסיה אל-יום הדגיש אל-כעבי כי "איראן היא ידידה ושותפה של עיראק", והמשיך: יש לנו היסטוריה ואמונה משותפות, והיחסים שלנו עם האיראנים מבוססים על ציר ההתנגדות. האינטראקציה של האיראנים איתנו היא "מכבדת" ושונה מהאינטראקציה של אחרים (האמריקאים) עם חבריהם.
הוא הוסיף בהשלמת דבריו: במהלך התקפת דאע''ש, האמריקאים לא סיפקו את התחמושת הדרושה למטוסי ה-F-16 ולטנקי אברמס (אותם מכרו לעיראק ולקחו את הכסף עבורם), ולא קיבלו את ההסכם הביטחוני הדו-צדדי. גם הנשיא שלהם הכריזרשמית שאלו בעיות פנימיות של עיראק ואנחנו לא נתערב בהן! אבל מצד שני, איראן שלחה את מיטב אנשיה כמו השהיד סולימאני לעיראק, ונתנה לנו נשק, בלי לדבר על המחיר.
בחלק הבא של השיחה חשף מזכ"ל תנועת נוג'בא קנוניה מסוכנת לחדירת המשטר הציוני לעיראק, ואמר: בעקבות היחלשות תפקידה של ארה''ב בעיראק - במיוחד לאחר מלחמה באוקראינה - גילינו באמצעות מקורות המודיעין שלנו שתפקידה של ישראל גדל. לפני כן, המשטר הציוני נכח בארביל בתמיכת המשפחה השלטת, אך כעת ישראל מחליפה את ארה''ב בעיראק.
אל-כעבי הזהיר מפני הריגול והפעילות הקונספירטיבית של הציונים בעיראק, והצהיר: הנוכחות של הישראלים מסוכנת יותר מזו של ארה''ב, וההתנגדות לא תאפשר את הנוכחות הזאת. לגבי פרויקט הפשרה, אנו מודיעים כי כל מי שיפעל למען נורמליזציה עם ישראל, עונשו יהיה זהה לעונש המוטל על הציונים בעיראק. פשרה היא אסורה, והאומה העיראקית השורשית תמיד הייתה המובילה בתמיכה בפלסטין. סוד ההתנגדות שלנו הוא הקודס ופלסטין; לכן, כל תנועה ופעילות של המתפשרים בהחלט תהיה מטרה להתנגדות.
הוא כינה את שליטי חבל כורדיסטן בעיראק "בדלנים ומורדים", ואמר: אנו מבקשים מהממשלה להביא את ארביל תחת מטריית הריבונות העיראקית. הם מוכרים את הנפט של עיראק ללא תיאום עם השלטון המרכזי, ונותנים מחסה לחבלנים. אם הממשלה תרצה, היא יכולה לכפות את שלטונה על ארביל באמצעות זרועות חזקות כמו הגיוס העממי, הצבא וכוחות הביטחון. כמובן, איננו ממליצים על גישה צבאית, כי לממשלה יש מנופים רבים שבאמצעותם היא יכולה ללחוץ על הממשל האזורי הכורדי ולהכריח אותו לציית.
מזכ''ל נוג'בא מתח ביקורת חריפה על משפחת "ברזאני", וציין: הם אינם מייצגים את כל הכורדים בעיראק. המשפחה הזו שלטה בארביל במשך שנים, ושללה מכורדים רבים את חירותם. משפחת ברזאני מדכאת כל מחאה, ומפלגות אופוזיציה רבות לא מורשות להיכנס לארביל. במקביל, מותר למוסד ולישראלים להיות בארביל!
גם בתשובה לשאלת מנחה הרשת לגבי יחסי בגדאד-ריאד, שייח אכרם אל-כעבי אמר בשפה דיפלומטית: לממשלת עיראק יש גישה מיוחדת בהקשר זה ואנו מכבדים אותה. גם לנו יש גישה מיוחדת ואנו מבקשים מהממשלה לכבד אותה.
בסופו של הראיון הבלעדי לרוסיה אל-יום, הוא דיבר על הסיבה להימנעותו של נוג'בא מהשתתפות בממשלה, והכריז: אנחנו מעוניינים יותר להיות חלק מהאומה העיראקית ולהבין את הכאבים והבעיות שלה, להגן עליה ולהשמיע את דבריה לאוזני הממשלה.
בתיאור האתגרים הפנימיים בעיראק, מזכ"ל ההתנגדות האסלאמית נוג'בא הזכיר את המשבר הפוליטי ומשבר השחיתות כסוגיות היסוד של המדינה, ואמר: עם הקמת הממשלה נעלמה סכנת מלחמת האזרחים, אותה חיפשו כמה ממשלות ערביות ומערביות. כעת, חובת הממשלה היא להילחם במשחיתים הכלכליים הגדולים בממשלה לשעבר ולנסות לבצע רפורמות אמיתיות. כמובן שהצעדים החיוביים של הממשלה החדשה יצרו מעין תקווה ושלום לאומי, ואנו מקווים שצעדים אלו יימשכו ברצינות בתמיכת הפרלמנט ובפיקוח הציבורי.
נוג'בא