ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, נראה עם יתרון מצומצם בתחילת יום רביעי בבחירות בישראל, על פי סקרי יציאה, מה שעלול לסלול את הדרך לחזרה לשלטון לאחר שנראה כי לפחות מפלגת שמאל אחת לא עמדה בתנאי הסף הנדרשים לכניסה.
סקרי היציאה היו ראשוניים, והתוצאות הסופיות עשויות להשתנות עם ספירת הקולות. עם זאת, הם הצביעו על שינוי ימינה מתמשך בציבור הבוחרים הישראלי, שמעמעם עוד יותר את התקוות לשלום עם הפלסטינים ומתווה את הקרקע לסכסוך אפשרי עם ממשל ביידן ותומכי ישראל בארה"ב.
הבחירות ביום שלישי היו החמישיות של ישראל בתוך פחות מארבע שנים, כאשר כולן התמקדו בעיקר בכשירותו של נתניהו למשול. במשפט על שלל אישומי שחיתות, נתניהו נתפס בעיני התומכים כקורבן של ציד מכשפות ומושמץ על ידי המתנגדים כנוכל ואיום על הדמוקרטיה.
ההצבעה, כמו בחירות קודמות, הייתה צמודה. סקרי היציאה בשלוש תחנות הטלוויזיה הגדולות של ישראל חזו כולם שנתניהו ובעלי בריתו הקשוחים יכבשו 61 או 62 מושבים בפרלמנט, ויעניקו לו את הרוב בפרלמנט בן 120 המושבים הדרוש כדי למשול.
אבל הסקרים הראו כי מפלגה ערבית קטנה קרובה לחצות את הסף הנדרש לכניסה לפרלמנט - התפתחות שעלולה למחוק את רובו הדל.
פקידי בחירות עבדו במשך הלילה בחישוב קולות. בתחילת יום רביעי, כמעט 45% מהקלפיות נספרו, והתוצאה הסופית נותרה לא ברורה.
אם בעלות בריתו של נתניהו ייצאו מנצחות, עדיין עלולים לקחת שבועות של משא ומתן עד שתקום ממשלת קואליציה. המשך קיפאון וסיבוב בחירות חדש הם גם אפשרות.
בנאום בירושלים באישון לילה, נתניהו ביקש מתומכיו להתאזר בסבלנות ואמר כי מפלגת הליכוד שלו "על סף ניצחון גדול מאוד".
אולי מחשש שהמצביעים הערבים ימנעו ממנו את הניצחון, צייץ נתניהו בטוויטר טענות על אלימות ושיבוש קולות בקלפיות הערביות. הוא לא סיפק ראיות, וועדת הבחירות המרכזית הלא מפלגתית במדינה דחתה את "השמועות חסרות הבסיס".
נתניהו אמר מאוחר יותר שהוא "מבקש טוהר בחירות מוחלט כי זה הבסיס של הדמוקרטיה".
הערבים מהווים כ-20% מאוכלוסיית ישראל והיוו גורם מרכזי בחסימת נתניהו בבחירות האחרונות. אבל הפעם ההצבעה שלהם התחלקה בין שלוש סיעות שונות, שכל אחת מהן הייתה בסיכון ליפול מתחת לסף, מה שאומר שהקולות האלה היו מבוזבזים.
נתניהו היה ראש הממשלה המכהן הארוך ביותר בישראל, ששלט במשך 12 שנים רצופות – ו-15 שנים בסך הכל – לפני שהודח בשנה שעברה על ידי קואליציה מגוונת בראשות מועמד המרכז-שמאל יאיר לפיד.
אבל הקואליציה שרקם לפיד, שכללה את המפלגה הערבית הראשונה אי פעם שהצטרפה לממשלה, נפגעה בקרבות פנים וקרסה אחרי שנה אחת בלבד בשלטון. מפלגות אלו היו אמורות לתפוס רק 54 מושבים, לפי הסקרים.
לפיד, פנה לתומכים בתחילת יום רביעי, התעקש שהמירוץ לא הוכרע.
"עד שהמעטפה האחרונה תיספר, שום דבר לא נגמר ושום דבר לא סופי", אמר.
ההופעה החזקה ביותר של הלילה הייתה של חבר הימין הקיצוני איתמר בן גביר, הציונות הדתית, שהתגלתה כמפלגה השלישית בגודלה. בן-גביר הוא תלמידו של רב גזעני, מאיר כהנא, שנאסר מהפרלמנט ומפלגתו כח סומנה על ידי ארצות הברית כארגון טרור לפני שנרצח בניו יורק ב-1990.
אבל בעוד כהנא נתפס כפריה, בן-גביר הוא אחד הפוליטיקאים הפופולריים בישראל, בזכות הופעותיו התכופות בתקשורת.
בחגיגה קראו תומכיו של בן גביר "מוות למחבלים".
"אנחנו רוצים לעשות הפרדה מוחלטת בין אלה שנאמנים למדינת ישראל - ואין לנו שום בעיה איתם - לבין אלה שמערערים את ארצנו היקרה", אמר.
מוחמד שתייה, ראש הממשלה הפלסטיני, אמר כי עליית הימין הקיצוני בישראל היא "תוצאה טבעית של גילויי הקיצוניות והגזענות המתגברים בחברה הישראלית". לדבריו, נתניהו, אם יתבקש להרכיב את הממשלה הבאה, עשוי לנסות לחפש במקום זאת שותפים קואליציוניים פוטנציאליים אחרים. כאשר מתנגדיו של נתניהו נשבעים לעולם לא לשבת איתו בממשלה, זו עלולה להיות משימה קשה.
בישראל הבוחרים מצביעים למפלגות, לא לפוליטיקאים בודדים. אף מפלגה מעולם לא זכתה ברוב בפני עצמה, ובניית קואליציה נחוצה כדי למשול.
מפלגת הליכוד צפויה להיות הגדולה ביותר, עם כ-31 מושבים בפרלמנט, ואחריה יש עתיד של לפיד, עם 22 עד 24 מושבים.
לפיד היה המוח של הקואליציה שהפכה את נתניהו לראש האופוזיציה.
הקואליציה הורכבה מלאומנים המתנגדים למדינה פלסטינית, מפלגות יונים השואפות להסכם שלום ולראשונה בתולדות המדינה - מפלגה אסלאמיסטית ערבית קטנה. הקבוצות היו מאוחדות בשל סלידן מנתניהו. אבל הקואליציה הזו קרסה באביב הזה בגלל קרבות פנים.
המרכז לפיד, סופר ושדר לשעבר שהפך לראשות הממשלה במסגרת הסכם חלוקת כוח, הציג את עצמו כשינוי ישר ונטול שערוריות מנתניהו המקוטב.
בקדנציה הקצרה שלו כמנהיג זמני, לפיד קיבל את פני הנשיא ג'ו ביידן בביקור בישראל, הוביל את המדינה במבצע צבאי קצר נגד מחבלים עזה וחתם על הסכם דיפלומטי עם לבנון הקובע גבול ימי בין מדינות האויב.
ישראל היום