הקמפיין לבחירות לכנסת מתחיל ללא החלטה ברורה

המפלגות הציוניות יתחילו לפרסם מערכות בחירות אינטנסיביות, באמצעות באנרים וקלטות וידיאו, ויבחינו בהתפשטות פעילי המפלגה ברחובות .

המטרה העיקרית של הפעילויות הללו תהיה להביא את המתנחלים לבחירות בסיבוב הבחירות החמישי בתוך שלוש שנים וחצי.

במהלך ארבעת סבבי הבחירות הקודמים הוקמו שתי ממשלות, האחת בראשות מנהיג הליכוד , בנימין נתניהו, בעקבות ברית עם מפלגת "כחול לבן" בראשות בני גנץ, והשנייה הוקמה על ידי מה שנקרא. "מחנה שינוי", וראש מפלגת "ימינה" עמדו בראשה לסירוגין. נפתלי בנט, וראש מפלגת יש עתיד, יאיר לפיד. כהונתן של שתי הממשלות פגה לאחר שנה בפיזור הכנסת ודרך לבחירות חדשות.

סקרים מראים, מאז פיזור הכנסת, ב-30 ביוני, שהמבוי הסתום הפוליטי ביישות הכיבוש נמשך. נתניהו עומד בראש מחנה המורכב מהמפלגות החרדיות והימין הקיצוני המיוצג על ידי הציונות הדתית לצד הליכוד, והמחנה הזה עדיין מגובש.

מנגד, יש את גוש השינוי, הכולל את מפלגות הקואליציה הנוכחית, ללא ימינה, שהתפרקה לאחר שבנט פרש מתפקידו והוחלף על ידי שרת הפנים איילת שקד, בראש מפלגת הבית היהודי.

ראשי מפלגות גוש השינוי מודיעים על סירובם להשתתף בממשלה בראשות נתניהו.

לדבריהם, אם נתניהו יפרוש מראשות הליכוד, ניתן יהיה להקים ממשלה יציבה שתכלול מפלגות משני המחנות.

ראוי לציין שכמעט הדבר היחיד שמאחד את "גוש השינוי" הוא ההתנגדות לחזרתו של נתניהו לשלטון, בשל האשמתו בעבירות שחיתות חמורות.

אין כמעט הבדלים בין שני המחנות בנושאי החברה הערבית והתמדת האפליה נגדה, כמו גם בנושא הפלסטיני ודחיית פתרון מדיני.

בבחירות הקרובות, שני המחנות מחפשים 61 מושבים. אבל לא בטוח שזה יקרה.

גם אם זה יושג ואחד משני המחנות יקבל 61 או 62 מנדטים, זה לא מבטיח הקמת ממשלה יציבה שתסיים כהונה של ארבע שנים, בגלל ההבדלים בין המפלגות, גם בתוך המחנות, וכן משיקולים שונים ומגוונים.

נתניהו סירב אתמול לשבת על במת עצרת בחירות שבה נכח ח"כ הגזען איתמר בן גביר. מלוויו של נתניהו נראו מאלצים את בן גביר לעזוב את הבמה.

כך הוסבר שנתניהו לא רוצה להופיע לצד בן גביר, כדי לא לקלקל את האפשרות שירכיב ממשלה בהשתתפות גנץ. שימו לב שהאחרון הודיע ​​שלא יצטרף לממשלה כזו.

לפי סקרים, מחנה נתניהו מקבל בין 58 ל-60 מנדטים, וסקרים נדירים צופים שהוא יקבל 61.

צפוי שהדבר ייפתר באמצעות אחוזי ההצבעה ובאמצעות הקרב על כך שבכל מחנה יבחרו את מספר המצביעים הגדול ביותר.

כלי תקשורת עבריים ציינו כי מחנה נתניהו מאורגן מאוד, וכי הליכוד שולט בארגון זה ומרכז את המסרים של מפלגות המחנה לבוחרים.

מפלגת "הבית היהודי" אמנם זוכה ברף הבחירות, שיבטיח לנתניהו 62,61 מנדטים, אך בליכוד החליטו להחליש את שקד ולהמשיך בקריאה לה לפרוש מהבחירות.

מצד שני, התיאום בין מפלגות "גוש השינוי" כמעט ולא קיים. הצהרותיהם של מועמדי המפלגות הללו מעידות על קיומם של הבדלים ביניהן.

בהקשר זה אמר אלוף במילואים גדי אייזנקוט, המועמד השלישי ב"מחנה הלאומי" בראשות גנץ, כי אין ללפיד תקווה להרכיב את הממשלה הבאה.

גנץ מקדם את הקמת הממשלה הבאה בתמיכת מפלגות ממחנה נתניהו, ואולי גם בהשתתפות הליכוד, אבל בלי נתניהו, למרות ש"המחנה הלאומי" מקבל רק 11-12 מנדטים ב. הסקרים. כמו כן, לא ברור איזו משלוש המפלגות הערביות תחרוג מהרף. סקרי דעת קהל נראים לא מדויקים. נראה כי שתי הרשימות של החזית - ערבי לשינוי והרשימה המאוחדת יקבלו 4 מנדטים. עם זאת, סקרים פנימיים שנערכו על ידי רשימות אלו מצביעים על אפשרות שאחד יצליח לחרוג מהרף, וכי התמיכה בעצרת עולה.