נור ניוז: משרד החוץ האמריקאי הודיע על אישור מכירת חבילת נשק בשווי 1.1 מיליארד דולר לטייוואן. החבילה כוללת מערכת התרעה מוקדמת של 665 מיליון דולר שתסייע לטייוואן לזהות טילים מוקדם. החבילה כוללת גם 355 מיליון דולר בטילי הרפון מתקדמים.
פעולה זו של ארצות הברית מתרחשת תוך שהיא טוענת לתמוך בטייוואן נגד סין, אשר הטענה הגדולה ביותר של ג'ו ביידן במערכת הבחירות ב-2020 הייתה להחזיר את מעמדה הגלובלי של אמריקה בגישה אינטראקטיבית ולהרחיב את שיתוף הפעולה עם מדינות אחרות. הוא טען שטראמפ, עם מדיניותו האלימה וחסרת האחריות, דחף את ארה"ב לבידוד ואף הרחק מבעלי בריתה, וכי הוא ינקוט צעדים לשינוי והחייאת הניהול הגלובלי יחד עם אינטראקציה אמריקאית על ידי כניסה לבית הלבן. גישה זו של ביידן אינה כוללת רק את טייוואן, וושינגטון גם הגבירה את הסיוע הצבאי ומכירת הנשק ליפן ודרום קוריאה באמתלה של עימות עם סין, כאשר במקביל להחייאת תרגילי צבא אמריקאים עם מדינות אלו, יפן שוקלת לפרוס 1,000 טילי שיוט ארוכי טווח. לחזק את יכולת התקפת הנגד שלה נגד סין.
דרום קוריאה דרשה גם מארה"ב להגביר את התמיכה הצבאית והנשק, כאשר לבקשת ארה"ב, סיאול וטוקיו השתתפו לראשונה בפסגת נאט"ו. הסכם AUKUS עם אוסטרליה בצורה של בניית צוללת גרעינית למדינה זו, יחד עם הגברת שיתוף הפעולה הצבאי עם הטענה של התמודדות עם תנועות סין והביטחון הימי, מהווים גם מימד נוסף של המיליטריזם הזה.
מאז תחילת 2022, במקביל לתחילת המלחמה באוקראינה, הפעולה האמריקנית התבססה לא על ניסיון לפתור את המשבר באמצעים פוליטיים, אלא על הדגש על מיליטריזציה ומכירת נשק, כ"ג'ייק סאליבן", היועץ לביטחון לאומי של הבית הלבן, אומר שמדינה זו תחזק בקרוב באופן רשמי את התוכנית והיא תכריז על נוכחות צבאית ארוכת טווח שלה באירופה. בהקשר זה הודיע הפנטגון בסוף יולי כי הסכים למכור נשק וציוד צבאי בשווי של יותר משני מיליארד דולר. כלי נשק אלו כוללים מכירת טילי פטריוט להולנד, טילי שיוט לאוסטרליה.
הפנטגון הכריז גם על חבילת סיוע צבאית חדשה לאוקראינה בשווי 775 מיליון דולר, הכוללת תחמושת ומזל"טים, וגם ביידן אמר כי כחלק מהמחויבות שלנו, אני גאה להכריז על החלק הגדול ביותר של הסיוע הביטחוני של וושינגטון עד כה; כ-2.98 מיליארד דולר בנשק וציוד יסופקו באמצעות יוזמת הסיוע הביטחוני של אוקראינה. מעניין לציין שממשל ביידן ביקש לאחרונה מהקונגרס תקציב של 47 מיליארד דולר, מתוכם כ-13.7 מיליארד דולר יוקצו לסיוע לאוקראינה, הכולל את עלות הציוד הצבאי, איסוף נתוני מודיעין וסיוע כלכלי.
המקבלים הגדולים ביותר של העסקאות האחרונות היו גרמניה, ערב הסעודית, איחוד האמירויות והולנד, שכולן קנו יותר ממיליארד דולר בציוד צבאי. קונים בולטים נוספים כוללים את כווית, טייוואן ונורבגיה, שרכישותיהן סייעו להביא את סך מכירות הנשק הזרות לכמעט 60 מיליארד דולר השנה.
שר החוץ חתם על חוזה שעל פיו יישלחו לברזיל טילי "ג'וולין" בשווי 74 מיליון דולר. מצד שני; במהלך מסעו למערב אסיה, בשטחים הכבושים ובסעודיה, מצד אחד, הדגיש ביידן את מכירת הנשק הנרחבת לתל אביב ובעלות בריתה הערביות של אמריקה, ומצד שני טען כי על מדינות ערב להצטרף מערכת אווירית מאוחדת, שהיא בעצם מכירת פטריוטים ופלטפורמות טילים ונשק אמריקאי.
ליתר דיוק; נסיעתו של ביידן למערב אסיה הייתה יותר בצורת סוחר נשק לשיווק מפעלי נשק מאשר בתפקיד הנשיא. ראוי לציין כי אחד התקציבים הצבאיים הגדולים והגדולים הוכן בזירה הפנימית של ארצות הברית השנה, כאשר בית הנבחרים אישר פה אחד את חוק הסמכות ההגנה הלאומית (NDAA), הכולל את תקציב ה-840 מיליארד דולר עבור שנת הכספים 2023 של משרד ההגנה (הפנטגון) ומדיניות הוצאות הביטחון של מדינה זו אושרו. עם ההסברים האלה; ניתן לראות שבניגוד לתפיסה הציבורית שהרפובליקנים הם התמיכה הפוליטית של חברות הנשק האמריקאיות ובניגוד לסיסמאות הבחירות הפציפיסטיות שלו, ביידן הופיע יותר כמתווך כדי להבטיח את האינטרסים של חברות אלו.
בנוסף להעמקת ההבדלים הפנימיים, ביידן דווקא העצים את אווירת המתח על הבמה העולמית, שניתן לראות במלחמה באוקראינה, במשבר בטייוואן ובמתח האמריקאי במערב אסיה. התנהגויות אלו של הדייר הדמוקרטי של הבית הלבן העלו את השאלה בתודעת הציבור, האם משימתו של ג'ו ביידן היא להחזיר את האינטגרציה הגלובלית האמריקאית או שהוא מתווך תועלתני של אלימות?
נור ניוז