נורניוז - "ג'ו ביידן" חתם על המסמך השנוי במחלוקת של הצטרפות שוודיה ופינלנד לנאט"ו כצעד חדש לאתגר את ביטחונה של רוסיה. נשיא ארה"ב אמר: "דלתות נאט"ו פתוחות לכל המדינות שיש להן את התנאים להצטרף אליה". סוכנות הידיעות רויטרס כתבה גם כי סנאטורים אמריקאים תיארו את פינלנד ושבדיה כבנות ברית חשובות עם צבאות מודרניים ושיתוף פעולה הדוק עם נאט"ו.
סקירה של מסמך הביטחון הלאומי של ארה"ב והתנהגותה של וושינגטון בשנים האחרונות, אם כי בתקופת ממשל ביידן, מראה כי פעולות כמו הרחבת נאט"ו מזרחה דרך אוקראינה, חברות שבדיה ונורבגיה בנאט"ו, והמסע הפרובוקטיבי של ננסי פלוסי, יו"ר בית הנבחרים של ארה"ב, לטייוואן ויצירת אמנת AUKUS הם כולם חוליות חשובות בשרשרת היישום של "ההנחיות האסטרטגיות הזמניות לביטחון לאומי" של וושינגטון.
במסמך זה, ארה"ב מציינת את סין ורוסיה כאיומים העיקריים ומדגישה כי שתי המדינות הללו השקיעו רבות בפרויקטים להחלשת כוחה של ארה"ב ולחסום את דרכה של המדינה להגן על האינטרסים שלה ובעלות בריתה ברחבי העולם. יחד עם זאת, "אסטרטגיית הודו-פסיפיק" היא גם תוכנית שממשל ביידן עוקב אחריה במסגרת מדיניות המבט האמריקנית למזרח. הגישה העיקרית של אסטרטגיה זו היא יצירת "ברית ביטחונית" עם המדינות החזקות של מזרח אסיה וחוף האוקיינוס השקט על מנת לאזן את הכוח מול סין. במסגרת אסטרטגיה זו, הדרך של הסחר האמריקאי עם מדינות מפותחות וחזקות באזור האוקיינוס השקט אמורה להיות סלולה.
סוגיית האיום של בייג'ינג נדונה גם במדיניות הביטחון הלאומי של ארה"ב לשנת 2021 תחת הכותרת "אסטרטגיה של תחרות ארוכת טווח עם סין". בסעיף זה יש שתי נקודות חשובות מאוד בעימות עם בייג'ין. ראשית, התגובה לסין כאשר היא מכוונת ישירות לאינטרסים האמריקאיים, ושנית, הצורך להגביר את התמיכה בטייוואן כבעלת ברית אסטרטגית לארה"ב. בחלק האחרון והמסכם של מסמך זה מודגשים מאמצים אקטיביים יותר לבניית קואליציה נגד סין.
מומחים רבים בנושאים אסטרטגיים, האירועים לפני המלחמה באוקראינה והפעולות הפרובוקטיביות של המערב ובעיקר נאט"ו בגבולותיה המערביים של רוסיה, אשר לוו בתגובה הבלתי נמנעת של מוסקבה והתרחשותם של סכסוכים נרחבים ועקובים מדם בין רוסיה לאוקראינה, הם חלק מאסטרטגיית ההתקדמות מזרחה מהצד האמריקני שבזכות העליונות בלוחמה הקוגניטיבית הענפה, וושינגטון הפכה הרעיון של פעולה זו.
כעת, עם חלוף מספר חודשים מאז פרוץ המלחמה באוקראינה והתמיכה המקיפה של ארה"ב במלחמת פרוקסי זו נגד רוסיה, כמו גם הצעדים החדשים שנקטה ארה"ב להשלמת שרשרת הבלימה של רוסיה וסין, התברר יותר מבעבר שהסיבה למלחמה באוקראינה הייתה גם ארה"ב. לפני זמן לא רב הודיע ה-USAID כי בשנת הכספים החדשה, הוא ישלח עוד 5.5 מיליארד דולר בתמיכה צבאית לאוקראינה, מה שמראה שלוושינגטון יש תוכנית ארוכת טווח להמשיך את עימות הפרוקסי עם רוסיה.
בינתיים, ביקורה של ננסי פלוסי בטייוואן, למרות האזהרות הקשות של סין והעלייה ההיסטורית הנמוכה במתח הצבאי בין סין לטייוואן, הוא למעשה חלק נוסף מאסטרטגיית הבלימה של סין-רוסיה וניסיון חדש להביא את בייג'ינג למשבר דומה לזה מלחמה באוקראינה.
תכנון ארה"ב להכיל את סין אינו מוגבל לפעולות דומות לביקורו של פלוסי בטייוואן. אמנת "AUKUS", שבמהלכה אנגליה, ארה"ב ואוסטרליה ייסדו שיתוף פעולה ביטחוני חדש בתחום פיתוח טכנולוגיות אולטרסאונד ואנטי אולטראסאונד, הוא אחד מהצעדים החשובים הנוספים שהובילו לתגובתן של סין ורוסיה. במסגרת אסטרטגיה מקיפה, תוך הכללת הסכמים דו-צדדיים ורב-צדדיים עם אזורי הפריפריה של סין ורוסיה ואתגר הביטחון הלאומי של שתי מדינות אלו. התגובה הבלתי נמנעת של סין ורוסיה לפעולות פרובוקטיביות של ארה"ב עלולה להוביל לאירועים דומים למלחמת אוקראינה ולאיים על השלום והביטחון העולמי אפילו יותר.
נור ניוז