נורניוז - סבב המשא ומתן החדש להסרת האמברגו שמטרתו להחיות את הסכם הגרעין התחדש ביום רביעי שעבר, בנוכחות משלחות משא ומתן מאיראן, רוסיה, סין, אמריקה ונציג האיחוד האירופי בבירת אוסטריה וינה.
סבב השיחות הזה הגיע לאחר הפסקה שנמשכה מספר חודשים ולאחר סבב של משא ומתן עקיף בין איראן לארה"ב בבירת קטאר, דוחא. על מו"מ.
עם זאת, בניגוד למה שדווח בתקשורת המערבית, הרפובליקה האסלאמית לא זנחה אף אחד מהנושאים הקודמים שנותרו שמנעו מאיראן ליהנות מהסכם הגרעין, והם עדיין על סדר היום של המשלחת האיראנית, והרעיונות שהציגה טהראן. הוצעו על מנת לעקוב ולהשיג את מה שאיראן מחכה לו מהמשא ומתן.
בהקשר; ביום הראשון של סבב השיחות הזה הציגה המשלחת האיראנית את עמדותיה בכמה נושאים שנותרו לצד השני.
להבטיח שלא יישאר נושא שיהפוך לאמצעי לחץ על איראן בעתיד הוא אחד הדברים החשובים ביותר שהודגשו על ידי המשלחת האיראנית, כלומר, לא מקובל על הרפובליקה האסלאמית שהסכם הגרעין יהפוך כבן ערובה של המשלחת האיראנית. טענות חסרות בסיס של ארה"ב ומפלגות מערביות המשמשות את אויבי איראן ככלי לחץ. עליהם לעשות זאת מתי שהם רוצים וללא כל הרתעה משפטית בינלאומית.
למשל, אך לא מוגבל; בכל הנוגע לסוגיות הגנה, שפתרונן מבוסס כולו על הסכם הגרעין, הצדדים המערביים התחייבו בפברואר האחרון, ולמרות שחלפו יותר מחמישה חודשים מאז התחייבויות אלה, צדדים אלה לא הסתפקו בכך שלא רק מימשם. אבל למרבה האירוניה, הם הולכים בדרך הפוכה לחלוטין מהם.
ברור מאוד שהתנהגותם של בני המערב בהפרת ההסכם מחזקת את החשד שהם אינם רציניים וחסרי תום לב בדרישתם להסכם חזק, יציב ומהימן, ולא רק שהם אינם מוכנים לקבל את הדרישות. של הסכם חזק, אבל הם מנסים להכניס את איראן ללחץ גדול ולצבור נקודות נוספות על ההסכם.
במקביל לסיקור התקשורתי האינטנסיבי במערב בנושא אמצעי ההגנה האיראניים, יש להדגיש שנושא ההגנה אינו עניין נפרד מהסכם הגרעין או דרישה נוספת מחוץ למסגרתו, שכן בשנת 2015, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. כמו כן התחייבה פוליטית הקובעת את הפסקת ההאשמות נגד תוכנית הגרעין איראן בנוסח הסכם הגרעין.
ראוי לציין כי הצד המערבי מנסה לאלץ את איראן לקבל הסכם עם כל מיני תחבולות, שכן סוגיית ההטבה המלאה של הרפובליקה האסלאמית מההסכם עדיין לא ברורה, ואין ערובה שהתיקים לכאורה שנפתחו נגד איראן מעת לעת לא תנוצל על ידי מוסדות כמו הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.
גם ההיגיון של איראן בהקשר זה ברור למדי ומתבסס על עקרונות של משא ומתן מקצועי עם חילופים מאוזנים, שיובילו באופן טבעי להסכם חיובי.
אם הצד המערבי טוען כי הוא מנסה להגיע להסכם חזק, עליו להפגין את רצונו על ידי אימוץ התנהגות אחראית, לא ברטוריקה תקשורתית רב-צדדית, אלא על ידי מתן ערבויות כתובות ויישומה בשטח.
ליתר דיוק, הצד המערבי של המשא ומתן אינו יכול לקחת נושאים אחרים כבני ערובה ולהשתמש בהם כמשכונים כדי לספק את שאיפות ההפרות שלו, תוך שהוא טוען לפתור את הבעיות ולאלץ את איראן לקבל את ההסכם, כי הניסיון הראה שבמעשה כזה. במצב, ברגע שהם יעברו את השלב הזה, הם, בהזדמנות הראשונה, יתאימו כלי חדש, ולאחר מכן הם יפעילו את כל הכלים שלהם כדי להפחית את האפקטיביות של הסרת הסנקציות.
אבל העובדה המתבקשת מאז חידוש המשא ומתן היא שהבית הלבן סירב עד כה לקבל את ההיגיון הפשוט אך העקרוני של מנהלי המשא ומתן האיראנים לגבי הסרת האמברגו, המהווה עדות לחוסר הרצינות של המקביל (האמריקני) וה אינדיקציה ברורה לכוונתה לשמור על סנקציות גם לאחר הגעה להסכמה אפשרית.
ברור גם שהגעה לכל הסכמה אפשרית במשא ומתן הנוכחי, ואם היא לא תוביל לאף אחד משני העניינים הבאים; כלומר, "הסרת כל מנוף לחץ על איראן בעתיד" ו"הסרה יציבה ובת-קיימא של הסנקציות כדי להרגיע את שותפי הסחר", ובהתחשב בכך שהכשלון בהשגת שני העניינים הללו אינו מבטיח את האינטרסים של העם האיראני, אין צורך שטהרן תסכים להסכם כלשהו.
לפי האמור, ומאחר שנוכחות המשלחת האיראנית בווינה נועדה להגיע להסכמה, אם יש לצד השני רצון אמיתי להגיע להסכמה, עניין זה בהישג יד.
נור ניוז