ממשלת בריטניה הודיעה כי במהלך תקופה זו היא תגרש מבקשי מקלט לרואנדה, החלטה שסוכנות הפליטים של האו"ם מתנגדת לה, והמבקרים טוענים כי המדיניות הבריטית היא "בלתי חוקית" ואינה עולה בקנה אחד עם אמנת מבקשי המקלט מ-1950.
במהלך החודשים האחרונים, מדיניותה של לונדון כלפי מבקשי מקלט אפגנים ואוקראינים זכתה לביקורת חריפה מצד ארגוני זכויות אדם, במיוחד מכיוון שזו הייתה הסיבה לעקירת מיליוני אפגנים מארצם.
ראויה לציון בהקשר זה עמדת התקשורת דוברת הפרסית הנשלטת על ידי המערב בנוגע למדיניות הגירוש הבריטית. אחד הביטויים של התמחות תקשורתית זו בספרות אמצעי התקשורת הללו הוא השימוש במושג "מבקש מקלט" במקום "מהגר" וניסיון להעביר אחריות מהממשלה הבריטית.
למעשה, לונדון מחויבת על פי אמנת הפליטים, חוק זכויות האדם האירופי, חוק אנטי-אפרטהייד וגזענות ועוד עשרות חוקים בינלאומיים לקבל ולספק להם פרנסה, והעברתם לרואנדה היא פשע ברור נגד האנושות.
פקידי משפט ופוליטיקאים בריטיים הבהירו כי ההחלטה היא באינטרס של בריטניה ונגד מבקשי המקלט, והשופטת סוויפט, שהורתה לגרש את מבקשי המקלט לרואנדה, תיארה את אכיפת החוק כ"באינטרס הציבורי הבריטי".
חלק מהתקשורת בשליטת ממשלת בריטניה התעלמו מאופי ההחלטה הבריטית לגרש מבקשי מקלט לרואנדה, והפנו את תשומת לבם להגזמת נושא פעוט כדי להסיח את דעת הקהל, בטענה שהם מודאגים מכך שהעברת פליט איראני לכאורה. איים על חייו על ידי משמרות המהפכה האסלאמית, והאמצעים טענו כי חייו עלולים להיות בסכנה אם יועבר לרואנדה.
מאז פרסום הידיעה המפוברקת הזו, ניסו כלי התקשורת הללו להסיט את דעת הקהל מהנושא המרכזי, שהוא מדיניות גירוש מבקשי המקלט לאפריקה, ובאמצעות סיקור חדשותי כזה הם מבקשים לשנות את האופוזיציה העולמית. לגירוש מבקשי מקלט לרואנדה מבריטניה לאיראן, ובמטרה לכסות על מדיניות לונדון נגד זכויות האדם.
המדיניות הגזענית של בריטניה מראה שההתנהגות הפוליטית של ממשלה זו לא השתנתה במשך מאות שנים ועדיין יש לה אופי קולוניאלי, ומאפיינים אוטוריטריים אלו בתקופתנו העכשווית לוו בסיקור תקשורתי נרחב כדי לכסות את המציאות של בריטניה.
במשך יותר מ-40 שנה מיליוני פליטים אפגנים באיראן נהנים מכל המתקנים מהם נהנים אזרחים איראנים, ורבים מילדיהם לא ראו את ארצם אפילו פעם אחת.
למרות הלחץ הרב שהותירו סנקציות דכאניות ובלתי חוקיות על איראן, מדינות המערב אינן פועלות על פי כל חוק בינלאומי כדי לסייע לאיראן כמדינה המקבלת מספר רב של מבקשי מקלט, ואינה תורמת להם כל סיוע, עוזבת את הרפובליקה האסלאמית. להתמודד עם האתגר ההומניטרי הזה לבד.
ללא קשר לסטנדרטים הכפולים של ממשלת בריטניה כלפי מבקשי מקלט, התקשורת המערבית הראתה דעות קדומות גדולות והוכחה כלא אתית, ואף גרועה מכך כדרך להצדיק את היחס הבלתי אנושי של לונדון לגירוש אלפי מבקשי מקלט חפים מפשע שנתקעו במדינה זו.
נור ניוז