היום, יום שני, 29 בנובמבר, יתחדש בווינה המשא ומתן הגרעיני בין איראן למעצמות גדולות במטרה להחיות את הסכם הגרעין האיראני.
המשא ומתן הוא הראשון בתקופתו של נשיא הרפובליקה, מר איברהים ראיסי, ומתקיים ברמת עוזרי שרי החוץ. לשם כך הודיעה הרפובליקה האסלאמית כי על השיחות להתמקד בהסרת כל הסנקציות.
הסיקור הפוליטי והתקשורתי המערבי של סבב המשא ומתן החדש (במיוחד אמריקה, שלמרות היעדרה ליד שולחן המשא ומתן, מובילה את הצד המערבי מאחורי הקלעים) מעיד על כך שהמפלגות המערביות לא נכנסו למשא ומתן מתוך כוונה להגיע. הסכם טוב, אלא לחייב את איראן לעשות ויתורים ולהיכנע לבקשותיה הבזבזניות.
הכוונות הרעות של המערב כלפי איראן התבררו לפני שהרפובליקה האסלאמית הסכימה להיכנס לסבב חדש של משא ומתן, כמו סדרת ההצהרות והצעדים שנקט הצד המערבי בתקופה האחרונה והתקפת התקשורת הזדונית שאימצה את "משחק ברירת המחדל". "להאשים את איראן בתפקיד האשם בהסכם הגרעין הראה את תוקפו של מה שהזכרנו לעיל. מכיוון שמכונת התקשורת המערבית לא חסכה מאמץ כדי להרעיל מוחות ולהפוך את העובדות, בסופו של דבר, להפוך את העבריין לקורבן, ולהציל את הצד המערבי הרשלני האמיתי במשא ומתן ממתן דין וחשבון על אי מילוי התחייבויותיו. שנקבע בהסכם הגרעין.
המתקפה הפסיכולוגית שפתח הצד המערבי, שלוותה בתעמולה תקשורתית רחבה, התבססה על כך שאיראן (הממשלה השלוש-עשרה) התנגדה ביסודה למשא ומתן ולא האמינה בהסכם הגרעין.
בעקבות פקיעת הטקטיקה הקודמת; המפלגות המערביות שינו את תוכן המתקפה הפסיכולוגית כך שיתמקד בהרכב משלחת המשא ומתן האיראנית בווינה, ועניין זה הפך לעמוד התווך של מכונת התקשורת המערבית, כך שהמסלול שנקבע מראש של המשך הלחץ הפסיכולוגי על צוות המשא ומתן האיראני ודעת הקהל האיראנית לא תרד מהפסים.
אבל אם ההיגיון וההיגיון ינצחו, הצדדים המערביים, אם הם רציניים בניהול משא ומתן ולהגעה להסכם סופי טוב עם איראן, צריכים לשפוך את רוב האנרגיות שלהם בכיוון הזה ולהתמקד במה שנפתר בשולחן המשא ומתן במקום להמשיך בפסיכולוגיה שלהם. מִלחמה.
"מבחן כוונות" של רצונם של הצדדים המשא ומתן במקביל לפתיחת סבב מו"מ חדש מראה בבירור לאיזה צד יש נחישות ותוכנית רצינית לנהל משא ומתן טכני ועקרוני במטרה להגיע לתוצאה טובה בתחום. הצעד הראשון במשא ומתן בוינה.
הרקע, הידע והניסיון של משלחת המשא ומתן האיראנית, שחבריה נמשכו בעיקר ממומחים בתחום הכלכלי, המוניטארי, הפיננסי, הנפט והבנקאות, מעידים על נחישותה של איראן להיכנס למשא ומתן נמרץ על מנת "להסיר ביעילות את הסנקציות". ואילו משלחות מערביות נשלטות בעיקר על ידי ניסיון. פוליטי בלבד, והדבר מעיד כי נראה כי מטרת המפלגות המערביות היא להגביר את הלחץ על איראן בתחום הגרעין, ולהעלות סוגיות שלוקחות זמן רב ואינן פוריות.
מיותר לציין שהשגת הסכם טוב מחייבת רצון ורצינות משני הצדדים, אבל הפער הזה בניסיון של המשלחות מצביע על יעדים אחרים שהציב המערב כלפי איראן.
בנוסף למשקל המשלחות, ההססנות וחוסר העקביות מצד הצד המערבי הם סימן נוסף לכך שמשלחות אלו אינן רציניות להגיע לתוצאה פורייה של משא ומתן. בנוסף, ההבדלים הפנימיים בין שלוש מדינות אירופה מחד, והמחלוקת בין קבוצת E3 לאיחוד האירופי מאידך, הביאו לצמצום תפקידו של הצד האירופי כמתווך בין איראן לאמריקה.
מצד שני; בניגוד להצהרות החוזרות והזדוניות של בכירי הממשל האמריקני המאשימים את טהראן בבזבוז זמן, הניסיון של שישה סבבים של משא ומתן בממשל הקודם ושליחת מסרים שוליים ומוכנים על ידי האמריקאים מלמדים שרוח המשא ומתן היא יותר. מאשר רק הסכם, וזה צריך להיות בראש סדר העדיפויות.
היעדר גישה אחת ומאוזנת של הממשל האמריקני נתפס כעדות לכך שוושינגטון אינה רצינית במשא ומתן וכי היא רוצה להצטרף לשורות בעלות בריתה האירופיות ולהציע לגלות עניין במשא ומתן ולהשגת הסכם, ותו לא.
למעשה; כל עוד אמריקה מחויבת לקבל את כל החלטותיה בתיאום עם הישות הציונית ובעלי בריתה במערב אסיה, אי אפשר, ללא ספק, לצפות ללכידות הנדרשת ולרצון הנדרש מצידן כדי להגיע להסכם יעיל ורציני. ובכך תימשך האסטרטגיה המשבשת שלהם בהסכם הגרעין.
נור ניוז