מזהה חדשות : 75234
תאריך :
הערכות: בית המשפט העליון הישראלי לא ימהר להחליט על פינוי חאן אל אחמר

הערכות: בית המשפט העליון הישראלי לא ימהר להחליט על פינוי חאן אל אחמר

הערכות במערכת המשפט הישראלית מצביעות על כך שבית המשפט העליון הישראלי לא ימהר לקבל את החלטתו בנושא פינוי הכפר הפלסטיני חאן אל-אחמר, מזרחית לירושלים הכבושה, ועקירת תושביה.

על פי דיווח באתר העיתון "ידיעות אחרונות" (ynet), היום, ראשון, ממדי סוגיית הכפר המאוים בפינוי וגירוש והשלכותיו של המקרה בזירה הבינלאומית עשויות לגרום לבית המשפט לדחות " התערבות והחלטה בה ".

זה בא בצירוף בקשה רשמית שהגישה ממשלת ישראל, הערב, ראשון, לבית המשפט העליון בישראל, לדחות את ההחלטה על פינוי ועקירה של תושבי חאן אל-אחמר לששה חודשים נוספים המסתיימים במרץ 2022, משיקולים ביטחוניים ופוליטיים שונים.

בבקשה שהגישה ממשלת ישראל נאמר כי "ההנהגה הפוליטית הגיעה להחלטה כי יש צורך בפרק זמן נוסף עד שתוכל לפעול ליישום צווי ההריסה" בחאן אל אחמר, לאחר המועד האחרון שבית המשפט נתן פג תוקפו של הרשויות.

בבקשתה כתבה הממשלה כי "המדינה מבקשת לתקופה נוספת של שישה חודשים להציג את עמדתה" בנוגע לפינויו ועקירתו של חאן אל אחמר, במהלכו מוגש מסמך חסוי המפרט את כל השיקולים העומדים בפני הממשלה ביחס הריסה ופינוי כפוי בחאן אל אחמר.

עוד נמסר בתגובת הממשלה כי "חלה התקדמות משמעותית בניסוח התוכנית המוסכמת לביצוע צווי ההריסה" בחאן אל אחמר, וכי ההנהגה הפוליטית "הגיעה להחלטה" כי ייקח פרק זמן נוסף לפני נקיטת האמצעים הדרושים ליישום צווי ההריסה.

ב -5 בספטמבר 2018 הוציא בית המשפט העליון הישראלי החלטה סופית להרוס ולפנות את חאן אל אחמר, לאחר שדחה את עתירת תושביו נגד פינוים ועקירתם והריסת הקהילה.

מנגד, ynet ציטט גורמים במערכת המשפט הישראלית שאמרו כי "בית המשפט העליון מודע לסיבוכים הפוליטיים והדיפלומטיים הקשורים בתיק זה, שעלולים להתמודד עם מדינת ישראל".

הגורמים ציינו כי "בית המשפט לוקח בחשבון את ההשלכות של המקרה בזירה הבינלאומית - ולכן מעדיף לפתור את התיק מבחינה פוליטית, ולא (לפנות אותו על פי) החלטה שיפוטית".

התוכנית לעקירת חאן אל אחמר נתקלת בהתנגדות בינלאומית נרחבת. יתר על כן, מקורות ביטחון ישראליים אישרו כי וושינגטון ביקשה בבירור מישראל לדחות את הפינוי והריסת הכפר חאן אל-אחמר.

הגורמים ציינו כי השופטים צפויים לשקול את בקשת המדינה לגבש "הסדר", המחייב העברת תושבי הכפר למקום חלופי ולתת יותר זמן ללחוץ על תושבי חאן אל אחמר לדחוף אותם להסכים. להצעת ההסדר.

ממשלת ישראל מבקשת מבית המשפט לדחות את הפינוי הכפוי עד לסיום המשא ומתן עם תושבי חאן אל אחמר.

משרד המשפטים מציג בפני בית המשפט העליון, על סמך העמדה שגיבש משרד החוץ הישראלי, כי ישנם קשיים פוליטיים בפינוי חאן אל-אחמר וכי פינוי כפוי עלול לגרום לפגיעה פוליטית גדולה בישראל.

ראוי לציין כי בחודש יולי האחרון הזהיר שר החוץ הישראלי, יאיר לפיד, מפני פינוי כפוי בחאן אל-אחמר, בשל ההשלכות הפוליטיות והביטחוניות של צעד זה.

לפיד קרא לבחון מחדש את התנאים הדרושים לפינוי, שנדחה במשך שנים, בשל "לחצים מצד הקהילה הבינלאומית המתנגדים לפינוי".

לפיד אמר אז, במכתב רשמי ששלח לראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט, וליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי "נושא פינוי חאן אל-אחמר היה על השולחן (דיונים) של ממשלות ישראל במשך מספר שנים ... בשנת 2018 אישר בית המשפט העליון פינוי האזור והריסתו.

עם זאת, לפיד הוסיף, "אולם, בשל חישובים פוליטיים שונים שערכו ממשלות קודמות, האזור לא התפנה עד היום". הוא קבע כי "פינוי האזור כולל השלכות, ומציב כמה אתגרים כבדים ברמת הפוליטיקה הפנימית (בישראל), ומצד שני ברמה הבינלאומית, שיהיו לכך השלכות פוליטיות רבות".

בספטמבר 2020, שופט בית המשפט העליון הישראלי נועם סולברג ראה בבקשת ממשלת ישראל דאז לדחות את פינוי הכפר הפלסטיני בקשה "מביכה".

הוא סבר כי המדינה, שהתווכחה בעבר עם בית המשפט ודרשה ממנה "בדחיפות ואולי בדחיפות" לאשר את החלטותיה לפינוי ועקירת "חאן אל אחמר", דורשת כעת דחיית יישום ההחלטה.

בנובמבר 2020 הודיעה המדינה לבית המשפט העליון כי אין בכוונתה לפנות את הכפר חאן אל-אחמר בחודשים הקרובים, וכי יש צורך בתקופה של ארבעה חודשים לגיבוש תוכנית מוסכמת להריסת הכפר.

באותו זמן, ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון לשעבר, בני גנץ, הסביר כי "ההנהגה הפוליטית עדיין מתעקשת על הצורך בביצוע צווי הריסה ב'חאן אל אחמר ', ובהקשר זה אין שינוי העמדה שלו ".

בתגובתה לבקשה נוספת שהגישה ממשלת ישראל ביולי האחרון לדחות את הפינוי והעקירה בחאן אל אחמר לקראת תגובה בינלאומית, החליטו שופטי בית המשפט כי המועד האחרון שעומד לפוג יהיה האחרון.

השופטים סולברג וג'ורג 'קרא הסכימו לבקשת נציג המדינה לדחייה, ביולי האחרון, והדגישו כי לא יתנו למדינה מועד אחר. "החלטנו לתת הארכה להודעת המקרה עד ה -5 בספטמבר ולא מאוחר יותר", כתבו אז השופטים בתגובתם.

ישראל רואה באדמה עליה נמצאת העדה הבדואית "אדמת מדינה" ואומרת כי היא "נבנתה ללא היתר".

עשרות משבט הג'האלין מתגוררים בקהילה, שהשלטונות הישראליים הוציאו מאדמותיהם בנגב בשנות החמישים, למקום מגוריהם הנוכחי.

האסיפה מוקפת במספר ישובים יהודיים; הוא ממוקם בתוך הקרקעות שמטרתן של הרשויות הישראליות ליישם את פרויקט הכיבוש שלה בשם "E1".

הפלסטינים הזהירו כי ביצוע תהליך ההריסה יסלול את הדרך להקמת פרויקטי התיישבות המבודדים את מזרח ירושלים מסביבתה, ומחלקים את הגדה המערבית לשני חלקים, מה שיוביל לחיסול האופציה "פתרון שתי מדינות".

במהלך הימים האחרונים התקיימו דיונים על פינוי ועקירה של חאן אל אחמר בממשלת ישראל, ולפי (וונט), שירות הביטחון המליץ ​​לא לפנות את חאן אל אחמר כעת וכי "ממשיכים המגעים עם הבדואים ולשכנע אותם לעבור למקום אחר ". במהלך דיונים אלה נדון כי הרשויות יבקשו מבית המשפט העליון להאריך את תקופת הפינוי.

ו"ידיעות אחרונות "הצביע על כך שיש כיום שני מחנות בממשלה בנוגע לפינוי חאן אל אחמר. גנץ ושר החוץ יאיר לפיד תומכים בעיכוב הפינוי, בעוד שמפלגות הימין בממשלה-כולל ראש הממשלה בנט, והשרים איילת שקד, אביגדור ליברמן, גדעון סער וזאב אלקין-התעקשו בעבר על פינויים.


מילות מפתח
ישראלחאן אל אחמר
اخبار مرتبط








תגובות

שם

דוא'ל

תגובות