ישראל נפגעה קשה, אך נמצאת ברמת סיכון "סבירה"

סיבות נוספות לדאגה: שיעור פשיטות הרגל בעולם יזנק ב-32% השנה ובשנה הבאה, בהשוואה ל-2019, כך מעריכים ב-COFACE, חברת ביטוחי האשראי הבינלאומית.

מסקירת החברה עולה כי בצפון אמריקה שיעור הקריסות העסקיות יעמוד על כ-41%, באירופה על 22% ובאסיה על 29%. בהונג קונג צפויה עלייה של 78% במקרי פשיטת הרגל ובטייוואן עלייה של 1% בלבד. בארה"ב מדובר על צפי של 44%, בבריטניה על צפי של 33%, בניו זילנד על 28%, בספרד על 16%, בגרמניה על 11% ובקנדה על 5%.
נתונים אלו עולים מסקירת הברומטר, סקירה רבעונית בינלאומית של חברת ביטוחי האשראי קופאס, הבוחנת את הסיכון העסקי במדינות העולם לסיכום הרבעון השלישי של 2020.

"אתגר גדול"

נתוני הסקירה, המתפרסמים כאן באמצעות קופאס ישראל, מתיישבים עם תחזית של צמיחה שלילית בתמ"ג העולמי בשיעור של 4.8% וצמיחה חיובית של 4.4% בשנה הבאה - צמיחה טכנית שעדיין לא תחזיר את העולם לרמת הצמיחה שהייתה טרם המשבר.
כמחצית מבין 20 הכלכלות שישיגו את הצמיחה המצטברת החזקה ביותר בשנים 2021-2020 הן מדינות אסיאתיות, כמו סין ווייטנאם. החצי השני מורכב אך ורק ממדינות אפריקה, כולל חוף השנהב, גאנה, רואנדה וטנזניה. בקצה השני של הספקטרום, ב-15 המדינות שבהן צופים צניחה בצמיחה, נמצאות שבע מדינות בדרום אמריקה: מקסיקו, ונצואלה, ארגנטינה, אקוודור, פרו, בליז וניקרגואה, ולצידן דרום אפריקה וניגריה. גם ישראל נמצאת בקבוצה הלא מעודדת הזאת.

מיכאל נחמנוביץ, מנכ"ל החברה בישראל, מציין כי "בישראל קיים אתגר גדול של גיבוש ויישום מדיניות כלכלית נכונה, תוך יישום צעדים מוניטריים ופיסקליים מאוזנים, שיאפשרו את המשך צמיחת התמ"ג בטווח הבינוני והארוך, כדי שלא להסתפק רק בצמיחה טכנית בטווח המיידי".
עוד עולה מהסקירה שאי-הוודאות הקיצונית שבאה לידי ביטוי בדחיית פרויקטים והשקעות, בסגירה או בהשבתה של קווי ייצור, הביאה לפיטורים ולירידה במספר המשרות. על פי ארגון העובדים הבינלאומי, במחצית הראשונה של 2020 חלה ירידה של 14% במספר שעות העבודה, במספר השווה ל-400 מיליון משרות.
הירידה המשמעותית ביותר במספר המשרות נרשמה בארה"ב ובאמריקה הלטינית, והנפגעים העיקריים הם כמובן עובדים במשרות שלא יכולות להתבצע מהבית - בדרך כלל מדובר בעובדי כפיים, כך שהמשבר הזה צפוי להחריף את אי-השוויון בהכנסות.

הסיכון העסקי

עוד בוחנים בסקירה את הסיכון העסקי של 162 מדינות בעולם. ממדד זה עולה כי ישראל מדורגת בדירוג A3, הנחשב "סיכון סביר". זאת בדומה למדינות כמו ארה"ב, קנדה, צרפת, אוסטרליה וגרמניה. בדירוג A2, קרי: "סיכון נמוך", מדורגות מדינות כגון דנמרק ושבדיה, ומהצד השני בדירוג E, "סיכון קיצוני", מדורגות איראן, עיראק ואפגניסטן. בחריין, כוויית ואיחוד האמירויות, שמעניינות עכשיו ישראלים רבים בשל הליך השלום, מדורגות בדירוג B - סיכון "גבוה למדי".
לצד הסיכונים הכלכליים, מתייחסת החברה גם לסיכון הפוליטי ומציגה מדד של "רגישות" פוליטית-חברתית. ממדד הכולל את עשר המדינות המסוכנות ביותר, עולה כי חמש המסוכנות ביותר הן איראן, סודאן, סוריה, ונצואלה ובחריין. בחברה צופים משברים חברתיים ופוליטיים במדינות כגון ארה"ב ובקרב מדינות מתפתחות דוגמת מקסיקו והפיליפינים, וגם המדדים של איחוד האמירויות וטורקיה מצביעים על רמת רגישות גבוהה של המערכת הפוליטית.