המצב הכלכלי הקשה שהביאה עמה הקורונה לא פסח גם על המגזר הערבי, שם עלה החשש מגבייה אלימה של הלוואות שנלקחו בזמן המשבר. "בעת הזו של מגיפת הקורונה, אנחנו מודאגים במיוחד כי משפחות במצוקה כלכלית לוקחות הלוואות ובחברה הערבית מתקשים לקבל הלוואות בנקאיות", כך אמר יו"ר הוועדה למיגור הפשיעה בחברה הערבית, ח"כ מנסור עבאס מהרשימה המשותפת.
לדברי ח"כ עבאס, "הלוואות שוק אפור זמינות בכל פינה ברחוב הערבי ואף 'עד הבית' ואת ההלוואות האלה יצטרכו להחזיר. זה מדאיג אותנו מאוד. הגבייה תבוא כרגיל עם סחיטות באיומים, הצתות, ירי ודקירות ואם לא נעשה מעשה כעת, נצטער עליו בגל פשיעה שלא ידענו כמותו בעוד מספר חדשים ונשלם מחיר כבד בנפש".
מנתונים שריכז מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת הדיון עולה כי ביישובים במגזר הערבי האשראי הבנקאי הממוצע לתושב הוא כ-56.3 אלף שקל, כשליש מהאשראי הממוצע לתושב ישראל. האשראי חושב לפי מספר התושבים שגילם יותר מ-20 ביישובים הערבים: טמרה, יפיע, ירכא, כפר כנא, נצרת, סכנין, עראבה, ריינה וכפר קאסם. בעוד ממוצע האשראי לתושב במחוז תל אביב הוא 470 אלף שקל, הרי שבמחוז הצפון הוא עומד על 74.5 אלף שקל, כמחצית מהממוצע לתושב ישראל והנמוך ביותר מכל מחוזות המדינה.
מסקנת מרכז המחקר והמידע של הכנסת היא שבהתחשב בכך ש-53.7% מתושבי מחוז צפון הם ערבים, אפשר להסיק כי האשראי הבנקאי הממוצע לתושב במגזר הערבי נמוך מהאשראי לתושב בממוצע הארצי.
בנוסף לאשראי עסקי, על פי נתוני בנק ישראל, משקל המשכנתאות שניתנו ללקוחות מהמגזר הערבי היה 1.8%, נמוך משמעותית ביחס לשיעורם באוכלוסייה 21.4%. כמו כן, הריבית על המשכנתאות עבור לקוחות מהמגזר הערבי הייתה גבוהה בכ-0.3 נקודות האחוז בהשוואה ללקוחות מהמגזר היהודי. על פי בנק ישראל, הסברים אפשריים לפערים אלו הם קשיים ברישום הנכסים והעמדתם כבטוחה, קושי של הבנק לממש את הנכסים במקרה של חדלות פירעון וכן תחרות מצומצמת בין הבנקים בשוק האשראי לדיור במגזר הערבי. על פי נתוני מרכז המחקר והמידע, 51% מהעסקים בבעלות ערבים דיווחו על קושי בהשגת אשראי בנקאי.
"מחסור באשראי בנקאי עשוי להוביל לכך שמלווים יפנו לקחת אשראי בהלוואות חוץ-בנקאיות", מציינים במרכז המחקר. "בדרך כלל הריביות על הלוואות חוץ-בנקאיות גבוהות מהריביות על האשראי הבנקאי. הלוואות חוץ-בנקאיות ניתנות על ידי גורמים שונים, ובהם חברות בע"מ ונותני שירותי מטבע. בקרב גופים אלו פועלים גם ארגוני פשיעה וגורמים עבריינים העושים שימוש בשירותים אלו, לקידום פעילות עבריינית, הלבנת הון והעלמת מס. לפי הערכות המשטרה בעבר, בכל תיק של ארגון פשע מופיע גם נותן שירותי מטבע המשרת את הפעילות הכלכלית של הארגון".
עבאס אמר כי "ארגוני הפשע ביישובים הערביים הם אתגר גם לחברה הערבית וגם לרשויות אכיפת החוק ברחבי המדינה. ארגונים אלה שולחים גרורות ליישובים שונים והם פועלים גם בתחום הפלילי וגם בתחום הכלכלי ומקיימים שוק שחור ואפור ולצידם מערכת שלמה של גביית הלוואות וגביית דמי חסות. הכול תוך ניסיון להשתלט על עסקים ועל הרשויות המקומיות בישובים הערבים. לכן הגיע הזמן שהממשלה תתעשת ותקיים את ההחלטות שהיא עצמה קיבלה".
עבאס מתכוון במיוחד להחלטת ממשלה 4618 מ-2006 בנושא המאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת בה הורתה על הקמת וועדה מתמדת שבראשה ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל ואשר תתכנס מדי 60 יום. יו"ר הוועדה ייכנס את הוועדה בתדירות קבועה לפחות אחת ל-60 יום.
הממשלה הורתה גם כי "באגף החקירות והמודיעין של המשטרה יוקם, במסגרת המחלקה לתפקידים מיוחדים, צוות מודיעין משולב, אשר יורכב מנציגים מקצועיים ברמה גבוהה של משטרת ישראל, רשות המיסים והרשות לאיסור הלבנת הון. נציגים אלה יושאלו מגופי האכיפה והמודיעין השונים ויוצבו למטרה זו דרך קבע ויהיה זה עיסוקם היחיד".
"ראשי אכיפת החוק צריכים לשקוד על האתגר הזה ולתת פתרונות ולפרק את הארגונים האלה הפועלים בחברה הערבית כפי שעשו בעשור הקודם למשפחות הפשע בחברה היהודית", אמר עבאס, "אנחנו פועלים להביא לשולחן אחד את כל הגורמים ומקווים להביא לתוכנית ישימה למיגור התופעה הזו". הוא דרש מפרקליטות המדינה מסלול בו ניתן להבטיח חיסיון לאזרח הפונה להתלונן.
וואלה