דיווחים ומפלגות בעיתונות האלג'יראית הזהירו מפני ניסיונות לגרור את תוניסיה ומאוריטניה לנורמליזציה שמאחוריה עומדת איחוד האמירויות, בתקופה שבה גובר הלחץ על מדינות המסרבות להצטרף לשורות המדינות המנורמלות.
הניסיונות לגרור את תוניסיה לביצת הנורמליזציה הם המטרות הראשונות ש"ישראל" עובדת עליהן כעת, שכן תוניסיה, עם ההיסטוריה שלה מלאת איבה לכיבוש הישראלי, הפכה למרכז העניין של "תל אביב", אבל היא האינטרס של "ישראל" במאוריטניה שווה לעניין שלה בתוניסיה, והמטרה היא למצור את אלג'יריה.
על כך הזהיר ראש תנועת הבנייה הלאומית באלג'יריה, עבד אלקאדר בנגרינה, כשדיבר על תפקידן של האמירויות בלחץ על תוניסיה ומאוריטניה להצטרף לשיירת הנורמליזציה.
ניסיונות המצור על אלג'יריה, לטענת מומחים, חופפים להידרדרות המצב בניז'ר, מאלי ולוב, וניצול המצב הכלכלי בתוניסיה ומאוריטניה כדי לסחוט אותן ולגרור אותן גם לנורמליזציה, שמשמעותה מצור על אלג'יריה מפני הצד המזרחי והמערבי.
מה האינטרס של איחוד האמירויות הערביות בתפקיד הפונקציונלי שהיא ממלאת לטובת "ישראל"?
אנליסט לעניינים פוליטיים ובינלאומיים, קאסם עז אלדין, אמר לתוכנית "אנליטית" כי איחוד האמירויות דומה ל"ישראל", מכיוון שהיא מדינה כמעט ללא אוכלוסיה, ושואפת להשפיע, עמדה וחוזק. מטבע הדברים, ישראל מצאה את החוזק הזה באמצעות בריתותיה, ובאמצעות שימשה כבסיס צבאי, ביטחוני ואסטרטגי למדינות המערב, במיוחד ארצות הברית.
הוא המשיך, "הנורמליזציה עושה את דרכה במגרב ובאפריקה, תוך ניצול של משברים וכאבים".
האם העמדה האלג'יראית מבוססת על חששות ביטחוניים או נתונים ומידע?
אנליסט לענייני תוניסיה ומגרב, עימאד שטארה, אמר: "האיומים המכוונים אלג'יריה הם ישנים ומחודשים, ואלג'יריה סבלה מתוכנית הכאוס היצירתי, והממסד הצבאי והביטחוני שלה הצליח להגן על המדינה מכל תוכניות החדירה. לכן, לאלג'יריה יש כוח מודיעין שיודע היטב מה זוממים נגד המדינה העצומה הזו". מבחינה גיאוגרפית, בעל כישורים ויכולות, בעיקר באנרגיה".
הוא הוסיף כי אלג'יריה אינה חוששת מתוכנית תוניסאית שעלולה לאיים על המדינה, כי היחסים הבילטרליים בין שתי המדינות חזקים מאוד, ויש ביניהן תיאום ביטחוני ומודיעיני ושיתוף פעולה.
מהי המטרה האסטרטגית העמוקה של מהלכים כאלה של האמירויות?
אנליסט לענייני ערבים ואיסלאם, קוטאיבה אלסאלח, אמר כי המטרה או המהות העיקרית של גל הנורמליזציה החדש שונה מהנורמליזציה שתוארה כקרה עם ירדן ומצרים. הנורמליזציה הזו, שתוארה כחמה, התבססה בעיקר על מודעות, במובן זה שהמטרה הסופית אינה הסכמי הנורמליזציה הדו-צדדיים, בין אם עם איחוד האמירויות, סודן או בחריין ואחרות. במקום זאת, המטרה הסופית, אולי, הייתה שינוי שרציתי להיות בסביבה האסטרטגית באזור.
הוא המשיך: "בהקשר זה, כוחות אלו משקיעים בעיקר גם במשברים ובתנאים הכלכליים בחלק מבירות ערביות כדי ליצור או להנציח אקלים זה במידה מסוימת, והדבר מצריך גם מאבק באקלים ההפוך: אקלים ההתנגדות, ומחייבת גם פגיעה או החלשה של הבירות והמרכזים של ההחלטה: מרכזי הכובד הפוליטיים הערבים המסורתיים באזור שמתנגדים ודוחים את השיח הזה, ואנחנו מדברים כאן אולי על אלג'יריה.
מדוע מפעילה את האיום של אלג'יריה לאחר חילופי השלטון בניז'ר?
עז אלדין אמר שאפריקה היא אינטרס אסטרטגי עבור "ישראל" ואיחוד האמירויות, והמטרה הייתה לנקום באפריקה ולהכניע אותה.
אזדין אישר שאיחוד האמירויות עובדת עם ניז'ר להקמת בסיס צבאי בגבול אלג'יריה מזה זמן, ופועלת עם מאוריטניה להקמת שדה תעופה צבאי עבור "ישראל" גם בגבול אלג'יריה, מכיוון שלאחרונה יש עדיין חזקה ואיזון גדול באפריקה. לכן, איחוד האמירויות מנסה להפעיל קצב סותר ומשלים למתקפה הישראלית על אפריקה כדי להקיף את אלג'יריה, ואף להקיף את תוניסיה, אבל בסופו של דבר היא יכולה לשחק את התפקיד הזה רק בצורה מתחמקת, והעניין הזה תלוי באחר מסיבות, ואינו תלוי בהן, כפי שאנו רואים בניז'ר ומאלי.
האם המערב בוחר בתוניסיה היום בין נורמליזציה לביטחון מזון וכלכלי?
שאטארה אמר שתוניסיה ממוקדת, וניסיונות נורמליזציה רכה ניסו לחדור לזירה התוניסאית מבחינה תרבותית, אמנותית ואתלטית, ויש גם ניסיונות לחדור לתוניסיה דרך שערי מה שנקרא ארגוני חברה אזרחית.
הוא הוסיף כי מה שעובדים עליו בזירה התוניסאית הוא ניסיון להכניע את העמדה הרשמית של תוניסיה על ידי סחר חליפין על סיוע כלכלי, והם מאמינים שתוניסיה היא צד רך כל עוד יש שבריריות במצב הפוליטי וגירעון ב. המצב הכלכלי, אבל העמדה הרשמית של תוניסיה באה לאכזב את תקוותיהם וציפיותיהם, כשהנשיא קאיס הודיע שסעד אמר שהוא יסגור את הדלת למאמצים לקבל הלוואה מקרן המטבע הבינלאומית. לפיכך, הוא סיפק את התשובה למי שמנסים להתמקח או להחליף בתוניסיה בין ביטחון תזונתי, יציבות כלכלית ופוליטית ומעורבות בתוכנית הנורמליזציה.
במסגרת תחרות המפרץ.. איפה מיקומה של תנועת האמירים הזו היום?
אלסאלח הדגיש כי אחד ההיבטים של תנועה זו הוא ניסיון להרחיב השפעה ולהעצים השפעה, וכן ניסיון להגזים במדינה עצמה. לכן, הוא עשוי להוות את אחד המרכיבים של התחרות העזה בדרך כלשהי במפרץ.
והוא הוסיף כי אבו דאבי וריאד בפרט פועלות בעיקר בהקשר זה על ניסיונות להרחיב השפעה ולהתערב ביותר מזירה אחת ולהיות נוכחים ביותר מזירה אחת, ואולי אפילו במה ששמועות על אף ההתחמשות האמירית של " כוחות תמיכה מהירה בסודן בשלב זה מגיעות בהקשר הזה. כמו כן, וגם כמה חדשות נוספות על ניסיון התערבות ביותר מזירה אחת.
מהי הפרצה שדרכה האמירויות מיישמות חבלה במדינות המגרב ואפריקה שמדרום לסהרה?
עז אלדין דיבר על כך שאיחוד האמירויות וישראל, ואפילו מדינות מערביות, מנצלות את הפרצה שכל מדינה מנסה לפתור את בעיותיה בעצמה, ואלג'יריה, למשל, הכוח העצום והמורשת העצומה הזו באפריקה. המגרב, הדיפלומטיה שלו לא נראית פעילה אפילו לאיחוד האמירויות למרות שהדיפלומטיה של איחוד האמירויות נשענת על חבלה, היא צעד לפני אלג'יריה בכך שהיא מנסה להרחיב ולהרחיב את השפעתה ככל האפשר בשיתוף פעולה עם "ישראל" ו עם מדינות המערב.
הוא הוסיף כי הנושא הנוסף הוא ש"ישראל" ומדינות המערב מנצלות את הכאב והמשברים הכלכליים.
מה לגבי עמדתה של תוניסיה לגבי נורמליזציה כבגידה גבוהה, האם היא עדיין עקבית?
שטארה הדגיש כי יש איתנות בעמדת התוניסאי התמיכה בעניין הפלסטיני ובקו ההתנגדות בעולם הערבי. הוא הוסיף כי תוניסיה, שהגנה על ההתנגדות האלג'יראית בימי הקולוניאליזם, השתתפה עם אלג'יריה בקרבות הדם, והנחילה תבוסה איומה לקולוניאליסטים, ויש ערבוב דם ברגליו של סידי יוסף.
לכן, אלג'יריה לא יכולה לחשוש שהזירה התוניסאית תביא לה נורמליזציה או תהווה איום על ביטחונה הלאומי.
תכנית של מעבר נורמליזציה בתמורה להבטחות לחיים טובים יותר!
אל-סאלח אמר שזה חלק מהסביבה ומהאקלים שאנחנו מדברים עליו, שמיועד להיווצר באזור. זה חלק מהעברת בעיית הנורמליזציה למי שדוחה אותה וליריביה, וחלק מניצול המשברים החיים והכלכליים שהמפלגות הללו היו אולי אחד הגורמים לה במדינות ערב, כאשר איחוד האמירויות הפכה אולי לשאיפה או חלום עבור הנוער הערבי בהיבטים כלכליים ומעשיים בפרט, ובכך להפעיל זאת למעשה במסגרת סביבת הנורמליזציה המיועדת לקום וליצור באזור זה.
נור ניוז