בתקופה שבה נאט"ו מיואש מהמלחמה באוקראינה, דעת הקהל בעולם עדה לניסיון של אמריקה ליצור משבר נוסף בזירה העולמית.
שם לובי, היועץ לביטחון לאומי של הבית הלבן ושר החוץ האמריקני, דנו עם כמה סנאטורים דמוקרטיים בכירים בקונגרס באפשרות להגדיל את הסיוע הצבאי לבאקו, בניסיון להכניס את הרפובליקה של אזרבייג'ן למשבר רחב היקף.
בכירים בממשל ביידן טוענים כי על ידי יצירת משבר מקביל ניתן יהיה למנוע מדעת הקהל להתמקד בחולשת נאט"ו במלחמת אוקראינה.
אולם גם התנהגותם של שלטונות באקו ו"אילהם אלייב" בהתמודדות עם "מלכודת אסטרטגית" זו של האמריקאים חשובה ומכרעת.
על ידי מצור על אזור לאצ'ין, באקו הפרה רשמית את הפסקת האש ב-2020 בקרבאך והחיתה את המחלוקות האזוריות שוב בהמלצת הבית הלבן והישות הציונית.
בעוד איראן ורוסיה מנסות במיומנות למנוע הסלמה של המתיחות בקרבאך, התרחשותן של התנהגויות אלו אינה אומרת שרשויות באקו אינן מבינות את המשחק בין תל אביב לוושינגטון.
לאור התנאים הללו, באקו זקוקה לנקודת מפנה במדיניותה האזורית כלפי קרבאך, משום שהחרפת המתיחות באזור השנויה במחלוקת תגרום למחירים כבדים למי שיגרה אותה.
השקפותיהם של בלינקן ושל סאליבן או ליתר דיוק של מבנה הכוח באמריקה די מלהיבות בהשוואה לפוליטיקאים במדינות אחרות בעולם.
כיום, נשיא אוקראינה מבין יותר מכל פוליטיקאי אחר כיצד ההצהרה לכאורה של "תמיכה אסטרטגית מוחלטת של ארצות הברית" הופכת ברגעי מפתח ל"תמיכה טקטית יחסית"!
ההצעות הללו, כביכול, בהחלט יגרמו למי שרוצה לדעת את מידת התמיכה של וושינגטון בעקבותיהן לחשוב פעמיים.
נור ניוז