במכתבה אמרה הקנצלרית כי על נתניהו להימנע גם מ"הנחיות ישירות או עקיפות של גורמים אחרים בכל הקשור לקידום יוזמות", וכי הדבר חל גם על "התייעצות וצעדים בלתי פורמליים".
המכתב מהווה חוות דעת משפטית שהוכנה על ידי סגנית הקנצלרית, גייל למון. ונמסר כי "השלמת יוזמות אלו, או אפילו חלק מהן, תביא למציאות בחוק ובסדר שתהיה אינטרס של ראש הממשלה מבחינת ניהול משפטו בהשוואה למצב הקיים, שכן עצמאות המוסדות המשפטיים תיפגע בהשוואה לרשות המבצעת. וערבויות חשובות ליכולתם של מוסדות אלו להבטיח שוויון לכל "לפנים משורת הדין, ועצמאותם של שומרי הסף הדרושים למניעת השפעות בלתי לגיטימיות על המוסדות המשפטיים. ההליך השיפוטי ייחלש. יחד עם זאת, תגדל יכולתה של הקואליציה לקדם חקיקה התומכת בענייניו האישיים של ראש הממשלה".
עוד נכתב במכתב כי התוצאה של יוזמות לשינוי הרשות השופטת בממשלה ובכנסת, "היא שינוי מהותי בנקודות האיזון בין רשויות השלטון במדינת ישראל, וחיזוק משמעותי של מעמדה של הרשות המבצעת. בתמורה להחלשת הרשות השיפוטית ומערך הייעוץ המשפטי של הממשלה". היא ציינה כי היוזמות שדוחף שר המשפטים, יריב לוין, במקביל לזו מצד ועדת חוק וחוקה בכנסת מתמזגות יחד ומהוות חלק מצעד אחד רחב וכולל.
לפי המכתב, "מעורבות ראש הממשלה ביוזמה לשינוי הרכב וסמכויות הוועדה למינוי שופטים סותרת את מה שאושר בהחלטת פסק הדין לבקש ניגוד עניינים. שינוי כזה קשור לאינטרסים האישיים של הוועדה למינוי שופטים. ראש ממשלה ולכן כרוך בניגוד עניינים בולט".
במכתב צוין כי השינויים בוועדה למינוי שופטים ישפיעו בכמה אופנים על שופטי בית הדין המרכזי בירושלים, הדן באישום נגד נתניהו, ועל שופטי בית המשפט העליון בהיותו הגוף השיפוטי העליון. מוסמך לקיים פיקוח שיפוטי על החלטות שהתקבלו במסגרת משפט נתניהו. ובחינת ערעור עתידי על החלטת בית המשפט בתיקי נתניהו.
במכתב הודגש כי השינויים השיפוטיים שדחפה ממשלת נתניהו "יגבירו את השפעת הרשות המבצעת על זהות השופטים שיתמנו לגופים שיפוטיים אלו. לוועדה למינוי שופטים סמכויות הקשורות לפיטורי שופטים מכהונתם, והוועדה תחליט על זהותו של השופט העליון, בעל סמכויות מנהליות רחבות".
היא הוסיפה כי צמצום הפיקוח השיפוטי על החקיקה והחוק לעקוף את בית המשפט העליון על ידי מניעת ביטולו של חוקים או הוראות בהם יאפשר "חופש פעולה רחב מאוד בחקיקת חוקים המשפיעים על ההליך הפלילי, יישומו ותוצאותיו". דבר הכרוך בסתירת אינטרסים מצד נתניהו. והמשיכה, "במקרה שתבוטל עילת חוסר הסבירות, בית המשפט העליון לא יוכל לנהל בקרה על סבירות מינוי גורמים בכירים במנגנון אכיפת החוק".
הסכם ניגוד העניינים שעליו חתם נתניהו ב-2020, ובית המשפט העליון אישר אותו, מסדיר את הסוגיות המשפטיות שאיתן מנוע נתניהו מלהתמודד בשל אישומים הכוללים שוחד, מרמה והפרת אמונים.
ההסכם קובע מניעת התערבות מנתניהו ב"מינויים ונהלים למינוי גורמים במשרד הייעוץ המשפטי של הממשלה, במשרד המשפטים ובמשטרה העוסקים בהליכים פליליים נגד ראש הממשלה או שישפיעו עליו, וכן בעניינים הקשורים מעמדם ויכולתם של בעלי תפקידים אלו למלא את תפקידם".
ההסכם קובע מניעת התערבות מנתניהו ב"מינויים ונהלים למינוי גורמים במשרד הייעוץ המשפטי של הממשלה, במשרד המשפטים ובמשטרה העוסקים בהליכים פליליים נגד ראש הממשלה או שישפיעו עליו, וכן בעניינים הקשורים מעמדם ויכולתם של בעלי תפקידים אלו למלא את תפקידם".
נור ניוז