השקר הציוני לא עבד: איראן וטורקיה בדרך לפיתוח מקיף של היחסים

המועצה לביטחון לאומי של המשטר הציוני הורידה את האזהרה הביטחונית לתיירי המשטר בטורקיה לרמה 3 או סכנה בינונית.
החלטה זו התקבלה על ידי הציונים, בעוד שהייתה תעמולה ענפה בתקשורת קודם לכן, ובכירי המשטר הזה, מראש הממשלה דאז נפתלי בנט ועד ראש הממשלה הנוכחי יאיר לפיד ושר המלחמה בני גנץ, גם כן. כמו עובדים אחרים שירותי הביטחון, הזהיר מפני נסיעות לטורקיה, ודגל באמצעי אבטחה נרחבים עבור אזרחי המשטר בטורקיה.
במשך שבועות, בנוסף לכמה תוכניות להחדרת ביטחון ומודיעין לטורקיה, ניסו הציונים להחמיר את היחסים החמים בין איראן ואנקרה באמצעות תעמולה תקשורתית על איומים על חיי התיירים שלהם בטורקיה עם תבלין של אירנופוביה.
במהלך חייהם הבלתי לגיטימיים, תמיד ביקשו הציונים להבטיח את המשך הישרדותם והתערבותם ליצירת משבר באזור באמצעות מדיניות חלוקת המדינות והחלשתן על ידי יצירת סכסוכים שכונתיים ואזוריים.
את היחסים הענפים והמקיפים בין איראן לטורקיה, כשתי שכנות היסטוריות עם הרבה מן המשותף, אי אפשר בקלות לבלבל עם יומרות מופרכות.
ההייפ הציוני סביב יחסי טהראן-אנקרה חלף בתקופה שבה ביקורו של שר החוץ האיראני חוסיין אמירבדולהיאן בטורקיה ושיחותיו המקיפות והקונסטרוקטיביות עם הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן ושר החוץ הטורקי מבלוט קאווזוגלו יצרו צעדים חדשים וחשובים משני הצדדים עבור הרחבת היחסים הבילטרליים והאזוריים ושיתוף הפעולה.
אחד ההישגים החשובים ביותר במסע זה היה הסכמת הצדדים לקיים ועדה כלכלית משותפת בעתיד הקרוב, וכן הקמת המועצה העליונה ליחסים בין הרפובליקה של טורקיה והרפובליקה האסלאמית של איראן רמת נשיאי שתי המדינות.
במקביל, הסכימו הצדדים גם לפתח יחסים בתחום משברי האקלים והסביבה, המהווה נקודת מפנה ביחסים בין שתי המדינות.
נקודה חשובה נוספת במסע זה הייתה הדגשת הרשויות הטורקיות על הצורך להגיע לפתרון בינלאומי להסרת הסנקציות נגד איראן ואנקרה כדי לסרב לליווי עם הסנקציות.
קבלת הפנים החמה והידידותית של השלטונות הטורקיים לשר החוץ האיראני, כמו גם העמדות שהביעו הצדדים במהלך המשא ומתן, מעידות כי המאמצים הגדולים של הציונים שמטרתם לפגוע ביחסים בין שתי המדינות לא מנעו את השלטונות הטורקיים. מתוך שימת לב לעקרון השכנות הטובה ולצורך פיתוח היחסים בין השכנים.
הצהרת שר החוץ על עמדה ברורה בשיחה עם שלטונות טורקיה והדגשתו על הצורך להגן על היחסים הלבביים בין איראן לטורקיה מפני קונספירציות ומכשולים שיצר המשטר הציוני הבלתי לגיטימי הזכירו כי הציונים גורמים למשבר וחוסר ביטחון בכל מקום.
הנקודה החשובה יותר היא שאחרי שהפסידו את התרחיש של ערעור היחסים בין טהראן לאנקרה, הציונים נאלצו לסגת מטענותיהם המופרכות ולהתחיל במשחק תקשורתי חדש כדי לשמור על המוניטין שלהם ולמנוע גמול מדעת הקהל.
המועצה לביטחון לאומי של המשטר הציוני, נסוגה מעמדותיה הקודמות, ביקשה מתיירי המשטר העומדים לנסוע לטורקיה שלא לפרסם את פרטי נסיעתם ותמונותיהם ברשתות החברתיות, ולהימנע מללבוש בגדים ושלטים המצביעים על כך. לישראל כשהם בטורקיה.
האזהרות המופרכות והאבסורדיות הללו הגיעו בתקופה שבה משטר זה אימץ גישה של ריצה בתנועה כדי לכסות את השערורייה על כישלון התוכנית להרוס את היחסים בין שתי המדינות השכנות, בטענה ששיתוף הפעולה הביטחוני עם טורקיה הוביל למעצר אנשים שנשלחו ע"י איראן לטורקיה כדי לבצע פעולות נגד אזרחים ישראלים.
טענה זו מעולם לא אושרה על ידי השלטונות הטורקיים והפכה למסמך של שקר ציוני מגושם.
נפתלי בנט, ראש ממשלת המשטר הציוני דאז, השתמש גם הוא ב"אינדוקטרינציה תקשורתית" תוך שימוש בדיאלוג חד-כיווני והודה לארדואן ולכוחות הביטחון של אותה מדינה על "ניטרול ניסיונותיה של איראן לתקוף נוסעים ישראלים" כדי להשתמש בה כדי לטשטש את כוחות הביטחון שלה. יציאה מהצהרות קודמות.
למרות שכמה כלי תקשורת טורקיים אנונימיים, בברית עם המשטר הציוני, ניסו לשקף באופן חד צדדי את הצהרות שלטונות המשטר הציוני, אף אחד מהגורמים המדיניים והביטחוניים הטורקים לא אמר מילה כדי לאשר את הטענות הללו.
בעבר, חזרה על גישה הרסנית כזו על ידי הציונים בתמיכתן של כמה מדינות מערביות ביחסים בין שכנותיה של איראן, לרבות היחסים בין איראן לרפובליקה של אזרבייג'ן, אשר בוטלו בהסתמכות על הדיפלומטיה הפעילה של איראן במסגרת פגישת נשיאי איראן והרפובליקה של אזרבייג'ן, כמו גם משא ומתן בין שרי החוץ של שתי המדינות, ובנוסף לפתרון אי הבנות, עם כישלון הקונספירציה הציונית, ניתנה הקרקע לפיתוח והתקרבות של טהראן-באקו.
הדיפלומטיה הפעילה, הפרגמטית והמוכוונת שכנות של איראן בממשלה ה-13 קבעה מימדים חדשים של אינטגרציה אזורית ועשויה לעודד מדינות רבות לפתח יחסים עם טהראן בהתבסס על הגישה האיראנית בונה אמון וגישה מקיפה.
על ידי ריסון מדיניות הבידוד של איראן, דיפלומטיה זו הניחה את הבסיס לעיצוב ממדים חדשים של יחסים דו-צדדיים ורב-צדדיים בין שכנים שיכולים
להציג ולייצב מודל חדש של התכנסות אזורית בצורה של רב-צדדיות גלובלית וקץ להתערבות זרה שיצרה משבר באזור.