המחלקה לעניינים בינלאומיים: שעות ספורות לאחר הסכם הפסקת האש בין חיזבאללה לישות הציונית, החלו טרוריסטים שבסיסם בסוריה, בראשות ג'בהת תחריר א-שאם (לשעבר ג'בהת א-נוסרה), תחת השם "ברית פת אל-מובין". התקפה מאידליב לכיוון נפת חאלב. התקפות מהירות אלו לכיוון צפון וצפון-מערב חלב נובעות מכך שחלק מהריכוז המבצעי של כוחות חיזבאללה באזור הדרומי של אידליב הוקל עקב המלחמה המתמשכת בלבנון. בנוסף, עקב המלחמה באוקראינה, נאלצו הכוחות הרוסיים למשוך חלק ניכר מהציוד הצבאי שלהם מבסיס חמים שנמצא בדרום מזרח לטקיה, או לסגת מכמה אזורים צבאיים ליד אידליב וחאלב, מה שהמערב לא התעלם מהם.
כמו כן, ההתפתחויות המתמשכות בחזית לבנון היו סיבה עבור הישות הציונית, במטרה להגביר את הלחץ על דמשק לצאת מציר ההתנגדות ולנתק את עורק הנשק לחיזבאללה, לתת אור ירוק לטורקיה ולסוריה. התנגדות להפעלת התקפות על אידליב. בתוך הקמפיינים הללו, נותרה השאלה המרכזית: האם טרוריסטים ואנשי אופוזיציה סורים מבקשים לנצל את המצב השורר באזור ולהצית שוב את המלחמה הפנימית? או שמא מעצמות זרות רק רוצות להשתמש בקלף האופוזיציה הסורית כדי להשיג רווחים מדמשק?
מה קורה בחאלב?
עבור דעת הקהל, חאלב היא סמל לניצחון הסופי של הצבא הסורי נגד האופוזיציה החמושה בהקשר של מלחמת האזרחים. עיר כלכלית זו עם אוכלוסייה של 2 מיליון תושבים, בנוסף להיותה בית למספר מתחמי תעשייה, נהנית ממיקום אסטרטגי המקשר בין המזרח הערבי לים התיכון. השליטה של האופוזיציה החמושה בכביש T-5 מעידה על תכנון אנקרה לנתק את התקשורת בין חלב לדמשק. נכון לעכשיו, האופוזיציה החמושה טוענת כי הצליחה לשלוט ב-20 שכונות בחאלב, בנוסף לאזורים כמו אל-נובול ואל-זהראא, וכן כיבוש מקומות כמו מפקדת הנפה, המחסום המרכזי ואבו אל-זהרה. שדה התעופה הצבאי של דוחור. רשת אל-מיאדין הודיעה כי האזור הנשלט על ידי טרוריסטים מהווה 60% מהגיאוגרפיה של נפת חאלב.
בינתיים, צבא סוריה, בתמיכת חיל האוויר, ממשיך לבצע התקפות נגד חזקות על האויב תקפירי, וכתוצאה מכך התאוששות של כמה אזורים שהיו בכיבוש. לפי חדשות שפרסם צבא סוריה, יותר מ-500 מחבלים חוסלו ועשרות מהם נלכדו.
למרות שמחבלי תחריר א-שאם המשיכו להתקדם לעבר האזורים המרכזיים של נפת חלב, נראה כי התקדמות זו הואטה, וכפי שקרה ביומיים האחרונים, הם לא הצליחו להמשיך את ההתקדמות. עם זאת, התקדמות הטרור צפויה להימשך כל עוד התמיכה הצבאית וההתחמשות הנדרשת עבורם טרם הגיעה לאזור. אבל הנקודה המכרעת נעוצה בשאלה האם האופוזיציה החמושה מסוגלת לשמור על האזורים שבהם שלטה ללא תמיכה צבאית ומודיעינית מהישות הציונית. לאחר תבוסת האופוזיציה החמושה ב-2018, קבוצות חמושות נסוגו בהדרגה לאזורים כמו אידליב, שם הוצבו במצב של גלות. עם זאת, היום קבוצה רחבה של האופוזיציה החמושה החליטה לנצל את הסכסוך בין ישראל לישות הציונית, ולהפוך את תבוסתה בסוריה לניצחון.
שיתוף פעולה בין כמה שחקנים אזוריים עם הישות הציונית
טורקיה, כתומך הפיננסי והחמוש הגדול ביותר של האופוזיציה הסורית, נחשב לנאשם הראשון באירועים בחאלב. אנקרה הקימה חדר מבצעים לניהול מלא של הקרב. טורקיה פתחה את גבולותיה כדי להתחמש ולתמוך באופוזיציה, ואף אפשרה לגורמים אוזבקיים וטורקסטאן להיכנס לשדה הקרב, מה שהוביל להחרפת הסכסוך בסוריה. למרות שהאופוזיציה החמושה וקבוצות הטרור הקשורות אליה הציבו מטרה ראשונית למלחמה זו, שהייתה לשלוט בחאלב, בחמה, באידליב ואחרות, נראה שהמטרה העיקרית של תוקפנות מזוינת זו היא לדחוק את ציר ההתנגדות. שטח סוריה וניתק את התקשורת בין הציר הזה לחיזבאללה.
שורה תחתונה
הישות הציונית לא רק מבקשת להחיות את "ההרתעה" מול ציר ההתנגדות, אלא גם שואפת לשנות את יחסי הכוחות באזור המזרח הערבי ולהגדיר מחדש את מערכת הביטחון באזור מערב אסיה. למעשה, לא ניתן לנתח או לחקור את ההתפתחויות המתמשכות בעזה, לבנון, סוריה, עיראק, תימן, צפון האוקיינוס ההודי ואפילו מזרח הים התיכון מבלי לשקול את התוכנית של ישראל לשנות את הסדר האזורי.
נור ניוז