הפרקליטות החליטה היום (ראשון) לסגור את התיק נגד ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד אפי נוה, ונגד השופטת אתי כרייף, בפרשת "מין תמורת מינויים". החשד נגד השניים היה כי נוה פעל לקדם את המינוי של כרייף בוועדה לבחירת שופטים, וזאת לכאורה תמורת שוחד מיני. עם זאת, לאחר שלשניים נערך שימוע, החליט היום המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שלמה למברגר, לסגור את התיק נגדם ללא הגשת כתב אישום, "על אף ממצאים עובדתיים קשים שעלו מן החקירה".

בדצמבר 2019 החליט פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, לזמן את נוה לשימוע לפני הגשת כתב אישום בעבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, ואת כרייף בחשד לעבירות של מתן שוחד והשמדת ראייה. ההחלטה להאשים את השניים בכפוף לשימוע נשענה על פי הפרקליטות על כך שכרייף ביקשה מנוה פעם אחר פעם לקדם את מינויה, במקביל ובשילוב עם שיח אינטימי ו"שמירת האש" ביניהם. בפרקליטות סברו כי כרייף נפגשה עם נוה גם מתוך רצון ומטרה שיסייע לה, וגם בשל יחסי הידידות והמשיכה, ונוה היה מודע לכך. "ואולם, לאחר קיום השימוע ושמיעת כלל טענות והסברי ההגנה, סבר המשנה לפרקליט המדינה כי "הערכת הראיות בתיק השתנתה". עם כרייף סוכם שתפרוש מתפקידה כשופטת.

הסיבה לשינוי הייתה כי למברגר סבר שבהיעדר התניה מפורשת של קידום המינוי בתמורה למין, וכן בשל אופי הקשר בין השניים, שהתחיל שנתיים לפני שנוה התבקש לסייע לכרייף, כמו גם העובדה שדובר על מפגש אינטימי שנעשה בהסכמה ומתוך רצון הדדי, כל אלו יקשו על הוכחת העבירה במידה הנדרשת להרשעה.

על פי הודעת הפרקליטות, מחומרי החקירה על כי נוה פעל באופן מהותי לקידום מינויה של כרייף, למרות שהיה מצוי בניגוד עניינים חריף בגלל מערכת היחסים ביניהם, מה שמהווה לכאורה עבירה של מרמה והפרת אמונים. "לכאורה, גם ניתן היה לראות בכרייף כמי שמבצעת עבירה זו בצוותא עם נוה, וזאת נוכח פניותיה החוזרות ונשנות של כרייף אליו, שיפעל למענה במסגרת הליך מינויה", נכתב.

עם זאת, מה שהכריע את הכף נגד הגשת כתב האישום היה הדרך שבה הושגו הראיות העיקריות בפרשה - בפריצה לא חוקית לכאורה לטלפונים ניידים של נוה, שפגעה קשות בפרטיותו. בפרקליטות חשבו שאם היה בסיס להגיש כתב אישום על שוחד, יש סיכוי סביר שבית משפט היה קובע כי הראיה קבילה. אלא שבעבירה פחות חמורה של הפרת אמונים, מאזן השיקולים השתנה.

הסיבה לשינוי הייתה כי למברגר סבר שבהיעדר התניה מפורשת של קידום המינוי בתמורה למין, וכן בשל אופי הקשר בין השניים, שהתחיל שנתיים לפני שנוה התבקש לסייע לכרייף, כמו גם העובדה שדובר על מפגש אינטימי שנעשה בהסכמה ומתוך רצון הדדי, כל אלו יקשו על הוכחת העבירה במידה הנדרשת להרשעה.

על פי הודעת הפרקליטות, מחומרי החקירה על כי נוה פעל באופן מהותי לקידום מינויה של כרייף, למרות שהיה מצוי בניגוד עניינים חריף בגלל מערכת היחסים ביניהם, מה שמהווה לכאורה עבירה של מרמה והפרת אמונים. "לכאורה, גם ניתן היה לראות בכרייף כמי שמבצעת עבירה זו בצוותא עם נוה, וזאת נוכח פניותיה החוזרות ונשנות של כרייף אליו, שיפעל למענה במסגרת הליך מינויה", נכתב.

עם זאת, מה שהכריע את הכף נגד הגשת כתב האישום היה הדרך שבה הושגו הראיות העיקריות בפרשה - בפריצה לא חוקית לכאורה לטלפונים ניידים של נוה, שפגעה קשות בפרטיותו. בפרקליטות חשבו שאם היה בסיס להגיש כתב אישום על שוחד, יש סיכוי סביר שבית משפט היה קובע כי הראיה קבילה. אלא שבעבירה פחות חמורה של הפרת אמונים, מאזן השיקולים השתנה.