כתב ב"פוליטיקו", שדיבר בעילום שם, דיווח כי ממשלת ארה"ב פועלת ישירות למנף את השפעתן של מדינות המפרץ הערביות כדי להשפיע על שוק הנפט העולמי ולהוריד את המחירים לקראת בחירות האמצע בארה"ב. מאמץ זה צבר חשיבות מיוחדת עבור ממשל טראמפ לאור ההגבלות המתמשכות על תנועת מכליות נפט דרך מצר הורמוז והתעקשותה של איראן לא לפתוח מחדש את נתיב המים במלואו. על פי כתב ה"פוליטיקו", מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו ושר האוצר סקוט בסאנט, בשיחות טלפון נפרדות עם שש המדינות החברות במועצת שיתוף הפעולה של המפרץ (GCC) בשבוע שעבר, קראו למדינות אלו לעשות כמיטב יכולתן כדי ליצור אקלים פסיכולוגי התורם להורדת מחירי הנפט. בהקשר זה, וושינגטון בירכה על הצעתו של מוחמד בן זאיד לקיים פסגה משותפת של מנהיגי GCC עם דונלד טראמפ ביום שלישי. אותו דיווח מצביע על כך שבן זאיד הציע גם את השתתפותן של עיראק וירדן בפגישה, דבר התואם את הדיווחים לפיהם שתי המדינות ישתתפו בפסגת טראמפ-ליגה הערבית. על פי כתב ב"פוליטיקו", בן זאיד הדגיש בפני רוביו את החשיבות הקריטית של השתתפותה של עיראק בפסגה, ורמז כי הדבר עשוי להרחיק את בגדד מטהראן ולקרב אותה למועצת שיתוף הפעולה של המפרץ. כווית, על פי הדיווחים, התנגדה בתחילה להשתתפותה של עיראק, אך חזרה בה מעמדתה לאחר הזמנתו של רוביו ויחסו הקשה לאמיר כווית.
הוא הצהיר כי המטרה העיקרית של וושינגטון במהלכים אלה היא להשפיע באופן משמעותי על ההשפעה האמריקאית הפנימית ועל מעמדם של מועמדים רפובליקנים, כולל טראמפ, ערב בחירות האמצע בנובמבר.
בשבועות האחרונים, חוסר הביטחון הגובר לאורך נתיבי האנרגיה וירידה חדה בתנועת הספנות דרך מצר הורמוז הגבירו את הסיכונים בשוק הנפט ומוצרי הנפט. רויטרס דיווחה כי רק 17 ספינות משא עברו את מצר הורמוז בשבוע שעבר, בהשוואה לממוצע של 125 ליום לפני הסכסוך.
מצב זה השפיע ישירות על שוק האנרגיה האמריקאי. על רקע העלייה האחרונה במתיחות, מחירי הנפט הגולמי מסוג ברנט עברו את ה-100 דולר, ומחיר הסולר הממוצע בארה"ב טיפס ליותר מ-5.94 דולר לגלון.
בנסיבות אלה, האסטרטגיה המתמשכת של איראן בנוגע למצרי הורמוז נותרה אחד הגורמים המשמעותיים ביותר המשפיעים על שוק האנרגיה. טהרן ממשיכה לקשר את הפתיחה המחודשת המלאה של המצרים לעמידה בתנאיו, ודיווחים אחרונים מצביעים על כך שהגבלות על הספנות נותרות בתוקף.
לכן, ניתן לראות את פגישתו של טראמפ עם מנהיגי מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ (GCC) כניסיון לנהל את ציפיות שוק הנפט, לאותת על עלייה באספקה ​​ולמתן סיכוני אנרגיה, בנוסף להשלכותיה הפוליטיות והביטחוניות. וושינגטון מבקשת למנף את השפעתן של יצרניות הנפט הגדולות באזור כדי להעביר את המסר שהשוק לא יתמודד עם מחסור ממושך.
בהקשר זה, על פי מידע מכתב פוליטיקו, חלק ממנהיגי מדינות GCC, ובמיוחד ערב הסעודית וכווית, אינם מרוצים מאוד מהאופן שבו רוביו ובסנט טיפלו במצב ומאמינים שהאזור משלם את המחיר על מדיניותה של וושינגטון.
כתב ב"פוליטיקו" דיווח כי אמיר כווית, בשיחה עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, מתח ביקורת חריפה על מוחמד בן זאיד, והאשים אותו בהפיכתו לכלי בידי מדיניות ישראל ורוביו באזור, ובמצב את עצמו כאדריכל סדר היום של מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ .
לפי אותו מקור, אמיר כווית הביע את דאגתו ממדיניותה האזורית של איחוד האמירויות הערביות והשלכותיה על האחדות הערבית, תוך הצביעה ספציפית על התערבויותיה של אבו דאבי בתימן, סודן, אלג'יריה, תוניסיה, לוב ואריתריאה. בנוגע לתימן, הוא גם הצהיר כי ללא התערבות איחוד האמירויות הערביות, המשבר בתימן היה יכול להיפתר על ידי "אחינו הסעודים".
וושינגטון ניצבת כעת בפני אתגר כפול לקראת הבחירות בנובמבר: הסיכונים המתמשכים הקשורים לאנרגיה ולמחירי הנפט ונגזרותיו הגבוהים, מצד אחד, והאפשרויות המוגבלות הקיימות לאלץ את איראן לשנות את עמדתה בנוגע למצרי הורמוז, מצד שני. מנקודת מבט זו, ניתן לראות את המגעים של רוביו ובאסנט עם מדינות שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ ואת מאמציהם ליצור אקלים פסיכולוגי בשוק הנפט כניסיון להשתמש באחד הכלים האחרונים והזולים ביותר של וושינגטון לשליטה בציפיות המחירים. זהו כלי שמטרתו להוריד את מחיר הנפט ונגזרותיו לפני הבחירות ולהפחית את הלחץ הכלכלי והחברתי על ממשל טראמפ הנגרם עקב מחירי האנרגיה הגבוהים.