ארצות הברית מתמודדת עם משבר פנימי רב-גוני וסדרה של סוגיות מדיניות חוץ לא פתורות, מבלי להשיג תוצאות מוחשיות. הודעה זו הגיעה כאשר הוושינגטון פוסט פרסם הצהרות של שר ההגנה האמריקאי טרוי מינק בנוגע לפריסת נשק התקפי במסלול - נשק, לדבריו, שנועד "לשלוט בחלל החיצון", אם כי סוגו ומפרטיו לא נחשפו. הודעה זו מגיעה על רקע התבוסה האמריקאית נגד איראן וחשיפת חולשות מבניות בצבאה, מה שמציב אתגר רציני למטרות האלקטורליות של טראמפ והרפובליקנים. מנקודת מבט זו, ניתן לראות את ההכרזה החדשה הזו כהמשך להפגנת הכוח התעמולתית ואינדיקציה נוספת לאיומים אמריקאים על הביטחון הבינלאומי. איום זה מדגיש שוב את הצורך של מוסדות בינלאומיים למלא תפקיד פעיל בהאצת היווצרותו של סדר עולמי חדש. מפגן כוח כדי להסוות את פצעי התבוסה.
יש להעריך את פרסום ידיעה זו לאור סיקור התקשורת האמריקאי האחרון, כולל תיאורים בסגנון הוליווד של טייסים המעורבים בפעולות נגד איראן והצהרותיו של טראמפ על כך שארה"ב מחזיקה בנשק לייזר מתקדם ויכולתה לבנות מחדש במהירות את הארסנל שלה. במקום להפגין כוח אמיתי, פעולות אלה הן ניסיון לשחזר תדמית של כוח לנוכח הכרה וביקורת גוברת על מדיניות המלחמה של ממשל טראמפ.
הדו"ח החדש של הפנטגון מכיר בכך שחלק משמעותי מהנשק והעתודות האסטרטגיות של ארה"ב התרוקנו במלחמה נגד איראן. מנהיגים צבאיים, כולל מפקד הפיקוד המרכזי של ארה"ב, הצביעו גם על הנזק הנרחב שנגרם לבסיסים אמריקאים באזור על ידי תקיפות מזל"טים וטילים איראניים, שחלקן הפכו לבלתי שמישות. מציאות זו, יחד עם טענותיו של טראמפ על ניצחון מהיר על איראן, חושפת את הפער בין הנרטיב התעמולתי של וושינגטון למציאות בשטח.
מצד שני, הצלחתה של איראן בשליטה על מצר הורמוז והכללת מצר באב אל-מנדב במשוואות הכלכליות העולמיות החדשות הגדילו את העלויות הכלכליות של המדיניות האמריקאית. עליית מדד המחירים לצרכן בארה"ב ב-3.4% והחודש החמישי ברציפות של ירידה בשכר הריאלי הוסיפו ללחץ על ממשל טראמפ. בינתיים, סקרים מצביעים על יתרון דמוקרטי של 44% לעומת 37% לרפובליקנים.
מלחמת הנרטיבים על רקע המשבר הכלכלי
עם השפעתן הדוללת של הבטחות טראמפ לפתור את המשבר על השווקים האמריקאים, המעיטות בתפקידה של אוקראינה בעליית מחירי הסולר, הטענה שנפט ונצואלי נכנס לארה"ב ותוכניות תקשורתיות הדנות בפעולות נגד איראן וב"מלחמת הכוכבים" עשויות להיות ניסיונות לתמרן את דעת הקהל. המטרה, מצד אחד, היא לכסות את מבוכה התבוסה בידי איראן וההתנגדות האזורית, ומצד שני, למזער את חומרת המשבר הכלכלי על רקע חדשות סנסציוניות ומונעות תקשורת. ניתן להעריך גם את ההבטחה לסיים את המלחמה לאחר הבחירות בהקשר זה; כפתרון לחיזוק החוסן החברתי והכלכלי ולמניעת הסלמה של חוסר שביעות רצון ברחובות. עם זאת, שינוי נוף התקשורת אינו מוחק את המציאות הכלכלית ואת הכשלונות האסטרטגיים.
אפרטהייד מדעי: הפנים האחרות של ההגמוניה האמריקאית
פעולותיה של ארצות הברית בחלל חושפות סתירה מהותית: מצד אחד, וושינגטון מתנגדת לכך שמדינות אחרות רוכשות ידע וטכנולוגיה גרעינית למטרות שלום, ובמקביל מוציאה מיליארדי דולרים על פיתוח ומודרניזציה של נשק. היא מתנגדת לשיגור לוויינים ובניית טילי מחקר של מדינות אחרות, ובמקביל חותרת על מגוון רחב ככל האפשר של פעילויות חלל.
ניתן לראות התנהגות זו כביטוי של "אפרטהייד מדעי" וכצורה של לוחמה מדעית וטכנולוגית - גישה שבה המונופול על ידע וטכנולוגיה הופך לכלי לשמירה על הגמוניה עולמית, במיוחד לאור האתגרים הגוברים העומדים בפני הכוח הכלכלי והצבאי האמריקאי.
הגדרה מחדש של הסדר העולמי לנוכח איומי החלל
התנהגותה של אמריקה אינה מוגבלת עוד לכדור הארץ; החלל הפך לזירה חדשה להקרנת כוח ולהפעלת לחץ. דיווחים בנוגע לפיתוח רשת טילים מבוססת חלל, כחלק ממערכת ההגנה מפני טילים "כיפת הזהב", עשויים לסלול את הדרך לסבב חדש של תחרות נשק וחלל - תחרות שבנוסף להסלמת סכסוכים, יהיו לה השלכות על הסביבה והביטחון העולמי.
במהלך עידן טראמפ, הנורמליזציה של פעולות אלימות רבות מצד ארצות הברית וישראל, החל מהתנקשויות במשמרות המהפכה ועד להתקפות על סטודנטים וחתונות במיניאפוליס, הפכה לדפוס מטריד. הטענה להחזקת נשק חלל התקפי עלולה לסלול את הדרך לנורמליזציה של תקיפה נגד לוויינים של מדינות אחרות בתירוץ של "איום צבאי", מה שמוביל בסופו של דבר למונופול אמריקאי על מידע וחלל.
שורשי מצב זה טמונים גם בפסיביות ובחוסר יעילות של כמה מוסדות בינלאומיים. במקום להתמקד באיומים אמריקאים, מועצת הביטחון נותרה עסוקה בבניית תיק נגד איראן, והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית נעה לכיוון האשמות בעלות מניעים פוליטיים נגד איראן במקום להתייחס לאיומים הגרעיניים והטילים שמציבות מדינות בעלות נשק גרעיני.
לכן, פעולותיה של ארצות הברית ביבשה ובאוויר חשפו יותר מתמיד את הצורך הדחוף להאיץ את היווצרותו של סדר עולמי חדש ולהגדיר מחדש את אחריותם של המוסדות הבינלאומיים. הרטוריקה של טראמפ בנוגע לנשק לייזר או נשק חלל בלעדי לא תסדיר את השווקים הפיננסיים האמריקאים, וגם לא תכריח את איראן להיכנע. ראיות זמינות מצביעות על כך שמחיר כישלונותיו של טראמפ עשוי לעבור משדה הקרב והכלכלה לבחירות האמצע בקונגרס, שם התוצאה עשויה להיות שלילית לרפובליקנים.