מתקפת הטילים הטראגית של ארה"ב על קוהסטיק, אשר עד לאחרונה נחשבה על ידי חלק כנקודת מחלוקת בין טהרן לוושינגטון, יושבת כעת על ידי הצהרה של משלחת חקירת עובדות עצמאית של האו"ם. לאחר סקירת ראיות ומידע שהמשימת ראתה כ"אמינים", משלחת חקירת העובדות של האו"ם הכריזה כי תקיפה אווירית אמריקאית כוונה לבית בעיר קוהסטיק, במחוז הורמוזגן, במהלך חתונה ב-1 בספטמבר, והרגה חמישה אזרחים, בהם שני ילדים ואישה, ופצעה עשרות. הודעה זו מסמנת נקודת מפנה בתיק, והפכה אותו מעניין של האשמות פוליטיות לסוגיה משפטית מתועדת.
עם זאת, עמדתה הרשמית של וושינגטון נותרה כי "העניין נמצא בחקירה". פער זה בין ממצאי משלחת בדיקת העובדות של האו"ם לבין הרטוריקה הזהירה של ממשלת ארה"ב מעלה שאלה מהותית עבור מערכת המשפט הבינלאומית: אם הצדק מתעכב גם לאחר שהאמת נחשפת, מה הטעם במנגנונים הבינלאומיים? מקרה קוצ'ק הוא כעת מבחן לתוקף המשפט הבינלאומי.
במשפט הבינלאומי, בדיקת עובדות אינה המטרה הסופית, אלא תחילתה של אחריות. משלחות בדיקת עובדות של האו"ם מוקמות כדי לתעד את העובדות בשטח ולסלול את הדרך לאחריות משפטית ומעקב. כאן בדיוק טמונה חשיבותו של דו"ח זה. כאשר ועדה עצמאית, המבוססת על מידע אמין, מצהירה כי מתקפה צבאית הרגה אזרחים, לא ניתן לצמצם את הנושא לחילוקי דעות בלבד.
למשפט ההומניטארי הבינלאומי עקרונות ברורים בנושא זה. עקרונות ההבחנה בין מטרות צבאיות לאזרחיות, מידתיות בשימוש בכוח וזהירות בפעולות צבאיות הם בין הכללים החשובים ביותר של דיני המלחמה. אם מתקפה גורמת למותם של אזרחים בחתונה, עקרונות אלה חייבים להיות כפופים לחקירה שיפוטית והערכה משפטית, ולא רק לביקורת מנהלית בתוך המדינה הנאשמת. אף מדינה, ללא קשר לעוצמתה הצבאית או למעמדה הפוליטי, לא צריכה להיות פטורה משיקולים אלה.
אחד הפגמים המשמעותיים ביותר של המערכת הבינלאומית בעשורים האחרונים הוא יישום סלקטיבי של צדק. במדינות מסוימות, משלחות חקירה, דווחים מיוחדים, בתי דין וסנקציות מופעלים במהירות; אך כאשר מעצמות גדולות מעורבות, שפת החוק מפנה את מקומה לשפת האינטרס האישי המיידי. קוהסטיק לא צריך ליפול קורבן לסטנדרט כפול זה.
אם מוסדות משפטיים בינלאומיים רוצים לשמור על אמינותם, עליהם להחיל את אותם סטנדרטים על ארצות הברית כפי שהם מיישמים על מדינות אחרות. משמעות הדבר היא ייזום תהליך שקוף, עצמאי וחסר פניות לקביעת האחריות, בחינת שרשרת הפיקוד, הערכת חוקיות הפעולות והעמדת האחראים לדין. צדק נעשה רק כאשר הוא אינו כפוף לגחמות הכוח.
נושא זה אינו ייחודי לאיראן. אם מתקפה על חתונה תותר ללא עונש, גם לאחר סיום משלחת בדיקת עובדות של האו"ם, ללא נקיטת פעולה משפטית יעילה, המסר לעולם, מעבר לגבולות איראן, יהיה שחלק מהמדינות נהנות דה פקטו מחסינות מפני דין וחשבון וכי החוק הבינלאומי אינו מיושם באופן שווה על כולם.
וושינגטון עשויה לטעון שהיא מנהלת חקירות פנימיות משלה; אך חקירות פנים לעולם אינן תחליף לחקירה ומעקב בינלאומיים. הניסיון של סכסוכים עכשוויים רבים הראה כי אמון הציבור נבנה כאשר חקירות הן עצמאיות, שקופות וניתנות לאימות, ואינן כפופות לשיקולים הפוליטיים של המדינה המדוברת.
האחריות מוטלת כעת על מגוון מוסדות בינלאומיים: מועצת זכויות האדם, המנגנונים השיפוטיים הקשורים למשפט ההומניטרי הבינלאומי, הדווחים המיוחדים וכל המוסדות המוסמכים להגן על חיי אזרחים. חובתם העיקרית אינה לצדד באיראן או להתעמת עם ארצות הברית, אלא לקיים את העיקרון הבסיסי שחיי אזרחים הם בעלי ערך שווה בכל מקום בעולם. הילד שנהרג בקוהסטאק לא היה אזרח אמריקאי ולא איראני; הוא היה, בראש ובראשונה, אזרח. עובדה זו לבדה מספיקה כדי לבסס אחריות משפטית.
כיום, השאלה המרכזית אינה עוד מה שקרה בקוהסטק, שכן דו"ח בדיקת העובדות של האו"ם ענה על חלק משמעותי משאלה זו. השאלה המרכזית היא האם העולם מוכן לתרגם אמת לצדק. אם התשובה היא לא, הנזק לא יוגבל לקורבנות קוהסטק; אמינותה של מערכת המשפט הבינלאומית כולה תיפגע. לצדק יש משמעות כאשר הוא אינו שותק אל מול הכוח, ושתיקה אל מול האמת המתגלה אינה אלא שותפות לעוול.