טראמפ, שקידם בעבר את טענת הניצחון על איראן והשליטה במצרי הורמוז כפתרון לניהול השווקים הפיננסיים, חזר כעת ל"מסחר בחוזים עתידיים" על רקע החמרת המשבר הכלכלי בארה"ב ועליית המחירים, במיוחד במגזר האנרגיה. הוא, שהבטיח בעבר שאם הרפובליקנים ינצחו בבחירות אמצע הקדנציה לקונגרס, המלחמה עם איראן תסתיים, יושג הסכם משביע רצון והמחירים ירדו, הציג כעת את אוקראינה כשחקן חדש במשוואה כדי להצדיק את עליות המחירים.
טראמפ, שטען בעבר כי מלחמת רוסיה-אוקראינה לא השפיעה על הכלכלה האמריקאית ואף נטש את מה שנקרא תהליך השלום, החזיר לפתע את תהליך השלום לקדמת הבמה וניסה להחיות אותו על ידי שליחת קושנר ווייטקוב לרוסיה ואוקראינה. באותו כיוון, הוא חשף את אוקראינה ישירות למשבר המחירים, והוציא צו לנשיא אוקראינה זלנסקי בדרישה להפסיק את ההתקפות על מתקני הסולר הרוסיים. טראמפ טען כי לזלנסקי "יש רק דבר אחד לעשות", והוא להפסיק את ההתקפות על מתקני הסולר הרוסיים, משום שלטענתו, התקפות אלו גרמו למחסור בסולר. הוא הוסיף וטען כי מצב זה אינו נובע מההתפתחויות במזרח התיכון, אלא ממה שקורה בין רוסיה לאוקראינה. עם זאת, טענות אלו חורגות מעבר לביטוי בעיה כלכלית בלבד; הן מצביעות על ניסיון ליצור נרטיב חדש כדי להסביר את המשברים שהבטחותיו הקודמות של טראמפ לא הצליחו להכיל.
מכירת העתיד: גישה אבודה
לאחר שאסטרטגיית מכירת העתיד והדלקת הקיטוב של טראמפ נכשלה, בעקבות קריסת טענותיו לניצחון על איראן ולשליטה במצרי הורמוז - אפילו רעיון לשנות את שמו ל"מיצרי טראמפ" - הוא פנה לסוגיית הגרעין האיראני. טראמפ נקט שוב ​​במדיניות של הבטחות ריקות, וטען שאיראן ממתינה לניצחון דמוקרטי בבחירות כדי להשיג נשק גרעיני על ידי הפעלה מחדש של הסכם הגרעין.
במקביל, הוא טען שלאחר בחירות אמצע הקדנציה לקונגרס, אם הרפובליקנים ינצחו, המלחמה עם איראן תסתיים, יושג הסכם טוב, וגם המחירים יירדו - הבטחה שאימץ גם נתניהו תחת המשטר הישראלי דאז. אך גישה זו איבדה במהירות את יעילותה, ועליית מחירי האנרגיה והתגובה השלילית של השווקים הפיננסיים היו עדות ברורה לפער בין הבטחות למציאות.
כעת, נראה שטראמפ, שראה את אפשרויות הקמפיין הקודמות שלו ככשלו, פנה לזלנסקי, שחקן שוושינגטון מאמינה שהוא עדיין מסוגל לרסן את התנהגותו. החזרה הפתאומית של תהליך השלום האוקראיני, בהקשר זה, עשויה להיות ניסיון להציע הבטחה חדשה למחירים נמוכים יותר. כעת, כאשר מלחמת רוסיה-אוקראינית נמצאת כעת בשנה הרביעית שלה, ואם מלחמה זו אכן היא הגורם העיקרי לעליית המחירים, הגיוני שהשפעותיה יורגשו גם בתקופה זו.
משבר כוח: מאחורי הקלעים של מופע הוליווד
טראמפ דיבר על שיקום כוחה של אמריקה, בעוד שמלחמת הרמדאן חשפה את הפגיעויות והחסרונות העצומים של הצבא והנשק האמריקאי, עד כדי כך שחלק מבעלות בריתה של וושינגטון איבדו את אמונם הקודם במטריית הביטחון האמריקאית.
בימים האחרונים, דמויות כמו האדמירל בראד קופר, מפקד הפיקוד המרכזי של ארה"ב, ניסו להמעיט מערך דלדול מלאי הנשק האמריקאי. טראמפ הציג את עוצמתה הצבאית של ארה"ב באירלנד, בטענה שארה"ב מחזיקה בנשק לייזר חדש. במקביל, פורסם ראיון בסגנון הוליוודי ששיבח את אומץ ליבם וגבורתם של הטייסים שמטוס הקרב שלהם הופל באיראן - פעולות שנועדו לכאורה לדכא מחאות נגד מצבו הרעוע של צבא ארה"ב, החל מפסל אברהם לינקולן המושחת ועד לבסיסים האמריקאים הפגועים והבלתי שמישים באזור. עם זאת, ביקורות אלו לא הצליחו להאפיל על המחאות. לכן, גרירת אוקראינה למשבר המחירים עשויה להיות ניסיון להסיט את תשומת הלב הציבורית משערוריות אלו ולבנות נרטיב חדש על שורשי הבעיות הכלכליות של אמריקה.
כלכלה שכבר לא נמצאת תחת שליטת וושינגטון
החייאת הכלכלה האמריקאית, שהייתה בעבר אדירה, וחיזוק הדומיננטיות של הדולר היו בין הבטחותיו המרכזיות של טראמפ, בעוד שהוא הציג סנקציות ומצורים כלכליים ככלים יעילים לשעבוד מדינות אחרות. עם זאת, אי כינוס פגישת שרי האוצר של ה-G20, במקביל לפסגות ארגון שיתוף הפעולה של שנגחאי ו-BRICS, וההתמקדות הנרחבת בסדר עולמי חדש, התמודדות עם סנקציות והפחתת ההגמוניה של הדולר, הציבו אתגר מעשי לחלק משמעותי מהבטחות אלו.
פתיחתה מחדש של סוגיית אוקראינה, במקביל להצהרותיו של קושנר בנוגע לתקיפה צבאית ישראלית על קטאר, עשויה להיות ניסיון להסיט את תשומת הלב מכשלים כלכליים אלו. אך הסוגיה משתרעת מעבר לכלכלה; טראמפ נמצא כעת לכוד בין שתי דילמות. איראן שולטת במצרי הורמוז, והתימנים שינו את מאזן הכוחות האזורי עם התקדמותם המהירה ושליטתם במצרי באב אל-מנדב. בחירה באפשרות הצבאית תטיל עלויות כבדות וסבירות גבוהה לכישלון על ארצות הברית, בעוד שחוסר מעש רק יחריף את הלחצים הכלכליים ויחליש את היציבות הפנימית של אמריקה.
במצב שבו טראמפ חסר את הכוח הצבאי לכפות את דרישותיו על איראן ותימן, ואינו יכול להתעלם מהמחירים של מצב כזה, פתיחת נושא שולי בשם אוקראינה וייחוס עליות המחירים לה היא בסך הכל ניסיון לכסות על הכישלונות בבאב אל-מנדב ובמיצרי הורמוז.
כיום, המשוואות במערב אסיה מדגימות בצורה ברורה יותר מתמיד שגורל האזור נקבע על ידי רצונו להתנגד, וכי הישגים זמניים אמריקאים-ציוניים לא בהכרח יחזיקו מעמד. המשטר הציוני, באמצעות התקפותיו הנרחבות על סוריה ולבנון, וטראמפ, באמצעות הנרטיבים שלו על אוקראינה, מנסים להסתיר מציאות זו מאחורי בליץ תקשורתי; אולם, המשוואות התבהרו כל כך שנרטיבים אלה לא יוכלו עוד לטשטש את האמת ולמנוע את השלכותיה על בחירות המשטר הציוני וארצות הברית.