קאזם ע'ריבאבאדי, סגן שר החוץ האיראני לעניינים משפטיים ובינלאומיים, הציג ביום שבת את עיקרי "הצהרת ניו דלהי" – המסמך המסכם של פסגת BRICS ה-18, שאומץ בתום מפגש מנהיגי הקבוצה.

גינוי תקיפות נגד מתקני גרעין למטרות שלום ותשתיות אזרחיות

בהתייחסו לסעיף 29 בהצהרת ניו דלהי, הצהיר ע'ריבאבאדי: "מנהיגי BRICS הביעו 'דאגה עמוקה' בנוגע לתקיפות מכוונות נגד תשתיות אזרחיות ומתקני גרעין למטרות שלום הכפופים למשטר הפיקוח המלא של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), וקבעו כי הן מנוגדות למשפט הבינלאומי ולהחלטות הסוכנות".

הוא הוסיף: "הכללת סעיף זה בהצהרה הרשמית של מנהיגי BRICS מעידה על קיומו של קונצנזוס עולמי גובר בדבר אי-חוקיותן של תקיפות נגד מתקני גרעין הכפופים לפיקוח. איראן דבקה בעקביות בעקרון משפטי זה, ועמדה זו באה כעת לידי ביטוי ברמת הארגון הבינלאומי הבולט".

המתיחות במערב אסיה: קריאות לריסון ולכיבוד השלמות הטריטוריאלית

באשר לסעיף 28 בהצהרת ניו דלהי, הוא אמר: "סעיף זה מדגיש דאגה עמוקה מהסלמת המתיחות במערב אסיה, קורא ל'ריסון מרבי' ומפציר להימנע מכל פעולה המובילה להסלמה. כמו כן, הוא מדגיש את הצורך לכבד את הריבונות ואת השלמות הטריטוריאלית של מדינות, בהתאם למגילת האו"ם".

סגן שר החוץ האיראני ציין כי "סעיף זה מוכיח שהקהילה הבינלאומית – לרבות כלכלות מתעוררות מרכזיות – רואה בפעולות תוקפניות נגד מדינות עצמאיות גורם ליצירת מתיחות, ומדגישה את החשיבות שבכיבוד הריבונות הלאומית". דחיית סנקציות חד-צדדיות וצעדים כפייתיים.

בהתייחסו לסעיפים 22 ו-27 של "הצהרת ניו דלהי", הודיע סגן שר החוץ לעניינים משפטיים ובינלאומיים על גינוי מפורש להטלת "צעדים כפייתיים חד-צדדיים" – לרבות סנקציות כלכליות וסנקציות משניות – כפעולות המנוגדות למשפט הבינלאומי.

בהקשר זה הוא ציין: "סעיפים אלה הדגישו גם את ההשפעה ההרסנית של צעדים מסוג זה על זכויות האדם הבסיסיות של האוכלוסיות במדינות היעד – ובכללן הזכות לפיתוח, לבריאות ולביטחון תזונתי – וכן את השפעתם הבלתי-מידתית על קבוצות פגיעות; כמו כן, הושמעה קריאה לביטול צעדים בלתי-חוקיים אלה".

ע'ריבאבאדי הוסיף: "עמדה מפורשת זו מצד קבוצת BRICS – המאגדת חמש מהמעצמות הכלכליות המתעוררות הגדולות בעולם – שוללת למעשה את הלגיטימיות של הסנקציות החד-צדדיות שהוטלו על ידי ארה"ב ובעלות בריתה נגד איראן ומדינות אחרות".

תמיכה בהצטרפות איראן לארגון הסחר העולמי (WTO)

בהצביעו על סעיף 20 בהצהרה, הוא אמר: "מנהיגי BRICS הביעו במפורש את תמיכתם החד-משמעית ב'בקשתה של איראן להצטרף לארגון הסחר העולמי'. תמיכה זו הובעה במסגרת הרחבה יותר של רפורמה וחיזוק מערכת הסחר הרב-צדדית, והגדלת חלקה של 'הדרום הגלובלי' בתוכה". סחר במטבעות לאומיים ועצמאות מהמערכת הפיננסית המערבית

בהתייחסו לסעיפים 90, 93, 94 ו-97 של "הצהרת ניו דלהי", הוא ציין: "הושם דגש על המשך פעילותה של 'כוח המשימה לתשלומים של BRICS' (BPTF) במטרה לאפשר ביצוע מהיר, זול, שקוף ומאובטח של התחשבנויות חוצות-גבולות בין החברות. כמו כן, ניתנה התחייבות לקדם דיאלוגים טכניים בנוגע ל'פלטפורמת ההשקעות החדשה' (NIP) ולתשתית עצמאית לסליקת ניירות ערך ושירותי משמורת, וכן לחזק את 'הסדר הרזרבות המותנות של BRICS' (CRA) כרשת ביטחון פיננסית חלופית – תוך קבלת מדינות חברות חדשות בברכה. יתרה מכך, הרחבת היקף הפעילות של 'הבנק לפיתוח חדש' (NDB) – ובמיוחד מימון במטבע מקומי – נמנתה עם הנושאים הנוספים שנדונו".

סגן שר החוץ לעניינים משפטיים ובינלאומיים הדגיש את חשיבותה של נקודה זו וציין: "הפיתוח ההדרגתי אך הגובר של תשתית פיננסית עצמאית של BRICS סולל נתיב מעשי להפחתת התלות של סחר החוץ של חברות הקבוצה בדולר האמריקאי ובמערכת SWIFT". הצורך ברפורמה בממשל הגלובלי ובמוסדות הפיננסיים הבינלאומיים

בהתייחסו לסעיפים 7, 13, 17 ו-18 של "הצהרת ניו דלהי", הצהיר כאזם ע'ריבאבאדי: "המסמך מדגיש את הצורך ברפורמה מקיפה באו"ם – לרבות במועצת הביטחון – כדי לחזק את הייצוג של מדינות מתפתחות באסיה, באפריקה ובאמריקה הלטינית. כמו כן, ההצהרה קוראת לביצוע רפורמה בקרן המטבע הבינלאומית ובבנק העולמי, במטרה להבטיח שמכסות ההשתתפות וזכויות ההצבעה ישקפו את מעמדן האמיתי של הכלכלות המתעוררות; היא אף מגנה כל ניסיון חד-צדדי לערער את מעמדם של מוסדות רב-צדדיים, לרבות באמצעות הימנעות מכוונת מתשלום דמי החבר המחייבים".

הוא הוסיף: "סעיפים אלה מאשרים מחדש את הצורך במעבר ממערכת חד-קוטבית לסדר רב-קוטבי ושוויוני יותר – שינוי המהווה זה מכבר אבן יסוד במדיניות החוץ של איראן".

תמיכה בפלסטין והתנגדות לכיבוש מצד הישות הציונית

בהתייחסו לסעיפים 30 עד 34 של "הצהרת ניו דלהי", הצהיר ע'ריבאבאדי: "המסמך מדגיש דאגה עמוקה לנוכח האלימות המתמשכת בעזה – למרות הפסקת האש – וכן את הצורך בגישה מלאה וללא הפרעה לפעילות הומניטרית. כמו כן, ההצהרה דוחה במפורש כל מדיניות הכרוכה בעקירה כפויה של פלסטינים מעזה או בשינוי כלשהו בגיאוגרפיה או בדמוגרפיה של השטח; היא מאשרת מחדש את הזכות להגדרה עצמית ולשיבה של הפלסטינים, תוך תמיכה בחברות מלאה של מדינת פלסטין באו"ם".

סגן שר החוץ ציין כי "הגינוי לשימוש בהרעבה ככלי מלחמה, כמו גם להתקפות על אזרחים, בתי חולים ותשתיות אזרחיות אחרות – לצד ההתייחסות לצווי הביניים של בית הדין הבינלאומי לצדק בתיק דרום אפריקה נגד ישראל – מהווים מרכיבי מפתח נוספים בחלק זה. כמו כן, קיימת התנגדות נחרצת לכל צעד חד-צדדי שמטרתו לשנות את המעמד המשפטי וההיסטורי של ירושלים הכבושה".

הוא הדגיש כי "סעיפים אלה מוכיחים כי הרוב המכריע של הכלכלות המתעוררות בעולם מדבר בקול אחד בגינוי פשעי הישות הישראלית נגד העם הפלסטיני ובתמיכה בזכויותיו הלגיטימיות".

תמיכה בריבונות לבנון וגינוי התוקפנות מצד הישות הישראלית

בהתייחסו לסעיפים 35 ו-36 של "הצהרת ניו דלהי", הוא אמר: "המסמך מגנה את ההפרות החוזרות ונשנות של הפסקת האש בלבנון ואת התוקפנות המתמשכת נגד ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית של המדינה. הוא קורא במפורש לישות הישראלית להסיג את כוחות הכיבוש שלה מכל השטח הלבנוני ומדגיש את החסינות של כוח שמירת השלום של האו"ם (יוניפי"ל), תוך גינוי התקפות נגדו – סוגיות המטופלות אף הן בחלק זה". ע'ריבאבאדי ציין כי "גינוי מפורש זה מדגיש, פעם נוספת בזירה הבינלאומית, את דפוס ההתנהגות של הישות הישראלית בכל הנוגע להפרת הפסקות אש וריבונותן של מדינות האזור". **שמירה על הריבונות הלאומית ועל השלמות הטריטוריאלית**

בהתייחסו לסעיפים 23, 24 ו-38 של הצהרת ניו דלהי, הצהיר ע'ריבאבאדי: "המסמך מדגיש שוב ושוב את הכבוד לריבונות, לעצמאות, לאחדות ולשלמות הטריטוריאלית של מדינות, וכן את הצורך בכך שתהליכים פוליטיים יהיו 'בהובלת העמים ובבעלותם', ללא התערבות חיצונית. כמו כן, הוא מדגיש את הצורך בנסיגת כוחות כיבוש משטחיהן של מדינות שלישיות וביישוב סכסוכים אך ורק באמצעות דיאלוג ודיפלומטיה, תוך אזהרה מפני העלייה המדאיגה בהוצאות הצבאיות העולמיות על חשבון משאבי פיתוח במדינות מתפתחות."

בהקשר זה, הוא ציין כי "עקרונות אלה – המעוגנים במסמך הרשמי של גוף בינלאומי – משקפים את אבני היסוד של עמדת איראן בנוגע לכבוד הדדי לריבונות הלאומית ולדחיית התערבות זרה ותוקפנות צבאית."

אזור נקי מנשק גרעיני במזרח התיכון

בהתייחסו לסעיף 25 של הצהרת ניו דלהי, אמר סגן שר החוץ: "סעיף זה מדגיש את החשיבות שבהאצת יישום ההחלטות הנוגעות להקמת אזור נקי מנשק גרעיני ומנשק להשמדה המונית אחר במזרח התיכון."

ע'ריבאבאדי ציין כי תוכן הסעיף מבליט את הצורך ביישום יעיל ושוויוני (ללא אפליה) של היוזמה להקמת אזור נקי מנשק גרעיני, באומרו: "תוכנית הגרעין של הישות הישראלית – הצד היחיד באזור המחזיק בנשק גרעיני בלתי-מוצהר – חייבת לעמוד במוקד תהליך זה." מאבק בטרור ללא סטנדרטים כפולים

בהתייחסו לסעיף 40 של הצהרת ניו דלהי, הצהיר ע'ריבאבאדי: "סעיף זה מגנה באופן חד-משמעי כל מעשה טרור, ללא קשר למניע, לעיתוי, למיקום או למבצע. כמו כן, הוא מדגיש כי אין לקשור את הטרור לדת, לאום, ציוויליזציה או קבוצה אתנית כלשהי, ומדגיש את 'הדחייה של סטנדרטים כפולים' במאבק בטרור."

סגן שר החוץ לעניינים משפטיים הדגיש כי "סעיף זה מחזק את עמדתה הוותיקה של איראן בדבר הצורך של הקהילה הבינלאומית לפעול נגד הטרור באופן מאוחד, ללא סלקטיביות המבוססת על שיקולים פוליטיים."

רב-צדדיות, המעבר לסדר עולמי רב-קוטבי ותפקידו של "הדרום הגלובלי"

בהתייחסו לסעיפים 2, 7 ו-10 של "הצהרת ניו דלהי", הוא ציין: "המסמך מדגיש את חיזוק הרב-צדדיות ואת המעבר לסדר בינלאומי רב-קוטבי, תוך התרחקות מהגמוניה חד-קוטבית. כמו כן, הוא מבליט את תפקידו של 'הדרום הגלובלי' כמנוע לשינוי חיובי אל מול אתגרים גיאופוליטיים, כלכליים וטכנולוגיים".

בהקשר זה, ציין ע'ריבאבאדי: "חזון מקיף זה עולה בקנה אחד עם אסטרטגיית מדיניות החוץ של איראן, הדוגלת בהגברת שיתוף הפעולה עם המזרח ועם 'הדרום הגלובלי', תוך הפחתת התלות במערכת המערבית".

שיתוף פעולה בתחומי האנרגיה והמחצבים האסטרטגיים תוך כיבוד הריבונות הלאומית

בנוגע לסעיפים 64 עד 67 של "הצהרת ניו דלהי", אמר סגן שר החוץ האיראני: "חלק זה שם דגש על ביטחון אנרגטי, גיוון מקורות האספקה והגנה על תשתיות אנרגיה חיוניות. הוא מכיר גם בתפקידם המתמשך של דלקים מאובנים בתמהיל האנרגיה העולמי – בפרט עבור כלכלות מתעוררות ומתפתחות – ומדגיש את הצורך לכבד באופן מלא את ריבונותן של מדינות עשירות במחצבים על מאגריהן, ואת זכותן לאמץ מדיניות ריבונית נדרשת".

"הצהרת ניו דלהי" תואמת את עמדותיה של איראן במספר סוגיות מפתח

לסיכום, הצהיר ע'ריבאבאדי: "'הצהרת ניו דלהי' – המסמך הרשמי של פסגת BRICS ה-18 – תואמת את עמדותיה של הרפובליקה האסלאמית של איראן במספר סוגיות מפתח, החל מגינוי תקיפות נגד מתקני גרעין למטרות שלום והתנגדות לסנקציות חד-צדדיות, ועד לתמיכה בחברותה של איראן בארגון הסחר העולמי (WTO) ולתמיכה בפלסטין". הוא הוסיף: "הלימה זו מוכיחה כי מדיניות חוץ המבוססת על טיפוח שיתוף פעולה עם המזרח ועם 'הדרום הגלובלי' הופכת את עמדותיה של איראן לחלק מקונצנזוס הולך וגדל בקרב מדינות מתעוררות ומתפתחות. בעודה מברכת על עמדות אלו, איראן מדגישה את הצורך לתרגם את ההתחייבויות הכלליות של ההצהרה – ובמיוחד אלו הנוגעות למטבעות לאומיים ולמנגנוני תשלום עצמאיים – לצעדי יישום קונקרטיים ומוגדרים בזמן".