העלייה במחירי הסולר בארה"ב אינה עוד רק תנודה בשוק האנרגיה; היא הפכה למדד לאופן שבו לחצים גיאופוליטיים ושיבושים בשרשרת אספקת האנרגיה משפיעים על חייהם הכלכליים של אזרחים אמריקאים. מחיר הסולר הממוצע בארה"ב הגיע לשיא היסטורי של 6 דולר לגלון, ובקליפורניה, פער המחירים בהשוואה לשנה שעברה התרחב לרמה חסרת תקדים. בסן פרנסיסקו, המחיר הממוצע עבר את 8 הדולר ומתקרב ל-9 דולר. רויטרס רואה עלייה זו כחלק מהמחסור העולמי המחמיר בסולר בעקבות משברים גיאופוליטיים.
במצב כזה, דיבורים על "10 דולר" אינם עוד רק הייפ תקשורתי. כמובן, מחירי הסולר בשוק האמריקאי טרם הגיעו ל-10 דולר. עם זאת, עם המחירים המזיימים לשיאים, הלחץ הגובר על כושר הזיקוק ומחסור בתזקיקים בינוניים בשוק העולמי, לא מן הנמנע שמחירי הסולר בחלק משווקי ארה"ב המקומיים יגיעו לרמה זו. הבעיה העיקרית אינה נפט גולמי, אלא מוצרים מזוקקים, כושר זיקוק, עתודות ולוגיסטיקה.
להבחנה זו חשיבות אסטרטגית. הכלכלה האמריקאית המודרנית תלויה במידה רבה בסולר; משאיות, ציוד חקלאי, רכבות, ציוד בנייה, חלק מהתחבורה הימית ומכונות תעשייתיות רבות פועלות עליו. לכן, כל עלייה מתמשכת במחירו מועברת במהירות מתחנת הדלק לעלויות המשלוח, לעלויות הייצור, למחירי המזון ובסופו של דבר, לסל הצרכנים הביתי. במילים אחרות, סולר הוא אחד הנתיבים העיקריים למשברים גיאופוליטיים להתבטא באינפלציה מקומית.
זה מדגיש את חשיבות האסטרטגיה החדשה של איראן בהתמודדות עם המצור הימי האמריקאי. מוחסן רזאאי, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, דיבר על הקמת "אזור אסור" מחוץ למצרי הורמוז. גישה זו כונתה בספרות האסטרטגית "כיתור", כלומר העברת חלק מעלות הסנקציות מהכלכלה האיראנית לרשתות הכלכליות והימיות של הצד השני ובעלי עניין אחרים.
בהקשר זה, מצר הורמוז אינו עוד רק נקודת מעבר גיאוגרפית עבור מכליות נפט, אלא הפך לכלי להשפעה על שרשרת אספקת האנרגיה העולמית. דיווחים מצביעים גם על כך שהמשבר הנוכחי כיוון לשוק מוצרי הזקקה, לא רק לשוק הנפט הגולמי, מה שהופך את הלחץ על סולר ודלקים ביניים לאחת הפגיעויות המשמעותיות ביותר של הכלכלה העולמית.
אם מגמה זו תימשך, ההשפעה בארצות הברית עלולה להיות מפל של תגובות: מחירי סולר גבוהים יותר, עלויות תחבורה גבוהות יותר, מחירי מזון גבוהים יותר, לחצים אינפלציוניים גבוהים יותר ואינפלציה נוספת, שתפעיל לחץ על שיעורי הריבית ועלויות המימון. בתרחיש כזה, לא מדובר רק בעלייה במחיר הבנזין שנהגי המשאיות משלמים, אלא גם בעלייה בעלויות עבור חלק גדול מהכלכלה.
המגזר החקלאי הוא בין הראשונים להיפגע בשרשרת זו. טרקטורים, קוצרים, משאיות המובילות יבולים וציוד לוגיסטי - כולם תלויים בדלק. לכן, מחסור בסולר עלול להתחיל בחוות ולהסתיים על מדפי החנויות. כאן, משבר האנרגיה הופך למשבר יוקר המחיה.
מנקודת מבט של לוחמה, התפתחות זו מקבלת משמעות נוספת. ארצות הברית אולי תוכל לעמוד במבוי סתום צבאי לזמן מה, אך חוסנה של כל מעצמה אינה נמדדת אך ורק במספר ספינותיה ומטוסיה; יכולתה הכלכלית והחברתית לשאת בעלויות המלחמה היא חלק בלתי נפרד מכוחה הלאומי.
אסטרטגיית "כיתור של כיתור" ממחישה בצורה מושלמת נקודה זו: הגדלת עלות המלחמה עבור הצד שכנגד, מבלי בהכרח להגביל את היקף הלחץ לסכסוך צבאי ישיר. ככל שמשבר האנרגיה יימשך זמן רב יותר, כך יהיו העלויות גדולות יותר, אשר יועברו משווקי הפיננסים והאנרגיה לתחבורה, לחקלאות, לתעשיית המזון ולמשקי הבית.
לכן, יש להתייחס ברצינות לתג המחיר של 10 דולר כסימן אזהרה. השאלה האסטרטגית כעת אינה האם מחיר הדלק הממוצע בארצות הברית יגיע מחר ל-10 דולר, אלא עד כמה כלכלת ארה"ב תוכל לעמוד בסדרה של עליות מחירים אם משבר הזיקוק והפרעות האספקה יימשכו.
סן פרנסיסקו, שבה מחירי הדלק מתקרבים ל-9 דולר, עשויה להיות יותר מסתם נקודה על המפה; היא יכולה להיות אינדיקטור למסלול בו ילך משבר האנרגיה, אם יימשך, לחוסנה של כלכלת ארה"ב ויכולותיה הצבאיות.