העימות האיראני-אמריקאי נכנס ליומו ה-55, כאשר מיצרי הורמוז נותרו נקודת הצתה מרכזית. נתוני ספנות הראו שרק ארבע מכליות עברו את המיצר ביום חמישי, מה שמעלה חששות לגבי עתיד יצוא האנרגיה והביטחון הימי באזור.
בינתיים, דיווחים בתקשורת מצביעים על כך שמתווכים מנסים ליצור מסגרת לסבב שיחות חדש בין טהרן לוושינגטון. הפייננשל טיימס, שציטט מקורות דיפלומטיים, דיווח כי הממשל האמריקאי מבקש הסכם רחב יותר עם איראן שיתייחס לסוגיית מיצרי הורמוז בנוסף לתוכנית הגרעין.
מצד שני, גורמים אמריקאים מתעקשים כי הפסקת התקיפות על כלי שיט מסחריים היא תנאי מוקדם לתחילת המשא ומתן. סגן נשיא ארה"ב, ג'יי.די. ואנס, הצהיר כי וושינגטון לא תיכנס לשיחות עם טהרן עד שהאיראנים יפסיקו לירות על ספינות מסחריות.
ניו יורק פוסט: עומאן דוחה את הצעת איראן בנוגע להכנסות הורמוז
הניו יורק פוסט טוען כי עומאן דחתה בשקט את הצעת איראן להטיל אגרות משותפות על ספינות העוברות במצר הורמוז, הצעה שלטענת העיתון הייתה חושפת את מוסקט לאיומים מצד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
על פי הדיווח, בכיר אזורי הצהיר כי עומאן אפילו לא תסכים לתשלומים מרצון בתמורה למתן שירותי ביטחון וסביבה לכלי שיט העוברים. זאת לאחר ששר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י נפגש עם עמיתו העומאני, סייד בדר אל-בוסאידי, שם נדון נושא מצר הורמוז, ודובר משמרות המהפכה של איראן הודיע ​​על הסכמות בנוגע לחלקן של שתי המדינות במימי המצר ובהכנסותיו.
עם זאת, מקורות המעורים בנושא אמרו לניו יורק פוסט כי עומאן התנגדה לתוכנית וסירבה לקבל אותה על מנת לתמוך במאמצים דיפלומטיים ולמנוע הסלמה במתיחות.
הניו יורק פוסט טוען גם כי דונלד טראמפ איים בעבר על עומאן בתקיפה אם תסכים לתוכנית לפגוע בספינות.
בינתיים, הלחץ הכלכלי של ארה"ב על איחוד האמירויות הערביות התגבר, כאשר וושינגטון הטילה סנקציות על כמה מוסדות פיננסיים הקשורים לאיראן, במהלך הנחשב כחלק ממדיניות הלחץ הכלכלי של ממשל טראמפ על טהרן.
מיצרי הורמוז: תנועת מכליות נפט יורדת, הלחץ על ארה"ב גובר
נתוני ספנות מצביעים על כך שרק ארבע מכליות עברו את מיצרי הורמוז ביום חמישי, ומספר המכליות העוברות ירד בעשרת הימים האחרונים.
ירידה זו בתנועת הספנות מגיעה בתקופה שבה מיצרי הורמוז הם אחד מנקודות המעבר החשובות ביותר בעולם לאנרגיה, וכל שיבוש מתמשך בספנות עלול להשפיע על מחירי הנפט, ביטוח ימי ושרשרת אספקת האנרגיה העולמית.
בדבריו האחרונים על מיצרי הורמוז, ג'יי.די. ואנס האשים את איראן בעליית מחירי הדלק בארצות הברית, וטען כי העלייה במחירי הדלק נבעה מהתקפות איראניות על כלי שיט מסחריים.
סגן נשיא ארה"ב הודיע ​​גם כי לוושינגטון יש מספר אפשרויות על השולחן, כולל לחץ כלכלי, צבאי, דיפלומטי וסמוי על איראן.
בינתיים, ואנס טען כי ארצות הברית אינה מתכוונת לקיים שיחות עם טהרן עד שאיראן תפסיק את התקפותיה על כלי שיט מסחריים, עמדה המדגימה כי סוגיית מצר הורמוז הפכה כעת לנקודת מחלוקת מרכזית בין שני הצדדים.
התקפה בסיריק; המחלוקת סביב סיבת הפיצוץ נמשכת.
התפתחות מרכזית בימים האחרונים הייתה ההתקפה על אזור קוהסטק בסריק, שם פגעה תחמושת במקום חתונה, והרגה ארבעה בני אדם ופצעה עשרות.
חקירת רויטרס, המבוססת על תמונות, סרטונים וניתוח של מומחי נשק, חיזקה את הסבירות שהבניין בו נערכה החתונה נפגע מפגיעה ישירה של תחמושת מתוצרת ארה"ב. המומחים שצוטטו בדו"ח הגיעו למסקנה כי דפוס הנזק לגג ורדיוס הפיצוץ תואמים פגיעה ישירה מטיל מונחה ששוגר מהאוויר.
על פי ניתוח זה, השרידים שנמצאו בזירה דומים גם לאלה של טיל מונחה JSOW מתוצרת ארה"ב.
שני גורמים אמריקאים אישרו כי צבא ארה"ב ביצע תקיפה על אזור קוהסטק ב-1 בספטמבר, וכי המטרה המוצהרת הייתה מגדל תקשורת.
עם זאת, וושינגטון לא פרסמה הצהרה סופית בנוגע לסיבה המדויקת לנפגעים בחתונה. אקסיוס דיווח כי פיקוד המרכז של ארה"ב עורך חקירה פנימית של האירוע, תוך סקירות צילומי רחפן ותהליך התקיפה.
הדבר מגיע לאחר שגורמים איראניים האשימו את ארצות הברית באחריות לתקיפה, ותיארו אותה כדוגמה לתקיפה נגד אזרחים.
לחצים לוגיסטיים על הצי האמריקאי באזור
בנוסף ללחץ מוגבר על נתיבי הספנות, הניו יורק טיימס דיווח כי חיל הים האמריקאי במזרח התיכון מתמודד עם בעיות לוגיסטיות מחמירות.
על פי הדיווח, כ-20 ספינות מלחמה אמריקאיות הנושאות כמעט 20,000 מלחים ונחתים נמצאות באזור, וכוחות אלה זקוקים לכמויות גדולות של מזון ודלק.
העיתון ציין כי התקפות איראניות שיבשו את רשת האספקה ​​והתמיכה המסורתית לכוחות אמריקאים באזור, ולאחר שבסיס הלוגיסטיקה הראשי של ארה"ב בבחריין ניזוק, השימוש בכמה נמלים סמוכים הפך מסוכן יותר.
הדיווח קבע כי ספינות אספקה ​​אמריקאיות נאלצות לעיתים לנסוע כ-3,540 קילומטרים לדייגו גרסיה או אפילו לסינגפור כדי להצטייד מחדש בצי.
מצב זה הגדיל את עלות שמירה על הנוכחות הצבאית האמריקאית באזור ועשוי להיות גורם משמעותי בחישובים של וושינגטון בנוגע להמשך המלחמה.
מתווכים מבקשים להחזיר את איראן וארצות הברית לשולחן המשא ומתן.
בעוד שהסכסוך הצבאי מתגבר, המאמצים הדיפלומטיים לסיים את המלחמה נמשכים.
הפייננשל טיימס, שציטט מקורות דיפלומטיים, דיווח כי מתווכים מנסים ליצור מסגרת לשיחות בין טהרן לוושינגטון בנוגע להסכם חדש אפשרי.
על פי הדיווח, ממשל טראמפ מבקש הסכם רחב יותר עם איראן הכולל גם את סוגיית הגרעין ואת מיצרי הורמוז.
במקביל, פקיסטן ממשיכה במאמצי התיווך שלה. במהלך פגישה בין שר הפנים הפקיסטני מוחסין נקווי לנשיא צ'ארלס השלישי בלונדון, נדון גם התיווך של איסלאמאבאד בין איראן לארצות הברית.
צ'ארלס השלישי תיאר את המצב בפגישה זו כ"צעד אחד קדימה וצעד אחד אחורה", בהתייחסו לתהליך המשא ומתן. נקווי גם ראה בתהליך הגישור את תהליך הגישור כקונסטרוקטיבי.
בחזית אחרת, דיווחים מצביעים על התייעצויות מוגברות בין מדינות האזור וגורמים בינלאומיים אחרים כדי למנוע הסלמה של המלחמה.
דרום קוריאה ומצרי הורמוז: סיאול טרם קיבלה החלטה סופית.
בהתפתחות משמעותית נוספת, כלי התקשורת הדרום קוריאניים דיווחו כי סיאול שוקלת לשלוח את כוחותיה הימיים למצרי הורמוז כדי לסייע לארצות הברית.
על פי דיווחים אלה, מטוסי סיור ימיים מדגם P-8A פוסידון וכלי השיט הדרום קוריאני לסיוע קרב סויאנג נמנים בין הציוד הנבחן למשימה זו.
עם זאת, משרד הנשיאות של דרום קוריאה הודיע ​​כי טרם התקבלה החלטה סופית בנוגע לפריסת כוחות, וכי הדיווחים על פריסה קרובה של כוחות דרום קוריאניים במצרי הורמוז אינם מדויקים.
אם משימה זו תאושר, נוכחות צבאית דרום קוריאנית במצרי הורמוז עלולה להגביר את הממדים הבינלאומיים של המשבר, במיוחד כאשר וושינגטון מבקשת לגייס את בעלות בריתה כדי לאבטח נתיבי שיט.
לחצים כלכליים בארה"ב ושיאים חדשים של מחירי בנזין
ככל שהמלחמה נמשכת, השלכותיה הכלכליות בארצות הברית הולכות ומתבררות.
על פי נתונים מ-GasBuddy, מחיר הבנזין הממוצע בארה"ב הגיע ל-5.820 דולר לגלון, ועבר את השיא הקודם של 5.819 דולר שנקבע ביוני 2022.
בינתיים, ממשלת ארה"ב הגבירה את הלחץ הכלכלי שלה על איראן. שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, הצהיר כי האיחוד האירופי הצטרף לצעדים הכלכליים נגד איראן, וכי וושינגטון מבקשת לנתק את מקורות המימון הנותרים שלה.
עמדות אלו מראות כי הסכסוך התרחב וכולל את המגזרים הכלכליים והאנרגיה, בנוסף לתחומי הצבא והימי.
טענותיו החוזרות ונשנות של טראמפ בנוגע לאיראן: מהשמדת אתרי גרעין ועד לשליטה במצרי הורמוז
בהצהרותיו האחרונות על המלחמה עם איראן, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שהכריז על ניצחון, טען כי התקיפות האמריקאיות עצרו את תוכנית הגרעין האיראנית ו"הרסו לחלוטין" את שלושת אתרי הגרעין של המדינה. טראמפ גם השמיע הצהרות חדשות בנוגע לכלכלה האיראנית, למצרי הורמוז ויכולות המודיעין האמריקאיות. כדי להצדיק את תוקפנותו הבלתי מוצדקת נגד איראן, טען טראמפ: "על ידי מניעת איראן מלהשיג נשק גרעיני, הצלתי גם את אירופה ואת אנגליה... אם לאיראן היה נשק גרעיני, סביר להניח שהיא הייתה משתמשת בו באירופה ולא בארצות הברית, משום שיש לה יכולת טילים להגיע לאירופה, לא לארצות הברית."
בלבול הפך לאחת החולשות הבולטות ביותר של מדיניות החוץ של ממשל טראמפ כלפי איראן, והיעדר "מטרה אסטרטגית עקבית" מועלה כאחד ממוקדי הבלבול הזה על ידי פוליטיקאים ותקשורת אמריקאים.
ישראל: הערכות בנוגע לחזרה למלחמה
בשטחים הכבושים, ההתפתחויות הקשורות לאיראן עוקבות ברגישות רבה.
העיתון הישראלי "ידיעות אחרונות", שציטט מקור יודע דבר, דיווח כי הצבא הישראלי לא ערך הכנות מיוחדות לתקיפה איראנית אפשרית, וכי הערכת המשטר הצבאית היא כי טהרן אינה מתכוונת כעת לנקוט בפעולה כלשהי נגד ישראל.
על פי הדיווח, ישראל וארצות הברית מודאגות שמעורבות ישראלית ישירה במלחמה תהפוך את הסכסוך לעימות אזורי רחב יותר.
הערכות אלה מגיעות בתקופה בה הסכסוך האיראני-אמריקאי עדיין נמשך, וכל תקיפה חדשה עלולה לשנות את משוואות הביטחון באזור.
נפט מתקרב ל-100 דולר
מחירי הנפט עלו על רקע חששות גוברים לגבי זרימת היצוא מהמפרץ הערבי. מחיר הנפט הגולמי ברנט עלה ב-7.1%, ונפט הגולמי מערב טקסס ביניים עלה ב-9.8% מתחילת המסחר השבוע, והם בדרך לעליות השבועיות הגדולות ביותר שלהם מאז השבוע שהסתיים ב-20 ביולי.
סיכום: הורמוז, דיפלומטיה ומלחמת התשה
ההתפתחויות ביום ה-55 למלחמה מראות כי המשבר בין איראן לארצות הברית נכנס לשלב מורכב יותר; שלב שבו מצר הורמוז, אבטחת מכליות הנפט, העומס הלוגיסטי על כוחות ארה"ב, המתקפה הסורית, הסנקציות הכלכליות והמאמצים הדיפלומטיים - כולם מעצבים בו זמנית את עתיד המלחמה.
מצד אחד, וושינגטון מתעקשת לשמור על לחץ צבאי וכלכלי ולפתוח מחדש את נתיבי השיט. מצד שני, הירידה בתנועת מכליות הנפט דרך מצר הורמוז מעידה על כך שהמצב הימי באזור נותר שביר.
במקביל, מאמצי המתווכים ליצור מסגרת למשא ומתן חדש מראים כי נתיב הדיפלומטיה אינו סגור לחלוטין.
השאלה המרכזית כעת היא האם לחץ צבאי וכלכלי יכול לאלץ את שני הצדדים לקבל הסכם חדש, או שמא הסכסוך המתמשך במצרי הורמוז והעלויות הגוברות של המלחמה יגררו את המשבר לשלב ארוך ויקר יותר.