ההתפתחויות הקשורות למלחמה איראנית-אמריקאית הפוטנציאלית נכנסו לשלב מורכב ורב-גוני. מצד אחד, התגברו המאמצים הדיפלומטיים של מדינות האזור להחזיר את טהרן וושינגטון לשולחן המשא ומתן. מצד שני, עדיין קיימים חילוקי דעות בנוגע לתנאי המשא ומתן, מעמדו של מיצר הורמוז והלחץ הכלכלי.
בטהראן, גורמים איראניים מאשרים את נכונותם לדיפלומטיה, אך אינם רואים חזרה לסטטוס קוו שלפני המלחמה מבלי להתחשב במציאות שנוצרה על ידי התקיפות האמריקאיות והישראליות. מנגד, ממשלת ארה"ב טוענת כי טהרן טרם הוכיחה את הנכונות הנדרשת ל"משא ומתן רציני".
בינתיים, פורסמו חדשות ודיווחים משמעותיים בנוגע לעלויות הולכות וגדלות של המלחמה עבור ארצות הברית ובעלות בריתה בתחומי התחמושת, הכוחות הימיים, האנרגיה והחקלאות. שיבושים בתנועה הימית במפרץ הערבי ובמיצר הורמוז נותרו בין ההשלכות הכלכליות המשמעותיות ביותר של המלחמה.
קטאר: מאמצים חדשים לפתוח ערוצים דיפלומטיים
ביקורו של שייח' מוחמד בן עבד אלרחמן אל-ת'אני, ראש ממשלת קטאר ושר החוץ, בטהרן, לאחר ביקוריהם של מפקד צבא פקיסטן ושר החוץ העומאני, נחשב לצעד הדיפלומטי החשוב ביותר בתיק המלחמה האיראני-אמריקאי.
דובר משרד החוץ האיראני, אסמעיל בגאאי, שיבח את "מאמציה המשמעותיים" של קטאר בחודשים האחרונים, וציין כי ראש ממשלת קטאר ידון עם גורמים איראניים בטהרן בהמשך מאמצי הגישור והיוזמות של דוחא, כמו גם בהתפתחויות אזוריות אחרות.
בטהראן, אל-ת'אני נפגש עם מסעוד פזקיאן, מוחמד באגר ג'ליבאף, מוחסן רזאאי וסעיד עבאס עראקצ'י, והדגיש את הצורך להרגיע את המתיחות, לחזור למסלול הדיפלומטי וליצור תנאים מתאימים לדיאלוג.
פזקיאן שיבח גם את מאמצי קטאר, וטען כי המלחמה הוטל על איראן וכי המשך המלחמה פוגע באיראן, באזור ובעולם. נשיא איראן הצהיר כי ההיגיון מכתיב לחדש את יישום ההסכמים מהשלב הקודם ולפתור סכסוכים באמצעות דיאלוג.
הוא הדגיש עוד כי איראן אינה חפצה במלחמה אך לא תיסוג לנוכח כל פרובוקציה, וכי על הצד השני להכיר בזכויותיה של איראן על פי המשפט הבינלאומי.
באשר ליחסים בין טהרן לדוחא, הצהיר שר החוץ הקטרי כי אמיר קטאר רואה ברופאים אחים וכי מטרתה של דוחא היא להשיב את היציבות לאזור. הוא הודיע ​​כי הצוות הקטרי יחל בעבודתו למחרת, והביע תקווה כי מאמצים אלה יובילו לפתרונות מעשיים.
מיצרי הורמוז: מוקד המשא ומתן העקיף
המצב במצרי הורמוז הוא אחד הנושאים החשובים ביותר של ההתייעצויות האחרונות, נושא שקיבל ממדים ביטחוניים, כלכליים ודיפלומטיים בו זמנית.
משרד החוץ הקטרי הודיע ​​כי במהלך פגישתו של אל ת'אני עם עבאס עראקצ'י, נדונה מסגרת מדורגת מוצעת להקמת מסדרון ספנות משותף זמני דרך מיצרי הורמוז.
מוחסן רזאאי הצהיר כי איראן הכינה רשימת תנאים להעברת השליטה לצד האמריקאי וכי היא מאפשרת כעת לספינות לעבור דרך קטע זמני ספציפי של המצר, בתנאי שעתיד התנועה הימית יהיה קשור להבנה עם וושינגטון.
רזאאי הוסיף כי על ארצות הברית לנקוט תחילה צעדים מעשיים ליישום תנאי איראן, ולאחר מכן טהרן תחליט על פתיחה מחדש של המצר.
באותו הקשר, עראקצ'י הדגיש כי הקמת מנגנוני ביטחון אזוריים פנימיים מחייבת את ארצות הברית להימנע משימוש בשטחי מדינות באזור כדי לפלוש לאיראן ולנהל מלחמה כלכלית נגד טהרן.

סתירות בנוגע למצב במצר הורמוז
בעוד שדונלד טראמפ הכריז על המיצר כ"פתוח", נתוני הספנות מציירים תמונה שונה.
על פי נתוני הספנות, רק חמישה כלי שיט עברו את מיצר הורמוז ביום חמישי.
בעוד שתנועת הספינות הנושאות סחורות חיוניות גדלה בהשוואה ליום הקודם, היא נותרה מתחת לממוצע של עשרת הימים האחרונים.
בינתיים, פעולות הסחר הימי של בריטניה (UKMTO) דיווחו על קבלת הודעה על פגיעת טיל על מכלית נפט במצר הורמוז, שגרמה לשריפה. השריפה הושגה תחת שליטה, ולפי הדיווח, כל אנשי הצוות בטוחים.
התפתחויות אלו מראות כי גם עם ההכרזה על נתיב המים כ"פתוח", תנאי הספנות טרם התייצבו לחלוטין.
בעלות ברית ארה"ב מטילות ספק בפינוי מוקשים בהורמוז
נושא נוסף המטיל צל על המצב הביטחוני בהורמוז הוא נושא המוקשים הימיים.
בלומברג דיווח, בציטוט בעלות ברית ארה"ב, כי חלק מהמדינות מפקפקות בטענתו של טראמפ כי מיצר הורמוז נוקה ממוקשים. על פי הדיווח, סביר להניח שלא כל המוקשים שאיראן לכאורה הטמינה במצרי הורמוז הושמדו. זרמי האוקיינוס ​​מסבכים את פעולות פינוי המוקשים ועלולים לעקור מוקשים ממיקומם המקורי.
כתוצאה מכך, גם אם המצר יוכרז פתוח מבחינה חוקית או מעשית, הסיכונים לביטחון הניווט ולביטוח עלולים למנוע חזרה מהירה לתנועת ספנות רגילה.
וושינגטון: משא ומתן או לחץ מקסימלי?
בחזית הפוליטית האמריקאית, אין עמדה אחידה בנוגע לאפשרות של משא ומתן עם איראן.
שר האנרגיה האמריקאי, כריס רייט, הצהיר כי וושינגטון שואפת לסיים את תוכנית הגרעין האיראנית באמצעות משא ומתן ופיקוח.
עם זאת, דוברת הבית הלבן, קרולין לוויט, הודיעה כי לא מתקיים כעת משא ומתן עם איראן, וכי ממשל טראמפ ימשיך בגישתו הנוכחית עד שנשיא ארה"ב יגיע למסקנה כי איראן מוכנה "לבוא למעשה לשולחן המשא ומתן".
מקור אמריקאי אמר גם לאל ג'זירה כי לא רק שלא מתקיימים כעת משא ומתן, אלא שלא מתוכננים משא ומתן לעתיד.
הוול סטריט ג'ורנל, שציטט מקורותיו, טען כי ממשל טראמפ הודיע ​​למתווכים כי אינו מעוניין לחזור להבנה הראשונית עם איראן, וכי עמדותיהן של טהרן וושינגטון נפרדו עד כדי כך שלא הייתה מסגרת ברורה לחידוש המשא ומתן.
לעומת זאת, ניתוח של אל ג'זירה תיאר את המצב הנוכחי כשלב של "תנאים הדדיים", וטען כי ללא יצירת פלטפורמה לאינטראקציה ישירה והגעה להסכם המבוסס על "ויתורים על הישגים", המשא ומתן עלול להיתקע שוב באותה נקודה שבה נכשלו מאמצי אסלאמאבאד, שוויץ ודוחה.
איראן: משא ומתן אפשרי, אך לא חזרה לסטטוס קוו שלפני המלחמה.
עמדתה של טהרן, כפי שהצהירו גורמים שונים, סובבת סביב נקודה מרכזית אחת: דחיית מלחמה וקבלת פנים לדיפלומטיה, אך רק בתנאי שהנסיבות ישתנו וזכויותיה של איראן יובטחו.
בזקיאן הצהיר כי ההתקפות האמריקאיות והישראליות החלו בעוד שדרך הדיאלוג בין איראן לארצות הברית עדיין פתוחה. הוא הדגיש כי איראן לא יזמה את המלחמה, אלא התנגדה לתוקפנות.
נשיא איראן הציע גם הסכם ביטחון ואי-תוקפנות משותף בין מדינות האסלאמיות, תוך כיבוד שלמותה הטריטוריאלית של כל מדינה והימנעות מתמיכה בהתפוררות ובערעור היציבות של מדינות אזוריות.
אראגצ'י הוסיף כי אי אפשר לדבר על חזרה לסטטוס קוו שלפני 1984 מבלי להתחשב בהתפתחויות הנוכחיות.
מנקודת מבטה של ​​טהרן, הנושא אינו מוגבל לתיק הגרעין; הוא כולל גם ביטחון אזורי, שימוש ארה"ב בשטחים אזוריים, סנקציות כלכליות והסדרי ביטחון עתידיים.
פקיסטן: הגישור נמשך
אסלאמאבאד ממשיכה במאמציה לתווך בין טהרן לוושינגטון.
משרד החוץ הפקיסטני הודיע ​​כי המדינה, בשיתוף פעולה עם מדינות ידידותיות, מנהלת מאמצי גישור רציניים בין איראן לארצות הברית.
אסלאמאבאד אישרה גם כי ביקורו של ראש מטה צבא פקיסטן, אסים מוניר, בטהרן לא היה בתפקידו כשליח של טראמפ.
פקיסטן הוסיפה כי המלחמה הכלכלית נגד איראן היא חלק מהמבוי הסתום הקיים בין טהרן לוושינגטון, שיש לפתור אותו בערוצים דיפלומטיים, והדגישה כי איסלאמאבאד אינה כפופה לסנקציות החד-צדדיות של ארה"ב שהוטלו על טהרן.
סוכנות: יש ערוץ לדיאלוג, אך לא למשא ומתן גרעיני.
רפאל גרוסי, מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), אישר כי שיחות הסוכנות עם איראן וארצות הברית נמשכות, אך בשלב זה אין ערוץ למשא ומתן בנושא הגרעין.
הוא גם ציין כי אין ראיות חזקות התומכות בטענות איראן לפעילות גרעינית בהר קלנג.
באשר לעתודות האורניום של איראן, גרוסי טען גם כי החומרים הגרעיניים שנועדו להטיל במהלך המלחמה נותרו באותו מיקום בו היו במהלך מלחמת שנים עשר הימים.
אם הצהרות אלה יאומתו באופן עצמאי, הן עשויות להפוך לנקודת דיון מרכזית במשא ומתן עתידי בנוגע למצב תיק הגרעין ולאפשרות לחידוש הפיקוח.
סין: נפט איראני עדיין זורם
מבחינה כלכלית, תפקידה של סין בהפחתת השפעת הסנקציות נותר משמעותי.
הניו יורק טיימס דיווח כי סין רכשה בממוצע 1.2 מיליון חביות נפט ליום מאיראן עד כה בשנת 2026, מעט פחות מרמת השנה הקודמת.
נתונים אלה מצביעים על כך שלמרות הלחץ האמריקאי, חלק ניכר מייצוא הנפט האיראני ממשיך למצוא את דרכו לשוק הסיני.
במקביל, כלי תקשורת העלו שאלות בנוגע לסיבות לכך שמוסדות פיננסיים סיניים גדולים לא נכללו בסנקציות האמריקאיות החדשות שהוטלו על טהרן, כמו גם לגבי הקשר בין סוגיית המתכות הסיניות למדיניותו של טראמפ כלפי איראן.
משבר הורמוז מזעזע את שוק האנרגיה האמריקאי
השלכות המלחמה אינן מוגבלות לאיראן; הן משתרעות על שוק האנרגיה האמריקאי.
בלומברג דיווח כי מלאי דלק תזקיקי בארה"ב, כולל סולר, ירד ל-103.4 מיליון חביות, הרמה העונתית הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות ה-80.
נושא זה יהפוך לחשוב יותר ויותר ככל שיהיו שיבושים בקווי אספקת האנרגיה במזרח התיכון מתגברים וסיכוני התחבורה הימית עולים, מה שמקשה עוד יותר על שרשרת אספקת הנפט.
יפן, שפגיעותה לשיבושים באספקת הנפט במזרח התיכון הפכה בולטת יותר ויותר, מבקשת לתמוך בבניית צינורות שיאפשרו הובלת נפט מבלי לעבור דרך מצר הורמוז, על פי דיווח של בלומברג.
מהלך זה משקף את מאמצי צרכני האנרגיה הגדולים להפחית את תלותם האסטרטגית בהורמוז, תלות שהודגשה יותר מתמיד על ידי המלחמה האחרונה.
המחיר הצבאי של המלחמה לארצות הברית
היו גם סימנים ללחץ על יכולותיה הצבאיות של ארה"ב.
סוכנות הידיעות AP, שציטטה גורמים אמריקאים ואירופיים, דיווחה כי צבא ארה"ב מתמודד עם מחסור חמור בטילי יירוט מתקדמים באירופה בעקבות המלחמה עם איראן.
על פי הדיווח, הדאגה העיקרית היא מערכת טילי הפטריוט, שממנה נפרסו כ-1,500 מתוך 2,330.
הוושינגטון פוסט דיווח גם כי מחסור בתחמושת מדאיג את פקידי הפנטגון, שכן מלחמה מתמשכת עם איראן עלולה להפחית את מוכנותה של ארצות הברית לעימות פוטנציאלי עם סין על רקע טייוואן.
הדו"ח ציין גם את עליונותה המספרית של סין בטילים בליסטיים, תוך ציטוט מקורותיו, כמקור לדאגה עבור וושינגטון.
ספינות אמריקאיות: סימן להכנה למלחמה ממושכת?
בניגוד לדיווחים המצביעים על ירידה ביכולות האמריקאיות, חיל הים האמריקאי מתכונן לשמר את נוכחותו הצבאית באזור.
על פי דיווח של המכון הימי האמריקאי, נושאת המטוסים USS תאודור רוזוולט מתכוננת לפריסה בת שבעה חודשים במזרח התיכון כדי להחליף את נושאת המטוסים USS ג'ורג' וושינגטון.
מהלך זה עשוי להצביע על נכונות הפנטגון לשמור על נוכחותו הצבאית באזור; עם זאת, דיווחים על מחסור בתחמושת ולחצים כלכליים מצביעים על כך שהמשך הפעילות לא יהיה ללא עלויות עבור וושינגטון.
ה"גרדיאן" דיווח גם כי חיל הים האמריקאי נאלץ להשתמש בתקציב השכר שלו ובמשאבים כספיים אחרים כדי לממן פעולות לחימה, וכי חלק מחשבונותיו חווים גירעונות.
חששותיה של וושינגטון מפני ירידה ביכולות הצבאיות
סנאטור אמריקאי האשים את מלחמת איראן בדלדול עתודות טילי הפטריוט ובהחלשת יכולתה של וושינגטון לתמוך באוקראינה, וטען כי טראמפ נכנס למלחמה ללא מטרה אסטרטגית ברורה, תוכנית מוגדרת היטב, לוח זמנים ספציפי או אפילו אסטרטגיית יציאה.
ביקורות אלו, יחד עם דיווחים על מחסור בתחמושת, הלחץ הכלכלי של חיל הים וחששות לגבי השפעת המלחמה על מוכנותה של אמריקה להתעמת עם סין, חושפים פילוג בתוך ארצות הברית בנוגע לעלות המלחמה ולוח הזמנים שלה.
שובם של דיפלומטים אמריקאים: סימן להפחתת הסבירות להסלמה?
בניגוד לכמה אינדיקטורים צבאיים, Middle East Eye מדווח כי ממשל טראמפ מעביר מחדש דיפלומטים אמריקאים לתפקידיהם במזרח התיכון.
על פי הדיווח, רמות הכוח בכמה שגרירויות ארה"ב עשויות לעלות עד 85%.
מהלך זה יכול לאותת על הערכתה של וושינגטון כי הסבירות למלחמה בקנה מידה כולל נמוכה, במיוחד לאור מאמצי התיווך המתמשכים של קטאר ופקיסטן לסלול את הדרך לדיאלוג.
רוסיה וושינגטון מודאגות מתמיכה מודיעינית באיראן
ברמת המעצמות הגדולות, מלחמת איראן הפכה לסכסוך מודיעיני וגיאופוליטי.
כלי תקשורת אמריקאים טענו כי ראש ה-CIA ג'ון רטקליף, במהלך ביקורו החשאי במוסקבה, ביקש מגורמי מודיעין רוסים לא לספק לטהרן מידע שיכול להועיל לאיראן.
על פי אותם דיווחים, תמיכתה של רוסיה באיראן הייתה אחד הנושאים שדן רטקליף עם גורמים רוסים.
דבר זה מצביע על כך שוושינגטון, בנוסף ללחץ ישיר על טהרן, מבקשת גם להגביל את גישת איראן ליכולות המודיעין והתמיכה של שותפותיה.
טהרן: מעבר להישרדות וכניסה לשלב העלויות
זרוע המודיעין של משמרות המהפכה האסלאמיים של איראן (IRGC) הודיעה בהערכתה כי איראן עברה את שלב "שימור הריבונות והקיום" וכעת נעה לעבר השפעה על עלויות המלחמה והדיפלומטיה.
הארגון הצהיר גם כי האסטרטגיה החדשה של האויב מבקשת להפוך את "רעיון ההתנגדות" ל"רעיון האזרחות", את ההגנה העצמית לכוח הגנה תלוי ואת הגישה המהפכנית לגישה פסיבית.
שר ההגנה בפועל אמר כי איראן הוכיחה כי עידן ה"מצ'טות", הקמפיינים הזרות והאיומים הסתיים, וכי יש להתייחס לעם האיראני בכבוד.
קאליבאף הצביע גם על ההשלכות הכלכליות של המלחמה, וקבע כי הממשלה שואפת לנהל את ענייני המדינה ולטפל בחולשותיה, וכי ארצות הברית, למרות הלחץ הכלכלי, בסופו של דבר לא תצליח להשיג את מטרותיה.
האם המלחמה הולכת לקיפאון?
הפייננשל טיימס העריך את מלחמת איראן-עיראק כמתקרבת לקיפאון דומה למלחמה באוקראינה; תרחיש שבו המלחמה תהיה ארוכה מהצפוי בתחילה עקב עלויות הדדיות ומורכבויות גיאופוליטיות.
דאגה זו עולה בקנה אחד עם הערכת הוושינגטון פוסט את הלחץ על עתודות התחמושת של ארה"ב ואת דיווח הגרדיאן על הקשיים הכלכליים של חיל הים.
יתר על כן, ההגבלות המתמשכות על הספנות במצרי הורמוז, הירידה בעתודות הסולר של ארה"ב, הצורך של יפן במקורות אנרגיה חלופיים ורכישת הנפט האיראני המתמשכת של סין - כל אלה מצביעים על כך שהמלחמה התעלתה מאופייה הצבאי הגרידא והפכה למלחמת התשה בתחומים הכלכליים, האנרגטיים והגיאופוליטיים.
תחזית: שלוש נקודות מפתח בדרך לסיום המלחמה
במצב הנוכחי, שלוש סוגיות מפתח יקבעו את מהלך ההתפתחויות העתידיות:
ראשית: דיפלומטיה. קטאר ופקיסטן הגבירו את מאמצי התיווך, אך וושינגטון מכחישה כעת כל משא ומתן, וטהראן מסרבת לחזור למצב שלפני המלחמה ללא ערבויות וויתורים חדשים.
שני: מיצרי הורמוז. תנועת הספנות טרם חזרה לשגרה, וההצעה להקים נתיב מים זמני הפכה את סוגיית הורמוז מבעיה צבאית לעניין של משא ומתן פוליטי. הפער בין הנרטיב של טראמפ על "פתיחת המיצר" לבין הנתונים המוגבלים על התנועה הימית סיבך עוד יותר את הנושא.
שלישית: עלות המלחמה. המחסור בטילי יירוט, העומס על מלאי התחמושת, עלויות הימיות, בעיות במגזר החקלאי, אינפלציית המזון הגואה, חששות לגבי ירידה בנכונותה של אמריקה להתעמת עם סין, ולחצי אנרגיה על כלכלות ארצות הברית, אירופה ואסיה - כל אלה מצביעים על כך שהמשך המלחמה הגדיל את עלויותיה של וושינגטון.
בנסיבות אלה, מהלך המלחמה העתידי אינו מוגבל עוד להיבט הצבאי בלבד, אלא הפך להיות תלוי בהסכם בין הביטחון, מיצרי הורמוז, תיק הגרעין, סנקציות והסדרי ביטחון אזוריים; הסכם שטרם נקבעה לו מסגרת משותפת בין טהרן לוושינגטון, אך מאמצי קטאר ופקיסטן לסכם אותו נכנסו לשלב חדש.