יום התעשיות הביטחוניות של איראן אינו רק אירוע שנתי; הוא מסמל את המסע ההיסטורי של המדינה בבניית ביטחונה אל מול מלחמה, סנקציות והגבלות. יום זה נוסף ללוח השנה הרשמי של המדינה בשנת 2010 בהצעת שר ההגנה והלוגיסטיקה של הכוחות המזוינים, ובאישור המנהיג העליון של הכוחות המזוינים והמועצה העליונה לתרבות ולרפובליקות האסלאמיות, לציון חוויה שהפכה את התלות במעצמות זרות לביטחון ביכולות האיראניות. כיום, תעשיות הביטחון של איראן הן פרי עשרות שנים של ידע, ניסיון וחדשנות שנצברו על ידי מומחים שחתרו לעצמאות בתחומי היבשה, הים, האוויר, הטילים וההגנה. עם זאת, דרך זו לא התממשה בן לילה, ובין הדמויות המשפיעות במסע זה, לאדמירל שאהיד עלי שמח'אני יש מקום מיוחד. לאחר שנים של שירות בהגנה הקדושה (מלחמת איראן-עיראק), הוא, כשר ההגנה, העביר את מוקדו מניהול הצרכים היומיומיים של הכוחות המזוינים לבניית יכולת בת קיימא לייצור יכולות הגנה.

שמח'אני: מניסיון שטח לעצמאות ביטחונית הנדסית
כהונתו של שמח'אני כשר ההגנה סימנה שלב מכריע בביסוס והאצת העצמאות הביטחונית של המדינה. דוחות רשמיים מאותה תקופה הצביעו על תחילתו של שלב חדש בפיתוח התעשיות הצבאיות, כאשר תוכנית הטילים נכנסה לשלב של תכנון, ייצור ופיתוח מקיפים.
תפקידו של שמח'אני לא הוגבל לחתירה לייצור מערכת צבאית אחת או יותר. חזונו היה להפוך את תעשיות הביטחון מאוסף של יצרני ציוד למערכת טכנולוגית משולבת המחברת את צרכי הכוחות המזוינים עם הטכנולוגיות העדכניות ביותר ומגשרת על הפער בין השטח, האוניברסיטאות, מרכזי המחקר והתעשייה. הוא גם הדגיש את הצורך להסיר מכשולים לשיתוף פעולה בין מגזר המחקר והביטחון, מתוך ראייה בפיתוח הביטחון כמונע טכנולוגיה.
גישתו לתעשיות הביטחון, המבוססת על ייצור בהתאם לצרכים ושימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר, מעידה על תנועה חכמה וצומחת במגזר זה. חזון זה, יחד עם ניסיונו המנהיגותי בתקופת ההגנה הקדושה, היוו את הבסיס להפיכת חוויית המלחמה לתוכנית מגובשת יותר לבניית כוח הגנה. הסתמכות עצמית: תגובה להיגיון הסנקציות
תעשיית הביטחון של איראן פרחה בשנים בהן סנקציות ומגבלות הקשו על המדינה גישה לציוד וטכנולוגיות זרים רבים. עם זאת, אותם לחצים הפכו לתמריץ לפיתוח יכולות פנימיות. ניסיונה של איראן הראה כי ביטחון הבנוי על ידע, משאבי אנוש מיוחדים ותשתיות פנימיות עמיד יותר בפני לחצים חיצוניים.
זו הדרך בה הלכו שמח'אני ומנהלי ומפקדים אחרים בתחום ההגנה בזמנים שונים, בהשראת צעדיו של האדריכל הגדול של המהפכה, האימאם ח'מיני (יהי רצון שאלוהים ירחם עליו), ובהמשך מנהיגותו הנבונה של המנהיג העליון והקדוש המרטיר של המהפכה, האימאם ח'אמנאי (יהי רצון שאלוהים ירחם עליו), תוך הפיכת הצורך הביטחוני לסוגיה טכנולוגית, לאחר מכן את הסוגיה הטכנולוגית לפרויקט תעשייתי, ולבסוף את הפרויקט התעשייתי להרתעה. התוצאה של תהליך זה הייתה התרחבות הדרגתית של יכולות הגנה טילים, אלקטרוניות, אוויריות, ימיות ואחרות.
עוצמת שטח: ביטחון מוכח
לוקליזציה של ביטחון רוכשת ערך אסטרטגי כאשר היא חורגת מרמת המפעלים והמעבדות ומוכיחה את יעילותה בשטח. מלחמות אחרונות, כולל מלחמת שנים עשר הימים ומלחמת הרמדאן, הדגישו את החשיבות של יכולת הגנה עצמאית ומזעור הפגיעות הנובעת מתלות במעצמות זרות.
בנסיבות כאלה, יכולת הגנה אינה רק אגירת נשק, אלא מכלול של ידע, ייצור, מנהיגות, תמיכה, הרתעה ויכולות קבלת החלטות עצמאיות. יכולת זו מאפשרת לאיראן להגדיר את ביטחונה על סמך רצונה הלאומי ומספקת לה אפשרויות רחבות יותר אל מול לחץ לקבל הסדרים שנכפו.
מיצרי הורמוז תופסים מקום מיוחד במשוואה זו. מיקומה הגיאוגרפי של איראן, יחד עם יכולותיה הימיות והרתעתה ההגנתית, הפכו אותה לשחקן מכריע בביטחון נתיבי המים - יכולת המדגימה כיצד כוח הגנה יכול להפוך למרכיב של כוח לאומי ואזורי.
מעוצמת הגנה לדיפלומטיה עצמאית
עוצמת הגנה מדגישה את חשיבותה האמיתית כאשר היא תורמת גם לעצמאות קבלת ההחלטות הפוליטיות. מדינה שלא ויתרה על ביטחונה לכוחות זרות נמצאת במצב טוב יותר להגן על האינטרסים הלאומיים שלה בניהול יחסי החוץ שלה.
פיתוח התעשיות הביטחוניות של איראן סיפק גם את היסודות להרחבת היקף הדיפלומטיה הביטחונית שלה, החל משיתוף פעולה ביטחוני וצבאי עם מדינות אזוריות ועד להשתתפות בתרגילים משותפים ומעורבות במנגנונים רב-צדדיים. כושר הייצור המקומי הפך את איראן מצרכנית ציוד לשחקן פעיל המסוגל לתרום לשיתוף פעולה ביטחוני וטכנולוגי, ואף לשוק הנשק.
בינתיים, ניתן לסכם את המורשת המנהלית של שמח'אני בעיקרון אחד: ביטחון בר-קיימא מושג כאשר צרכי ההגנה של מדינה קשורים לידע מקומי, לתעשייה הלאומית ולרצון העצמאי. חזון זה נותר רלוונטי גם כיום בהיבטים שונים של יכולות ההגנה של המדינה ויצר עמוד יסוד של העוצמה הלאומית האיראנית.
לחץ ומלחמה היו אמורים להפוך את איראן ל"לקח", אך חוויית העצמאות הביטחונית יצרה נרטיב שונה. המדינה, שבעבר הסתמכה על מדינות זרות כדי לענות על רבים מצרכיה הביטחוניים, מייצרת כיום חלק משמעותי מיכולותיה הביטחוניות באופן פנימי. מנקודת מבט זו, ה-31 באוגוסט אינו רק יום עבור תעשיית הביטחון; זהו יום לחגוג את הרצון שהראה שעצמאות, בשילוב עם ידע וניהול אסטרטגי, יכולה לחרוג מסיסמאות ולהפוך למעצמה אמיתית ומתמשכת.