החלטתו החדשה של טראמפ להקל על ייבוא של 300,000 טון בשר בקר טחון תוך 90 יום, אמנם לכאורה מהווה צעד כלכלי מוגבל, אך למעשה מציירת תמונה של מעבר של ממשלת ארה"ב מהתמקדות ב"הקרנת כוח חיצונית" להתמקדות ב"יוקר המחיה המקומי".
טראמפ הודיע ביום שישי כי כמות זו של בשר בקר תיכנס לארצות הברית ללא מכסים מחוץ למכסת היבוא, בטענה כי הבשר המיובא יימכר במחיר נמוך ב-25% ממחיר השוק הנוכחי. הבית הלבן טרם פרסם את פרטי ההסכם, כולל המדינות המספקות והמנגנון להבטחת הפחתת המחירים. וחשוב מכל, ההחלטה מגיעה בתקופה שבה ארצות הברית ניצבת בפני עדר הבקר הקטן ביותר שלה מאז שנות ה-50, עם כ-86.2 מיליון ראשי בקר ועגלים.
טראמפ, שהציג מכסים ככלי מרכזי להגברת הייצור המקומי, נאלץ כעת להגדיל את האספקה הזרה כדי להוריד את מחירו של מצרך אמריקאי בסיסי. זו לא הפעם הראשונה. בפברואר, אישר ממשלו ייבוא של 80,000 טון בשר בקר ארגנטינאי רזה מדי שנה ללא מכסים - מוצר המשמש לערבוב עם בשר מקומי לייצור בשר בקר טחון. בעוד שמכסים חשובים בכל החלטה חדשה, הם נושא משני, לא הנושא העיקרי. הנושא העיקרי הוא משבר יוקר המחיה באמריקה.
אבל מדוע בשר בקר טחון הפך להיות כל כך חשוב לטראמפ? התשובה טמונה בשרשרת אירועים שמתחילה במלחמה ובאנרגיה ומסתיימת בסופרמרקטים אמריקאים.
מלחמת איראן השפיעה לראשונה על שוק האנרגיה. למרות שמחירי הנפט ירדו משיאם הראשוני, השפעות הלם האנרגיה על מוצרים, ובמיוחד סולר, נמשכות. רויטרס דיווחה ביוני כי מחירי הבנזין בארצות הברית עלו ביותר מ-40% מאז תחילת המלחמה, מה שהגדיל ישירות את עלות הפעילות החקלאית.
כעת, עם התקרבות עונת הקציר, הלחץ גובר. אקסיוס דיווח כי מחירי הדלק באמצע אוגוסט היו ברמתם הנמוכה ביותר מזה עשור, כאשר הדלק היווה 3 עד 5 אחוזים מעלות ייצור גידולים מסוימים. עלייה בו זמנית במחירי הדשנים צמצמה עוד יותר את שולי הרווח של החקלאים האמריקאים, במקביל לעליית עלויות המזון.
לכן, לא ניתן לצמצם את הקשר בין המלחמה למחירי המזון למחירי הנפט בלבד. מחירי דלק גבוהים יותר משמעותם עלויות חקלאות ותחבורה גבוהות יותר, וכתוצאה מכך, מחירי מזון גבוהים יותר. אותו דלק שמניע טרקטורים ומכונות קציר מגדיל את עלות הובלת מזון לבעלי חיים ומוצרים חקלאיים. כתוצאה מכך, השפעות משבר האנרגיה על מחירי המזון עשויות להתברר עם הזמן.
בשר בקר טחון הפך לסחורה סמלית, כזו שעליית מחיריה מורגשת ישירות על ידי הצרכנים, למרות מורכבות האינדיקטורים הכלכליים. ממשל טראמפ מנסה כעת להקל זמנית על הלחץ על ידי הגדלת ההיצע, אך צעד זה מדגיש גם עובדה מכרעת: הייצור המקומי האמריקאי אינו יכול להגדיל במהירות את אספקת הבשר בטווח הקצר.
מבחינה פוליטית, נושא זה רגיש אף יותר. טראמפ עומד בפני ירידה חדה בפופולריות לקראת בחירות האמצע. סקר שנערך לאחרונה על ידי רויטרס/איפסוס הראה כי דירוג התמיכה בו עומד על 33% בלבד, הנקודה הנמוכה ביותר בתקופת נשיאותו. אותו סקר חשף גם דאגה נרחבת לגבי האפשרות של מלחמה מתמשכת עם איראן. סקר קודם של רויטרס/איפסוס מצא כי רק 35% מהאמריקאים תמכו במלחמה, בעוד ש-58% ניבאו מחירי בנזין גבוהים יותר.
נתונים אלה מראים כי הבעיה של טראמפ אינה עוד רק כיצד להצדיק את המלחמה בוושינגטון; מלחמה הופכת לאיום פוליטי כאשר היא משפיעה על ארנקי הבוחרים. בניגוד לוויכוחים גיאופוליטיים, מחירי הבנזין, הסולר והמזון הם נטל יומיומי עבור האמריקאי הממוצע.
בהקשר זה, יש לראות את הצעד האחרון של טראמפ בנוגע לבשר בקר טחון כיותר מאשר רק החלטה עסקית. נשיא ארה"ב מנסה להפוך משבר חוץ גדול ויקר לסדרה של רווחים מקומיים קטנים ומוחשיים, החל מהורדת מחירי הדלק ועד שליטה במחירי הבשר. השאלה היא: האם צעדים אלה יכולים למחוק את ההשפעות הכלכליות של המלחמה מתודעת הבוחרים לפני הבחירות לקונגרס? טראמפ התחיל את המלחמה עם הורמוז והנפט, אך חלק מהמאבק הפוליטי הפנימי שלו מתנהל כעת על מדפי הסופרמרקטים. הדאגה העיקרית של הבית הלבן כרגע היא שהמצביעים האמריקאים עשויים להכריע את עתיד מדיניות החוץ של טראמפ לא לפי תוכנית המפרץ - שם הוא נכשל גם כן - אלא לפי מחירו של חצי קילו בשר בקר טחון, גלון בנזין ועלות תדלוק המכונית.