שר החוץ העומאני, בדר אל-בוסעידי, הוסיף: "עמדתנו איתנה ובלתי מעורערת. אנו מחויבים לביטחון ימי ולחוק הבינלאומי, ואנו להוטים למנוע הסלמה של מתחים וסכסוכים."
הרפובליקה האסלאמית של איראן וסולטנות עומאן החלו בשיחות מפורטות בין שתי מדינות החוף של מיצר הורמוז, הן לפני והן אחרי ה-7 ביולי (היום בו ארצות הברית הפרה את הבנה של אסלאמאבאד), כדי להגיע למנגנון לפתרון המשבר שיזמה ארצות הברית.
ב-7 באוגוסט, הצהיר שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י כי המשא ומתן עם סולטנות עומאן בנוגע למנגנון המשפטי לניהול מיצר הורמוז וקביעת נתיב השיט נמשך, וכי הם קרובים מאוד להגיע להסכם. הוא הסביר: "בעבר, היה נתיב שיט שהרפובליקה האסלאמית אינה רואה עוד כמקובל לשיט. יש צורך לשקול נתיב שיט חדש, הכרוך באופן טבעי במורכבויות טכניות ומשפטיות משמעותיות."
דובר משרד החוץ, אסמעיל בגאיי, ציין כי הושגה הבנה בנוגע למפת התחבורה, והסביר את מנגנון השיחות עם סולטנות עומאן: "כמה נקודות טכניות בנוגע להצהרה המשותפת עדיין נמצאות בדיונים, אך המשא ומתן מתקדם בצורה חלקה ובונה. הושגה הבנה בנוגע למפת התחבורה, אך המטרה היא לסיים את ההבנה הזו כחבילה מקיפה - כלומר, המפה יחד עם ההצהרה המשותפת."
בהתבסס על הצהרות אלה של גורמים דיפלומטיים איראנים, ניגונים אחרונים נערכים למפה זו. עם זאת, לדברי בגאיי, התהליך אורך זמן רב יותר משלוש סיבות: "מורכבות הנושא, ריבוי הגורמים המשפיעים, ולבסוף, מאמציהם של גורמים זדוניים שהפגינו את זלזולם בשלום ובביטחון באזור ואת מאמצייהם הבלתי פוסקים לשמור על אזורנו במצב של סכסוך ותוהו ובוהו מתמשכים."
הדרך הבונה בין איראן לעומאן, אם תושג הבנה, יכולה להיחשב כדרך חדשה לסיים את המשבר, אך הנחה זו תתקיים רק אם תהליך בונה דומה יתחיל בתודעתם ובהבנתם של מקבלי ההחלטות האמריקאים.
וכך, כאשר המשא ומתן בין איראן לעומאן בנוגע למנגנון לניהול התנועה הימית דרך מצר הורמוז נכנס לשלביו הסופיים, ולדברי גורמים משתי המדינות, נותרו רק כמה מכשולים טכניים ומשפטיים לפני שניתן היה לסיים את ההסכם, נשיא ארה"ב איום חדש על עומאן, והכריז כי יפציץ אותה אם זה יעמוד בדרכה של וושינגטון להגיע להסכם על נתיב מים אסטרטגי זה.
גורמים אמריקאים סבורים כי הכרה רשמית בריבונות איראן ועומאן על נתיב מים זה תביא לויתור על תפקידה המכריע של ארצות הברית בקביעת כללי השיט במפרץ הערבי. בנסיבות אלה, ויתור כזה לא יכול להילקח או להוצג לציבור האמריקאי כהישג וניצחון במלחמה שהתנהלה נגד איראן.
וושינגטון ניצבת כעת בפני בחירה ברורה: או לקבל את המנגנון שנקבע בין שתי מדינות החוף כאמצעי להפחתת המתיחות ולשיקום הדרגתי של התנועה הימית, או להמשיך ולנסות לקשר את פתיחה מחדש של מצר הורמוז להחלטתה ולתנאיה שלה. האפשרות הראשונה מציעה אפשרות להפוך את המשבר הצבאי לפתרון דיפלומטי, אך השנייה, גם אם תפעיל לחץ נוסף על טהרן ומסקט בטווח הקצר, עלולה להוות מכשול חדש לתהליך שלטענת גורמים איראניים מתקרב לשלביו הסופיים. לכן, המבחן האמיתי של מדיניותה של וושינגטון במצרי הורמוז יתגלה לא באיומים מילוליים, אלא באופן שבו היא מתמודדת עם הסכם פוטנציאלי בין איראן לעומאן.
המשבר במצרי הורמוז וסגירת נתיב המים הבינלאומי הזה הם בין האירועים המשמעותיים ביותר של החודשים האחרונים, והם השפיעו על העולם כולו בצורה כזו או אחרת. מצר הורמוז נסגר כתוצאה מהרפתקנות ועבירות אמריקאיות, והוא ייפתח מחדש לאחר שההרפתקנות הללו ייפסקו והנזקים שנגרמו כתוצאה מכך יפוצו.