במסיבת עיתונאים עם כלי תקשורת מקומיים ובינלאומיים, דובר משרד החוץ הגיב לשאלה של נור ניוז בנוגע לעמדתו של דונלד טראמפ בנוגע להסכם ההגנה הסעודי-טורקי-פקיסטני ולאפשרות ששלוש המדינות יתאמו עם וושינגטון בניסוח הסכם זה, באומרו: "לאחר המלחמות האחרונות, מדינות האזור הגיעו למסקנה שאמריקה היא שותפה לא אמינה וכי נוכחותה הצבאית אינה יכולה להיות גורם בביטחונן."
הוא הוסיף: "הנוכחות הצבאית האמריקאית במדינות האזור אינה יכולה להבטיח את ביטחונן בשום צורה, וזה הוביל מדינות רבות באזור למסקנה שיש צורך להבטיח את ביטחונן בתוך האזור, תוך הסתמכות על יכולותיהן המקומיות והאזוריות."
הוא המשיך: "הרפובליקה האסלאמית של איראן הדגישה נושא זה במשך שנים, וקראה למדינות האזור להסתמך על יכולותיהן המקומיות והאזוריות כדי להבטיח את ביטחונן, ועל הצורך בהקמת מנגנוני ביטחון בתוך האזור."
דובר משרד החוץ הדגיש כי ההתפתחויות האחרונות הראו כי מדינות האזור הבינו יותר מתמיד את החשיבות של הסתמכות על יכולותיהן שלהן כדי להבטיח את הביטחון, וכי המעבר לעבר מנגנוני ביטחון אזוריים הוא הגישה שאיראן תמיד הדגישה.
בתגובה לשאלה מסוכנות הידיעות נור בנוגע לאפשרות של ארצות הברית למלא תפקיד בהסכם ההגנה הסעודי-טורקי-פקיסטני והשפעתו על משוואות הביטחון החדשות באזור, הצהיר בגאיי: "הנקודה החשובה ביותר היא שמדינות האזור הגיעו להבנה שביטחונן אינו צריך להיות תלוי בנוכחותן והתערבותן של מעצמות זרות."
הוא הוסיף: "הרפובליקה האסלאמית של איראן הדגישה במשך שנים את הצורך של מדינות האזור להסתמך על יכולותיהן ולהקים מנגנוני ביטחון אזוריים, וההתפתחויות האחרונות הוכיחו את חשיבותה של גישה זו יותר מתמיד."
כל עוד מעמדם של הטייסים האיראנים אינו ברור, הם נחשבים לאסירים.
דובר משרד החוץ האיראני, במסיבת העיתונאים השבועית שלו, התייחס להתפתחויות האחרונות בנוגע לארבעת הטייסים האיראנים ולדיווחים המפוזרים על לכידתם בקטאר. הוא הדגיש כי איראן מקיימת יחסים סדירים עם קטאר, וציין כי "הצד הקטארי עודכן בדאגותיה ובעניין איראני בעניין זה".
בגאיי הצהיר כי "לגבי ארבעת הטייסים האיראנים האמיצים שפתחו במבצע הגנתי שכוון אל מקור התוקפנות האמריקאית, הבהרת מעמדם היא בעלת חשיבות עליונה, ואיראן החלה לעקוב אחר מצבם מהיום הראשון שנודע לה על כך".
דובר משרד החוץ הוסיף כי "הייתי עם מר עראקצ'י כשהם נודע להם על העניין בימים הראשונים של המלחמה, ומצב הטייסים הועלה מיד לסדר היום". הוא המשיך כי "ההתכתבות הראשונה עם הצלב האדום התקיימה ב-16 במרץ, וגם שגרירות איראן החלה לעקוב אחר העניין מאותו יום".
הוא טען, "כל עוד גורלם של ארבעת הטייסים הללו נותר לא ברור, הם נחשבים לאסירים, והרפובליקה האסלאמית של איראן משתמשת בכל משאביה כדי להבהיר את מצבם." הוא הדגיש, "אני מצהיר חד משמעית כי מעקב אחר מצבם של ארבעת הטייסים הללו עמד על סדר היום מלכתחילה. הם היו בדרכם לפעולה הגנתית, ואיראן ממשיכה לקדם את עניינם בערוצים דיפלומטיים."
משרד החוץ לא שלח מכתב לפרלמנט המתנגד לתוכנית הביטחון של מיצרי הורמוז.
בתגובה לשאלה האם משרד החוץ שלח מכתב לפרלמנט המתנגד לתוכנית, הצהיר בגאיי: "משרד החוץ לא שלח מכתב כזה, ואנו מכבדים את החלטות הפרלמנט ונהליו."
הוא הוסיף: "משרד החוץ רואה את עצמו מחויב לספק את כל שיתוף הפעולה הנדרש לפרלמנט בתהליכי חקיקה ולהביע את עמדותיו במידת הצורך."
דובר משרד החוץ המשיך: "עמדת משרד החוץ בנוגע לתוכנית זו פורסמה. בנוגע לעניינים הקשורים לריבונות איראן על מיצרי הורמוז, ים הורמוז והמפרץ הפרסי, חוקים כבר קיימים, ומשרד החוץ התחשב הן בחוקים הקיימים והן בהתפתחויות הנוכחיות בעמדותיו המובעות."
הוא הדגיש: "משרד החוץ ימשיך לספק את שיתוף הפעולה הנדרש ויציע את עמדותיו בכל עת שחברי הפרלמנט יבקשו אותן."
הוא התייחס גם להפיכה של 1953, ואמר: "אירוע זה הוא אחת החוויות המרות ביותר של התערבות זרה בעניינים הפנימיים של כל מדינה, והשפעות ההתערבויות האמריקאיות השפיעו על יחסי החוץ של איראן ועל ההתפתחויות הבאות במדינה במשך שנים".
דובר משרד החוץ הדגיש: "אחת הטעויות החמורות שנעשות נגד איראן היא האמונה שאיראן כיום זהה לאיראן של העבר, וכי ניתן לכפות עליה רצון פוליטי. היינו עדים לחישובים מוטעים כאלה בשתי המלחמות האחרונות; טעות, לדברי בקאי, שהייתה לה השלכות קשות על האזור והעולם".
הוא הוסיף: "איראן כיום, עם ניסיון החוסן וההתנגדות שלה, היא מדינה עם חברה שונה ורצון איתן להגן על ריבונותה, כבודה ועצמאותה".
המועד האחרון של 60 יום אינו תקף עוד; המשא ומתן מעולם לא החל.
בהתייחסו למועד האחרון של 60 יום שנקבע במזכר ההבנות עם אסלאמאבאד, ציין דובר משרד החוץ: "אין דבר כזה מועד אחרון של 60 יום בטקסט המזכר, והמשא ומתן שהיה אמור להתקיים בתקופה זו מעולם לא החל עקב הפרה בוטה של המזכר על ידי ארצות הברית."
הוא הוסיף: "מה שנאמר במזכר, לאור ההפרות הבוטות מצד ארצות הברית שהפכו את יישומו לבלתי יעיל לחלוטין, היה שהשיחות בנושא הסרת הסנקציות וקובץ הגרעין יתקיימו תוך 60 יום, ואם לא יושגו תוצאות, תקופה זו תוארך."
דובר משרד החוץ המשיך: "המשא ומתן מעולם לא החל משום שארצות הברית ביצעה הפרה בוטה ונרחבת של נוסח המזכר שבועות ספורים לאחר חתימתו ב-18 ביוני. לכן, הדיון בן 60 הימים אינו רלוונטי במהותו."
בנוגע למוכנותה של איראן להתמודד עם איומי ביטחון, אמר בגאיי: "כוחותינו המזוינים עוקבים בקפידה אחר כל תנועה."
באשר לחיזוק יחסיה של איראן עם מדינות שכנות ומדינות אזוריות, הוא הצהיר: "חיזוק היחסים עם מדינות שונות הוא חלק מאחריותו של משרד החוץ, ועניין זה נמצא על סדר היום שלנו."
דובר משרד החוץ הוסיף: "אנו נמצאים בקשר עם כל המדינות באזור ועם גורמים רלוונטיים אחרים, ואנו מבצעים את תפקידינו היומיומיים."
שלושה גורמים הובילו למשא ומתן הממושך בין איראן לעומאן
דובר משרד החוץ, בהתייחסו להתקדמות המשא ומתן בין איראן לעומאן ולניסוח מזכר ההבנות, הסביר כי מורכבות הנושא, מספר רב של גורמים המעורבים ומאמצי החבלה של גורמים זדוניים מסוימים היו שלושת הגורמים העיקריים שהובילו לתהליך הממושך.
הוא ציין כי "מפת הדרכים" מתייחסת למפת נתיבי הניווט, ואמר כי "הושג הבנה בנוגע למפת נתיבי הניווט, אך ההסכם הסופי יושג בצורת חבילה הכוללת מפה והצהרה משותפת."
בקאי הוסיף כי "הגורם הראשון הוא מורכבות הנושא; הוטל מצב של חוסר ביטחון על איראן במצרי הורמוז, שנגרם כתוצאה מתוקפנות ארצות הברית והישות הציונית. לראשונה, יוקם מנגנון להבטחת בטיחות הניווט הימי."
הדובר המשיך, "הגורם השני הוא מספר הגורמים המעורבים בתהליך זה, והחשוב מבין שני הגורמים הללו הוא השלישי: מאמצי החבלה של גורמים זדוניים מסוימים שאינם מתייחסים לשלום."
הוא הדגיש, "שלושת הגורמים הללו הם שהפכו את תהליך המשא ומתן לארוך כל כך הרבה זמן. התהליך החל למעשה ב-29 במרץ, ולאחר מכן, למרבה הצער, נתקע ב-18 ביוני עקב הפרת ההסכם על ידי ארצות הברית."
בגאיי הוסיף, "השיחות בין איראן לעומאן עדיין נמשכות, ושני הצדדים הוכיחו את נחישותם להמשיך בתהליך זה."
הטענה על משא ומתן איראני-אמריקאי בחבל כורדיסטן היא בסך הכל תכסיס תקשורתי.
בתגובה לטענות של מקורות אמריקאים בנוגע להקמת ערוצי תקשורת בין איראן לארצות הברית דרך חבל כורדיסטן, דובר משרד החוץ הצהיר: "לא קיימנו פגישות עם ארצות הברית בחבל כורדיסטן, וטענות אלה הן בסך הכל תכסיסים תקשורתיים לזרוע מחלוקת בקרב מקבלי ההחלטות באיראן."
הוא הוסיף: "יצירת אווירה מסוג זה נובעת מייאוש. במהלך ששת החודשים האחרונים התברר כי הלכידות בין הרשויות הרלוונטיות ברפובליקה האסלאמית של איראן היא חסרת תקדים."
בגאיי הדגיש: "צוות המשא ומתן נהנה מאמון כל מוסדות המדינה, כולל משרד ההגנה. תהליך קבלת ההחלטות באיראן הוא מוסדי, ומוסדות שונים מקבלים את ההחלטה האופטימלית לאחר שקלול כל ההיבטים."
האם ויתור על שטח לאויב הוא סימן לכבוד השכן?
בתגובה למכתבה של בחריין למועצת הביטחון בנוגע לאיראן, דובר משרד החוץ הצהיר כי טהרן מכבדת את הריבונות הלאומית ואת שלמותה הטריטוריאלית של כל מדינות האזור, תוך הדגשה: "האם ויתור על שטח לאויב הוא סימן לכבוד מדינה שכנה?"
במסיבת העיתונאים השבועית של משרד החוץ, הגיב בקאי למכתבה של בחריין למועצת הביטחון: "לא הזכרתי אף מדינה בשמה בציוץ שלי, ואם מישהו פנה לעצמו, זו שאלה אחרת."
הוא הוסיף: "אנו מכבדים את הריבונות הלאומית ואת שלמותה הטריטוריאלית של כל מדינות האזור, אפילו את המדינה שטענה שהציוץ כוון אליה."
בפנייה לצד הבחריני, המשיך דובר משרד החוץ: "הוצאה החלטה באו"ם בשנת 1970, ועל סמך זה התקבלה החלטה לפתור את הסכסוך בין ממשלות איראן ובריטניה."
בהתייחסו לסוגיות הקשורות ליחסי איראן עם מדינות האזור ולעקרון השכנות הטובה, המשיך בגאאי ואמר: "הסיבה העיקרית להעלאת סוגיות אלה היא כישלונן של מדינות האזור לדבוק בעקרון השכנות הטובה והתעלמותן מהמציאות הגיאוגרפית." הוא סיכם בשאלה את הבחרייני: "האם כניעת אדמתך לאויב נחשבת לכבוד למדינה שכנה?"
פקיסטן ממשיכה לשאוף למלא תפקיד מתווך בין איראן לארצות הברית.
באשר לביקורו האחרון של שר הפנים הפקיסטני, מוחסין נקווי, בטהרן, ציין דובר משרד החוץ: "ביקור זה היה חלק מחילופי הדברים הסדירים בין שתי המדינות השכנות, שבמהלכם נדונו סוגיות דו-צדדיות והתפתחויות אזוריות".
הוא הדגיש כי לא הייתה הודעה מיוחדת מראש ממשלת פקיסטן או מפקד הצבא, אך איסלאמאבאד ממשיכה לנסות לנצל את יכולותיה כדי למלא תפקיד מתווך בשיחות בין איראן לארה"ב.
בגאי גם מתח ביקורת על ארצות הברית על הפרת התחייבויותיה, באומרו כי פעולה זו פגעה בתפקיד המתווך של מדינות כמו פקיסטן, ולפני כן עומאן.
הנזק הסביבתי שנגרם כתוצאה מהתקיפות האמריקאיות והישראליות הוא חמור.
דובר משרד החוץ, איסמעיל בגאי, הצביע על הנזק הסביבתי שנגרם על ידי המלחמה ועל הנוכחות הצבאית של כוחות מחוץ לאזור במפרץ הפרסי ובים עומאן, באומרו: "איראן מתכוונת להמשיך בנזק זה ולדרוש מהצדדים המתערבים דין וחשבון". הוא הדגיש כי הנזק שנגרם לסביבת האזור אינו מוגבל להתקפות אחרונות או למסגרת זמן ספציפית, וכי לנוכחות הצבאית של ארצות הברית ובעלות בריתה באזור בחמשת העשורים האחרונים היו השלכות סביבתיות מרחיקות לכת.
"הנוכחות הצבאית האמריקאית באזור תמיד הייתה קשורה לשימוש בציוד ובנשק שונים, ניהול תמרונים צבאיים ופרוץ מלחמות רבות באזור", הצהיר. הוא הוסיף כי גם במלחמות שנערכו מחוץ לאזור, ספינות מלחמה אמריקאיות ובעלות בריתה נכחו במפרץ הפרסי ובים עומאן.
בהתייחסו לנזק הגובר בשנתיים האחרונות, ציין דובר משרד החוץ: "ההתקפות שביצע ארצות הברית והישות הציונית נגד איראן ומתקנים שונים הממוקמים בחוף המפרץ הפרסי, יחד עם הנוכחות הצבאית האמריקאית המתמשכת, החמירו נזק זה". הוא סבר כי הנזק הסביבתי הכולל הוא עצום, המוערך במיליארדי דולרים.
בקאי הדגיש גם כי הנזק הסביבתי אינו מוגבל לאיראן, אלא משתרע על כל המדינות הגובלות במפרץ הפרסי ובים עומאן. הוא קרא למדינות האזור להיות ערניות, לקחת על עצמן את אחריותן ולדרוש מהארצות הברית וגורמים אחרים המתערבים בדבר דין וחשבון.
פעילותם של אנשי השגרירות הצרפתית היוותה הפרה ברורה של אמנת וינה.
בהתייחסו לפעילותם של אנשי השגרירות הצרפתית באיראן, הצהיר דובר משרד החוץ האיראני, אסמעיל בגאיי, כי "ללא קשר לזהותם של אנשים אלה, מה שחשוב לרפובליקה האסלאמית של איראן הוא העמדה המוצגת בשם הממשלה, וזה בלתי מתקבל על הדעת בשום צורה".
הוא הוסיף כי "היה צפוי שהרשויות הצרפתיות הרלוונטיות יגיבו בהיגיון ויתנצלו על פעילותם של אנשי השגרירות, שטענו כי הם מסייעים לחברה האזרחית האיראנית".
בגאיי הדגיש כי "רעיון זה אינו מקובל מיסודו במשפט הדיפלומטי, וההתעקשות על כך שאנשים אלה עסקו בפעילויות הקשורות לתמיכה בחברה האזרחית היא כשלעצמה הודאה בהפרת אמנת וינה".
דובר משרד החוץ המשיך כי "מלכתחילה, שגריר צרפת זומן והוגשה מחאה רשמית נגד מעשיהם של שני אנשים אלה. שני אנשים אלה עזבו מאז את איראן, והרפובליקה האסלאמית של איראן הכריזה רשמית עליהם כמנועים מלשוב למדינה".
הוא ציין כי "משרד החוץ נקט בצעדים הנדרשים בעניין זה, והרשויות הרלוונטיות יביעו את חששותיהן ודעתן כראוי בכל עת שיראו בכך צורך". בקאי הצהיר גם כי הצהרת משרד המודיעין פורסמה לאור שיקוליו.