ביקורו הפתע של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין באי איטורופ השנוי במחלוקת בארכיפלג קוריל, והדגש שלו על בניית מבנים כלכליים וביטחוניים חדשים, הגיעו על רקע מתחים מחודשים בין מוסקבה לטוקיו. עם זאת, משמעותו של ביקור זה חורגת מעבר לסכסוך ההיסטורי על איי קוריל. מעל לכל, פעולותיה של מוסקבה משקפות את דאגתה מחזרה של התרחיש האוקראיני ומכך שיפן תהפוך לחוליה נוספת בשרשרת הלחץ הביטחוני המערבי על רוסיה.

יפן: שחקן חדש במערב
המתחים בין רוסיה ליפן חורגים מעבר לסכסוך הטריטוריאלי על איי קוריל. מאז תחילת מלחמת אוקראינה, טוקיו, יחד עם המערב, הפכה לאחת התומכות הפיננסיות והפוליטיות הבולטות ביותר של קייב, וסיפקה לאוקראינה סיוע של למעלה מ-6 מיליארד דולר. גישה זו הובילה את דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, לתאר את מדיניות טוקיו כעוינת ולראות הסכם בין שתי המדינות כבלתי אפשרי בנסיבות הנוכחיות.
מנקודת מבטה של ​​מוסקבה, יפן, במקום לפעול כשחקן עצמאי, ממלאת תפקיד באסטרטגיה של המערב לבלימת רוסיה; אסטרטגיה שעשויה לשאוף להחליש את השפעתה של מוסקבה ולאלץ אותה לסגת בנושא איי קוריל. רוסיה גם טענה, בהתבסס על עקרון ההגנה העצמית, כי מדינות שהתערבו כדי לתמוך בקייב עלולות להפוך למטרות לגיטימיות בחישובי הביטחון שלה.
חזרת השאיפות הצבאיות של טוקיו
חששותיה של רוסיה הופכים חמורים יותר ויותר כאשר שוקלים את שיקום כוחה הצבאי של יפן לאור ההתפתחויות האזוריות. מדינה שהתמודדה עם אילוצים צבאיים נרחבים לאחר מלחמת העולם השנייה ניצלה את המשבר העולמי בשנים האחרונות כדי להגדיר מחדש את תפקידה הביטחוני - צעד שסין, צפון קוריאה ורוסיה הזהירו מפניו.
על פי דו"ח של משרד ההגנה היפני, ממשלת צנעא טקאיצ'י מבקשת לבסס ארכיטקטורת ביטחון לאומית חדשה ומבצעת סקירה מוקדמת של שלושת המסמכים המרכזיים של המדינה: אסטרטגיית הביטחון הלאומית, אסטרטגיית ההגנה הלאומית ותוכנית שיפור ההגנה. חששות אזוריים התגברו עקב פיתוח מבני מודיעין ומבצעים, המעבר לפריסת אמצעי נגד ארוכי טווח, הקצאת כ-56 מיליארד דולר לצבא ונוכחותם של כמעט 47,000 חיילים אמריקאים ביפן. הצהרות אחרונות של שר ההגנה היפני שינג'ירו קויזומי בנוגע לצורך בדיון פתוח יותר על תפקידם של נשק גרעיני בהגנה הלאומית החריפו עוד יותר חששות אלה.
קורל: הצומת של ביטחון וגיאופוליטיקה
יש לראות את צעדיו של פוטין בהקשר הרחב יותר של התפתחויות ביטחוניות וכלכליות סביב רוסיה. איי קוריל אינם רק קבוצת איים שנויה במחלוקת; הם שוכנים בין הוקאידו לקמצ'טקה, ושולטים בנתיבי הים בין האוקיינוס ​​השקט לים אוחוצק. לכן, חשיבותם במשוואת המעצמות הגדולות חורגת מעבר לתחומים ההיסטוריים והמשפטיים וכוללת היבטים צבאיים וגיאופוליטיים מכריעים.
המעבר האחרון של ספינות מלחמה רוסיות וסיניות דרך אחד ממצרי קוריל במהלך סיור משותף הוכיח כי האזור הפך לחלק מארכיטקטורת הביטחון החדשה במזרח אסיה. בינתיים, גינויו של פוטין את תפיסת הספינות הרוסיות, תיוגו כ"פיראטיות" ואיוםו במתקפת נגד מצביעים על כך שמוסקבה רואה את ההתפתחויות הימיות והתשתיות הסובבות בהקשר של עימות רחב יותר.
חוסר אמון במערב וההיגיון של פעולות מנע
תפיסת מוסקבה את עצמאותה האסטרטגית של יפן מהווה מקור משמעותי לחרדתה. השתתפותה של טוקיו בפגישות נאט"ו, שיתוף הפעולה הצבאי הגובר שלה עם המערב, וההצהרות של שגריר ארה"ב ביפן בנוגע לריבונותה של יפן על איי קוריל, כולם אינדיקציות, מנקודת מבטה של ​​רוסיה, לכך שהסכסוך הדו-צדדי קשור ליריבות גיאופוליטית רחבה יותר.
חששות אלה מקבלים משמעות מיוחדת לאור החוויה האוקראינית. קנצלרית גרמניה לשעבר, אנגלה מרקל, הצהירה כי הסכמי מינסק נתנו לאוקראינה הזדמנות להתכונן; עם זאת, למרות טענותיה של וושינגטון לשלום, משלוחי הנשק לקייב נמשכים.
מנקודת מבט זו, ניתן לראות את ביקורו של פוטין באיי קוריל יותר מסתם סיור אזורי; זהו מסר אסטרטגי: מוסקבה אינה רוצה לראות את החוויה האוקראינית חוזרת על עצמה במזרח אסיה. בהקשר זה, איי קוריל מייצגים את גבול הביטחון של רוסיה ומסמלים את רגישותה לכל שינוי במאזן הכוחות שמסביב. המסר האולטימטיבי של גישה זו ברור גם הוא: בעולם שבו האמון במחויבויות הביטחוניות של המעצמות נשחק, הסתמכות על יכולות מקומיות וגיאופוליטיות אינה רק אפשרות אידיאלית מנקודת מבטה של ​​מוסקבה, אלא הכרח למניעת איומים עתידיים.