חקירה חזותית של הפייננשל טיימס, בשיתוף פעולה עם עמותת Lighthouse Reports, חשפה את ההרס השיטתי שביצעו כוחות הכיבוש הישראליים בדרום לבנון, שפגע בעשרות אלפי בתים, בתי ספר, אדמות חקלאיות ויערות.
ניתוח תמונות לוויין, נתונים זמינים וצילומים מתועדים מראה כי רוב הנזק התרחש לאחר שכוחות ישראלים השתלטו על הכפרים המפונים באמצע אפריל, מה שהפך שטחים נרחבים לבלתי ראויים למגורים והרס תשתיות חיוניות לחיי אזרחים, החל ממתקני מים ואנרגיה ועד טיפול רפואי. מומחים משפטיים וארגוני זכויות אדם אישרו כי טקטיקה זו נועדה למנוע את חזרתם של תושבים.
בהקשר זה, סגנית מנהל אמנסטי אינטרנשיונל, כריסטין בקרלה, טענה כי מדובר ב"מתקפה נרחבת, ארוכת טווח ושיטתית על תושבי דרום לבנון". היא ציינה כי יישור התשתיות, המתקנים החיוניים ומתקני הבריאות, יחד עם טקטיקות "האדמה החרוכה", יוצר "נופים צחיחים ובלתי ראויים למגורים, מה שמקשה ביותר על אנשים לחזור לדרום לבנון".
שר הביטחון הישראלי, ישראל כץ, הודיע ​​שבועות לאחר פרוץ המלחמה האחרונה כי "מודל רפיח ובית חנון" ייושם כדי להרוס לחלוטין את כפרי הגבול הלבנוניים. הוא התרברב שעד יולי, כל המבנים ב-24 כפרים לבנוניים, חלקם בני מאות שנים, נהרסו, יחד עם עד 20,000 בתים.
החקירה גילתה כי רוב ההרס התרחש לאחר הפסקת האש הראשונית בין לבנון לישראל ב-17 באפריל. כוחות ישראליים, שכבר השתלטו על הכפרים הנטושים, המשיכו להרוס את דרום לבנון באמצעות תקיפות אוויריות, פיצוצים מבוקרים, דחפורים ושימוש בזרחן לבן.
ניתוח לוויינים של אזורי חיאם, טייבה, בינת ג'ביל וחדאטה בדרום לבנון הראה כי הנזק התפשט כמעט לרשויות מקומיות שלמות. החקירה תיעדה גם עדויות להפצצות והריסות שבוצעו על ידי ציוד כבד ומחפרים השייכים לחברות כמו קטרפילר וולוו.
הכיבוש גרם גם נזק נרחב לאתרים היסטוריים ואתרי מורשת עולמית של אונסק"ו, כולל מסגדים מהמאה ה-16, ספריות מהמאה ה-19, מקדשים דתיים, חורבות רומיות וטירות צלבניות. ג'ואן בג'אלי מארגון שימור המורשת בלאדי אמר שזהו "ניסיון להפוך את האזורים הללו לבלתי ניתנים להבחנה... לנתק את הקשר של אנשים לאדמתם ולהיסטוריה שלהם".

מיקוד מקיף בתשתיות ובמגזר הבריאות
רשויות לבנון פועלות תחת ההנחה שכל מה שמתחת ל"קו הצהוב" נהרס לחלוטין. שיטות הריסה יושמו בקנה מידה נרחב, תוך התמקדות במים, אנרגיה, כבישים, בתי ספר, חקלאות ושירותי בריאות.
ההרס כולל לפחות 2,500 קילומטרים של תשתיות מים, כגון צינורות ובארות, כמו גם פאנלים סולאריים המפעילים מערכות מים. כל הגשרים מעל נהר הליטאני נהרסו - רק שניים תוקנו חלקית.
במגזר החקלאי, יותר מ-20% מהאדמות החקלאיות והיערות בדרום נהרסו. מטעי זיתים, המייצרים כ-40% מיבול המדינה, ניזוקו ומחייבים שתילה מחדש של עשרות אלפי עצים.
משרד הסביבה הלבנוני תיעד גם את השימוש הנרחב בזרחן לבן וריסוס קוטלי עשבים על יותר מ-2,000 דונם של אדמות גבול בשלוש השנים האחרונות, ומתאר זאת כ"השמדה סביבתית".
במגזר הבריאות, עשרות מתקני בריאות נהרסו, ומשרד הבריאות הלבנוני הודיע ​​על מותם של 135 עובדי מגזר הבריאות בעת מילוי תפקידם, כתוצאה מפשיטות ישראליות אדפטיביות המכונות "תקיפות כפולות, משולשות ומרובעות" המכוונות לאותו אתר דקות או שעות לאחר מכן כדי לפגוע בפרמדיקים ובאזרחים.
Security Insight תיעדה יותר מ-30 אירועים כאלה, וה"פייננשל טיימס" ו"לייטהאוס ריפורטס" אימתו צילומי וידאו של 10 מהם.