אם ברצוננו לחקור את מנהיגותו של האייתוללה סייד מוג'תבה חמינאי מראשיתה ועד כה, רבות מהחלטותיו ואסטרטגיותיו בתקופה זו ראויות לבחינה; אסטרטגיות שהשפעותיהן ותוצאותיהן התבררו בשטח. כמובן, ישנן אסטרטגיות נוספות אשר, עקב דרישות ביטחון והנסיבות המיוחדות שעוברות על המדינה, אינן ניתנות לחשיפה עדיין וחייבות להישמר בסודיות על ידי הרשויות הרלוונטיות עד שתהיה הזדמנות מתאימה. להלן מספר דוגמאות לאסטרטגיות אלו.
פתיחת חזיתות חדשות: מעבר למצרי הורמוז
אחת האסטרטגיות הללו מתוארכת למסר הראשון שלו לעם האיראני, בו הדגיש, בנוסף לחשיבות ניצול מצר הורמוז, את האפשרות לפתוח חזיתות נוספות - חזיתות בהן לאויב חסר ניסיון והוא פגיע מאוד. במסר זה הוא הצהיר: "יש להמשיך להשתמש במנגנון סגירת מצר הורמוז. נערכו מחקרים על פתיחת חזיתות נוספות בהן לאויב חסר ניסיון והוא פגיע מאוד, ואלו יופעלו אם המלחמה תימשך, בהתבסס על שיקולי האינטרסים שלנו."
באותה תקופה, ייתכן שלא היה ברור לרבים מהנוכחים מה בדיוק הכוונה בחזיתות אחרות אלו, היכן ניתן לפתוח אותן, ובאילו יכולות. עם זאת, עם חלוף הזמן, היבטים של אסטרטגיה זו התבררו בבירור בשטח. באופן מדהים, ככל שהמלחמה נמשכה, היקף הסכסוך התרחב, סוגי ההתקפות התגוונו, ומטרות ומרכזים חשובים באזורים גיאוגרפיים חדשים הותקפו. בקרב הורמוז, חזית אחת כזו כללה התקפות מרובות על מקומות שונים, כולל באב אל-מנדב. זוהי חזית שבה כוחות ההתנגדות מילאו תפקיד מרכזי, ופועלים במסגרת מתואמת לצד מטרות אחרות של הכוחות המזוינים האיראניים. מסדרון זה הפך גם לאחת מנקודות הלחץ החשובות ביותר על האויב.
מצד שני, הסלמת התקפות ההפתעה והיעילות על מטרות בירדן ובמספר מדינות אחרות לא רק הגדילה את מספר המטרות, אלא גם שינתה באופן מהותי את היקף המלחמה הגיאוגרפית, והעבירה את רגישותה לשלב חדש - שלב בלתי צפוי וקשה לחיזוי עבור משקיפים בינלאומיים רבים, ובמיוחד נשיא ארה"ב. במילים אחרות, בעוד שמצרי הורמוז היו אחת מנקודות הלחץ החשובות ביותר, נפתחו גם חזיתות אחרות, מה שגרם לאויב להבין שזירת העימות עם הרפובליקה האסלאמית של איראן אינה מוגבלת לנקודה או מסדרון גיאוגרפי ספציפי. חשיבותה של אסטרטגיה זו מתבהרת עוד יותר כאשר אנו למדים שלפי מקורות יודעי דבר, טרם הופעלו כל היכולות הצפויות לפתיחת חזיתות חדשות, וחלקן עדיין נמצאות בשלב ההמתנה. הפעלתן תהיה תלויה בתנאי השטח ובהערכת האינטרסים.
תגובה להפרות הפסקת האש: מהירה והחלטית
נקודה מרכזית נוספת נוגעת לצעד חשוב נוסף שנקטה הרפובליקה האסלאמית של איראן תחת האייתוללה סייד מוג'תבה חמינאי: כיצד להתמודד עם הפרות הפסקת האש בלבנון. אסטרטגיה זו התאפיינה בתגובה מהירה והחלטית. כאשר הישות הציונית הפרה את הפסקת האש הלבנונית, הרפובליקה האסלאמית של איראן הציבה תגובה צבאית על סדר היום שלה. לדברי מומחים, יש להבין פעולה זו במסגרת עיקרון מכריע באסטרטגיית ההגנה של הרפובליקה האסלאמית: שהאויב לא צריך להניח שהפרת קווים אדומים תישאר ללא עונש. למעשה, המסר של פעולה זו היה שבכל מקרה, אם הצד השני יפר את הכללים שנקבעו, קיימת אפשרות לשינוי מיידי במצב ולחזרה לשדה הקרב. מנקודת מבט זו, עיתוי התגובה חשוב לא פחות מעוצמתה, משום שתגובה מהירה מונעת מהאויב את ההזדמנות לבסס את הישגיו או ליצור מציאות חדשה. הבנת תוכנית האויב לפני יישומה בשטח: אולי אחד הצעדים החשובים ביותר שננקטו בתחילת מנהיגותו של האייתוללה סייד מוג'טבה חמינאי היה זיהוי מדויק של תוכנית האויב בתוך המדינה. בהודעתו מיום 19 במרץ, בעקבות דבריהם של טראמפ ונתניהו על נחיצות אי-הסדר ברחובות, הוא הצביע על היבט חשוב של הפרויקט הזה, באומרו: "מלחמה זו נפתחה לאחר שהאויב התייאש מהתנועה העממית הגדולה שתמכה בו, ודמיין שאם ראש המשטר ומספר מנהיגים צבאיים יהרגו, הוא יטביע פחד וייאוש בלבבותיכם, עמנו היקרים, ובכך יכריח אתכם לסגת מהשטח, ובכך להגשים את חלומו לשלוט באיראן ולאחר מכן לחלק אותה. אך בחודש המבורך הזה, שילבתם צום וג'יהאד, והקמתם קו הגנה רחב כרחב המדינה, ומבצרים בלתי חדירים רבים ככיכרותיה, שכונותיה ומסגדיה, והנחיתם עליו מכה מוחצת; עד כדי כך שהוא נאלץ לומר מילים סותרות ושטויות רבות המעידות על חוסר מודעותו והבנתו החלשה. למעשה, החישובים העיקריים התבססו על העובדה שעל ידי פגיעה בראש המשטר והרג מספר מנהיגים ודמויות משפיעות, ייווצר ואקום במבנה קבלת ההחלטות, ואקום זה יוביל למצב של פחד כללי." ייאוש שרר בקרב העם. המטרה הברורה הבאה הייתה לאלץ אנשים להגר, להחליש את הלכידות החברתית, להפיץ תחושת חוסר ביטחון, ובסופו של דבר להפוך את מה שהאויב יזם בשדה הקרב למשבר פוליטי וחברתי בתוך המדינה. דבר זה הדגיש את החשיבות של זיהוי פרויקט האויב במועד. האסטרטגיה שננקטה כדי להתמודד עם פרויקט זה כללה הפעלת היכולות החברתיות של המדינה והפיכת העם לחלק מקו ההגנה הראשון.
בין הצעדים שהוצעו נגד פרויקט זה במסר הראשוני שלו היו: הדגשת אחדות האומה וחלקיה השונים; קריאה לעם להשתתף באופן פעיל ובולט; הדגשת חשיבות ההשתתפות הגדולה בצעדות יום קודש; המלצה על סולידריות וסיוע הדדי; וחשוב מכל, מניעת היווצרות אווירה של פחד וייאוש. כמובן, זה מייצג רק חלק משמעותי מהמאמצים שננקטו על ידי מנהיגותו של האייתוללה סייד מוג'תבה חמינאי באותה תקופה.