על פי ערוץ 11 בישראל, אהוד ברק מתח ביקורת על פרסום פרטי תוכנית השלום לעזה, וקבע כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כבר לא מתחשב בנתניהו בהחלטות בנוגע להסכם עזה, וכי ראש ממשלת ישראל איבד חלק משמעותי מכוח המשא ומתן שלו.
הוא הוסיף, "האמת הכואבת היא שטראמפ לא מתחשב בנתניהו. לישראל אין עוד תפקיד, וההסכם עם חמאס הושג מבלי שישראל הייתה בשולחן המשא ומתן". ראש ממשלת ישראל לשעבר תיאר את תנאי הסכם עזה הפוטנציאלי כמעורפלים, ואמר: "הכיוון הכללי של תהליך זה מדגים זלזול בדרישות תל אביב".
הוא הוסיף והצהיר כי ההסכם אינו כולל פירוק מוחלט של חמאס מנשקו, נסיגת נשק מרצועת עזה או הגליית מנהיגי התנועה, וכי דרישות ישראל לא נענו. ברק הדגיש גם את הפער המתרחב בין נתניהו לממשל האמריקאי, והוסיף כי המעגל הפנימי של טראמפ איבד את האמון בראש ממשלת ישראל. הוא הוסיף כי תל אביב חסרה למעשה את היכולת להתנגד להחלטות וושינגטון.
בהקשר נוסף של דבריו בנוגע למחלוקת בין ארצות הברית למשטר הישראלי בנושא האיראני, אמר: "טראמפ אינו רוצה להיכנס למלחמה בקנה מידה גדול, וסירובה של וושינגטון לבצע תקיפה צבאית אמש היה צעד צפוי".
דבריו של ברק מגיעים על רקע חילוקי דעות מתמשכים בישראל בנוגע להסכם עזה. גדי אייזנקוט, ראש מפלגת יש"ר ואחד מיריביו הפוליטיים של נתניהו, מתח ביקורת על תפקודו של ראש הממשלה, ואמר כי הציבור למד שוב את פרטיו של הסכם מכריע דרך התקשורת הזרה, וחשף את הפער בין הבטחות נתניהו למציאות בשטח.
אייזנקוט הוסיף כי נתניהו, לאחר שספג אבדות כבדות מבלי להשיג את יעדי המלחמה המוצהרים שלו, נמצא כעת תחת לחץ משיקולים פוליטיים אמריקאים. בינתיים, שר הביטחון הפנים, איתמר בן גביר, תיאר את טיוטת ההסכם שפורסמה כ"בלתי מקובלת", וטען כי הפסקת התקיפות על חמאס עשויה לסלול את הדרך לפעולות עתידיות של התנועה.
במקביל, עיתון הארץ דיווח כי תל אביב התנגדה לשלושה סעיפים בשלב השני של הסכם עזה, כולל ניהול הנשק שנתפס מחמאס, נוכחותן של קטאר וטורקיה במנגנון הפיקוח של ההסכם, והגבלות על חופש הפעולה של צבא ישראל.
בינתיים, תנועת הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, שמחתה על הפרת הפסקת האש על ידי המשטר הישראלי, טענה כי ההתקפות המתמשכות מעלות שאלות לגבי רצינותם של הכובשים ביישום ההסכם, וכי כניסה לשלב השני של הפסקת האש בלתי אפשרית ללא יישום מלא של התחייבויות השלב הראשון.