ישראל הודיעה כי קבינט הביטחון שלה אישר תוכנית לפריסת כוח שמירת שלום רב לאומי ברצועת עזה.
ערוץ 12 דיווח כי שר הביטחון הפנים איתמר בן גוריון היה החבר היחיד שהתנגד והצביע נגד התוכנית, בעוד ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' תמך בה.
על פי הדיווח, שר החוץ גדעון סער הצהיר בישיבת הקבינט: "ייתכן שהתוכנית הזו לא תתבצע, אך אסור לנו להיות אלה שיפגעו בה".
גם חבר הקבינט זאב אלקין הצהיר: "כבר החלטנו בעניין זה. הוחלט שכוחות בינלאומיים יישלחו לעזה אם האסירים ישוחררו".
עם זאת, בן גוריון מתח ביקורת על ההחלטה וטען כי חמאס לא עמד בהתחייבותו לפרק את רצועת עזה מנשקה, ולכן ישראל אינה מחויבת לעשות זאת.
הוא הוסיף כי התנגד ל"תוכנית 20 הנקודות" מלכתחילה וראה בפתרון לעזה "תמריץ לפעולה".
בינתיים, גורם במשרד ראש ממשלת ישראל הצהיר כי אישור כניסת מועצת השלום וכוחות בינלאומיים היה חלק מהתוכנית המוצעת של דונלד טראמפ.
הגורם הדגיש כי ישראל מתעקשת לשמור על שליטה על מה שמכונה "הקו הצהוב" עד לפירוק חמאס ורצועת עזה מנשקו, וכי הכוחות הבינלאומיים יפעלו רק באזורים מחוץ לקו זה ובתיאום מלא עם צבא ישראל.
הוא טען גם כי כניסת כל כוח בינלאומי לעזה דורשת אישור נפרד מראש ממשלת ישראל ושר הביטחון והחוץ, וכי תל אביב לבדה מוסמכת לקבוע אילו מדינות מורשות לשלוח כוחות לעזה.
לדברי הגורם, מספר הכוחות הבינלאומיים הצפוי בשלב הראשון יהיה כ-200 איש, והם יהיו ממדינות ידידותיות לישראל.
"מועצת השלום" הייתה חלק מהשלב השני של תוכנית הפסקת האש בעזה בת 20 הנקודות, שגובשה על ידי ארצות הברית ואושרה על ידי מועצת הביטחון של האו"ם. המנדט הראשוני שלה כלל פיקוח על פירוק הקבוצות הפלסטיניות החמושות ושיקום עזה. עם זאת, טיוטת האמנה שפורסמה מגלה כי המועצה טוענת כעת שהיא "מפקחת על שלום ויציבות באזורי סכסוך או בסיכון לסכסוך", והיקף עבודתה עשוי להתרחב מעבר למזרח התיכון.
הוועד המייסד מורכב מנשיא ארה"ב, כיו"ר, יחד עם חתנו ג'ארד קושנר, מרקו רוביו, טוני בלייר וכמה דמויות בולטות מהמגזר העסקי והבנקאי. הרכב זה עורר חששות בקרב מבקרים הטוענים כי שיקום עזה הפך יותר לפרויקט כלכלי וקפיטליסטי מאשר פוליטי ומשפטי.