שר החוץ אראקצ'י נשא נאום בפגישת מועצת שרי החוץ של ארגון שיתוף הפעולה של שנגחאי (SCO) שהתקיימה ברפובליקה הקירגיזית.
להלן הטקסט המלא של נאומו של שר החוץ האיראני:
בשם האל, הרחום והרחום ביותר
הוד מעלתך מר ג'ינבק קולובייב, שר החוץ של הרפובליקה הקירגיזית;
הוד מעלתך, שרי החוץ של המדינות החברות ב-SCO;
הוד מעלתך המזכיר הכללי;
גבירותיי ורבותיי;
בתחילה, אני שמח להביע את תודתי הכנה והערכתי לממשלה ולעם של הרפובליקה הקירגיזית הידידותית, ובמיוחד להוד מעלתו מר ג'ינבק קולובייב, שר החוץ, על קבלת הפנים החמה והאירוח הנדיב שהוענקו לנו בפגישה חשובה זו. אני בטוח כי מושב זה, שנערך ממש לפני יום השנה ה-25 להקמת ה-SCO, יספק הזדמנות חשובה להעמיק את שיתוף הפעולה הבין-אזורי, לחזק את הרב-צדדיות ולשרטט אופקים חדשים לשיתוף פעולה בין המדינות החברות.
ה-SCO עומד כעת בפני רגע מכונן בהתפתחות המערכת הבינלאומית. העולם מתמודד עם אתגרים חסרי תקדים, כולל עליית החד-צדדיות הבלתי מבוקרת, שחיקת עקרונות היסוד של מגילת האו"ם, שימוש בלתי חוקי בכוח, הטלת סנקציות חד-צדדיות ושרירותיות, ושימוש במנגנונים כלכליים ופיננסיים ככלי לחץ פוליטי. בנסיבות אלה, אחריותו של ארגון שיתוף הפעולה של שנגחאי (SCO), כאחד הגופים הטרנס-אזוריים החשובים ביותר המייצגים חלק משמעותי מאוכלוסיית העולם, הכלכלה, משאבי האנרגיה והיכולות האסטרטגיות שלו, היא קריטית יותר מתמיד. ה-SCO יכול, ואף חייב, להפוך לקול רב עוצמה הדוגל ברב-צדדיות, כיבוד הריבונות הלאומית, שוויון בין מדינות ושלטון החוק ביחסים בינלאומיים.
עמיתים יקרים,
בחודשים האחרונים, הרפובליקה האסלאמית של איראן שוב נתונה לתוקפנות צבאית מוצהרת מצד ארצות הברית של אמריקה והמשטר הציוני. בעקבות המתקפות של יוני 2025, העולם היה עד לסבב נוסף של התקפות צבאיות נגד איראן במהלך החודשים פברואר עד אפריל 2026. פעולות אלה כוונו לא רק לביטחון עמנו, אלא גם לאמינותה של מערכת המשפט הבינלאומית כולה. ב-28 בפברואר 2026, העם האיראני חווה את אחד הימים הטרגיים והכואבים ביותר בהיסטוריה שלו. באותו יום, מנהיג המהפכה האסלאמית, כסמכות הפוליטית והדתית הגבוהה ביותר ברפובליקה האסלאמית של איראן, נרצח במשרדו, בליווי בני משפחתו. במקביל, הותקף בית ספר בעיר מינאב, מה שהביא למותם של 168 תלמידים, צוות בית הספר ובני משפחותיהם במעשה ברברי ופלילי. פשעים אלה לא הסתיימו בכך. באותו יום, אצטדיון ספורט בעיר למרד במחוז פארס היה גם הוא מטרה להתקפה; על פי ראיות טכניות ושרידי התחמושת שנעשה בהן שימוש, מתקפה זו בוצעה באמצעות כלי נשק שהשימוש בהם מפר את עקרונות היסוד של המשפט ההומניטארי הבינלאומי. כלי נשק אלה שימשו לראשונה נגד אזרחים, ובמיוחד נגד נערות צעירות שהשתתפו בספורט וחלמו להצטיין בתחרויות לאומיות ובינלאומיות. הן נרצחו באכזריות, דמן נשפך על הקרקע.
כאשר מתקפות על מרכזי חינוך ורפואיים, תשתיות חיוניות, מתקנים כלכליים ואפילו מתקני גרעין שלווים תחת פיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית נותרות ללא מענה מצד הקהילה הבינלאומית, אף מדינה אינה יכולה להבטיח שלא תהפוך לקורבן של פרקטיקות כאלה מחר. מדאיג עוד יותר הוא שהתקפות אלה התרחשו בתקופה שבה איראן בחרה בדרך הדיפלומטיה והדיאלוג, ומתנהל משא ומתן לפתרון המחלוקות. התגובה לדיפלומטיה לא הייתה באמצעות משא ומתן, אלא באמצעות תוקפנות צבאית. התנהגות כזו פוגעת באמון בדיפלומטיה, מטילה ספק באמינותם של מנגנונים לפתרון סכסוכים בדרכי שלום, ושולחת מסר מסוכן לעתיד היחסים הבינלאומיים. לאחר ביצוע פשעים כאלה, אולי ההיבט הכואב ביותר הוא הניסיון לנרמל אותם. הניסיון העכשווי מראה שאם פשע נתקל בשתיקה, עמימות או אדישות מצד הקהילה הבינלאומית, הוא לא רק נפסק אלא הופך לדפוס חוזר. האחריות לפשעים אלה אינה מוטלת אך ורק על מבצעי הפשע הישירים; כל תמיכה פוליטית, צבאית או מודיעינית בתוקפים, ואפילו שתיקה או עמדות אמביוולנטיות כלפי הפרות בוטות כאלה של המשפט הבינלאומי, פוגעות בשלטון החוק ומעודדות מבצעי הפשע לחזור על מעשים בלתי חוקיים אלה.
גבירותיי ורבותיי,
מה שעמו התמודדה הרפובליקה האסלאמית של איראן אינו רק איום על הביטחון הלאומי של מדינה אחת; זהו אתגר לעקרונות היסוד עליהם נשען הסדר המשפטי הבינלאומי. לכן, הגנה על עקרונות אלה אינה רק הגנה על הרפובליקה האסלאמית של איראן, אלא גם הגנה על הביטחון הקולקטיבי, היציבות האזורית ואמינות המשפט הבינלאומי. אם עקרון האיסור על שימוש בכוח ייחלש, ותוקפנות צבאית תהפוך לכלי נפוץ ביחסים בינלאומיים, אף מדינה, ללא קשר לגודלה, כוחה או מיקומה הגיאוגרפי, לא תהיה חסינה מההשלכות.
בהתאם לסעיף 51 למגילת האומות המאוחדות, איראן מימשה את זכותה הטבועה להגנה עצמית, ובמסגרת המשפט הבינלאומי, הגנה על ריבונותה, עצמאותה ושלמותה הטריטוריאלית. במקביל, איראן הוכיחה שוב כי מעולם לא הייתה, ולעולם לא תהיה, התוקפנית בשום מלחמה. מדיניותנו העקרונית התבססה תמיד על דיאלוג, דיפלומטיה, שכנות טובה ושיתוף פעולה אזורי, ואנו נותרים משוכנעים כי שלום בר קיימא יושג רק כאשר כבוד הדדי, יישום אובייקטיבי של החוק הבינלאומי ודבקות אמיתית באמנות בינלאומיות יחליפו תוקפנות, כיבוש, איומים וסטנדרטים כפולים. יש לבנות, לשמור ולקיים שלום.
הוד מעלתך,
למרות שחלפו רק שבועות ספורים מאז חתימת מזכר איסלאמאבאד לסיום המלחמה, ארצות הברית הוכיחה שוב את חוסר מחויבותה להתחייבויותיה. ההפרה הבוטה של ​​הוראות מזכר זה, וההתקפות על תשתיות תחבורה, מתקני מי שתייה, סירות דיג, ספינות סוחר מקומיות, בסיסי חיל אוויר ותשתיות אזרחיות אחרות, הן דוגמאות ברורות להפרות של המשפט הבינלאומי והמשפט ההומניטארי הבינלאומי, ודוגמה בולטת לשימוש מתמשך בכוח וזלזול בהתחייבויות בינלאומיות. במקביל, ההתערבות הישירה של ארצות הברית ביישום הסדרי ביטחון וניווט במצרי הורמוז והטלת מצור ימי מחדש סיכנו את ביטחונו של אחד מנתיבי המים החשובים ביותר מבחינה אסטרטגית בעולם ושיבשו את הספנות המסחרית הבינלאומית הרגילה. ניסיון החודשים האחרונים הוכיח בבירור כי לא ניתן להבטיח את ביטחונם של המפרץ הפרסי ומצרי הורמוז על ידי נוכחות והתערבות של כוחות חוץ-טריטוריאליים, אלא על ידי שיתוף פעולה בין מדינות האזור, כבוד הדדי ואחריות קולקטיבית.
איראן, תוך שהיא מאשררת מחדש את נחישותה הבלתי מעורערת להגן על ריבונותה, עצמאותה ושלמותה הטריטוריאלית, מצהירה כי כל השתתפות, שיתוף פעולה או סיוע בתוקפנות נגדה יכריכו אחריות בינלאומית מצד הצדדים המעורבים. בהתאם לחוק הבינלאומי, איראן שומרת לעצמה את הזכות לנקוט בכל האמצעים הדרושים להגנה עצמית לגיטימית ותראה בכל מקור תוקפנות נגד העם האיראני מטרה לגיטימית לפעולות ההגנה של כוחותיה המזוינים.
שרים נכבדים,
איראן מגנה בתוקף את התוקפנות המתמשכת של המשטר הציוני נגד לבנון, את הפרותיו החוזרות ונשנות של ריבונות לבנון ושלמותה הטריטוריאלית, ואת ההתעלמות הבוטה של ​​ארצות הברית וישראל מהתחייבויותיהן במסגרת מזכר איסלאמאבאד. המשך פעולות אלה מהווה סיכונים חמורים לביטחון וליציבות של אזור מערב אסיה. בינתיים, הטרגדיה ההומניטרית המתמשכת בעזה, הכיבוש המתמשך, הריגת אזרחים, ההרס הנרחב של תשתיות חיוניות ושלילת זכויות האדם הבסיסיות ביותר של העם הפלסטיני מהווים את אחד המשברים העמוקים ביותר של המצפון האנושי ואחד האיומים החמורים ביותר על שלום וביטחון אזוריים ובינלאומיים. חסינותם של מבצעי פשעים אלה לא רק הזינה את הסלמת האלימות, אלא גם ערערה קשות על אמינותה של מערכת המשפט הבינלאומית והמנגנונים הרב-צדדיים.
איראן חוזרת ומדגישה את הצורך הדחוף בהפסקה מיידית של כל הפעולות הצבאיות נגד אזרחים, בהסרה מוחלטת של המצור, בהבטחת גישה הומניטרית בלתי מוגבלת, בהתנגדות חד משמעית לכל עקירה כפויה של העם הפלסטיני ובתמיכה בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית. השגת שלום בר-קיימא באזור תהיה בלתי אפשרית ללא סיום הכיבוש והשבת זכויותיו הלגיטימיות של העם הפלסטיני. הוד מעלתך,
ההתפתחויות באפגניסטן נותרות אחת מסוגיות הביטחון והפיתוח המשותפות החשובות ביותר בתוך ארגון שיתוף הפעולה של שנגחאי (SCO). יציבותה וביטחונה של אפגניסטן הם בעלי חשיבות אסטרטגית לא רק לעם המדינה אלא גם לכל המדינות באזור. התמודדות יעילה עם טרור, קיצוניות, פשע מאורגן רב-לאומי, סחר בסמים, הגירה בלתי חוקית ואתגרים הומניטריים דורשת שיתוף פעולה הדוק, מתואם ומתמשך בין מדינות האזור במסגרת מנגנונים רב-צדדיים, ובמיוחד ה-SCO. בהתבסס על קשריה ההיסטוריים, התרבותיים והציוויליזציוניים העמוקים עם העם האפגני, ומחויבת לעקרונות של כיבוד הריבונות הלאומית, אי-התערבות בענייני הפנים של מדינות ואחריות אזורית משותפת, איראן תומכת בכל יוזמה המובילה לאפגניסטן בטוחה, יציבה, מפותחת ונטולת טרור עם ממשלה מכילה. בפרט, איראן קוראת לסיום המתח והסכסוך בין אפגניסטן לשכנתה האחווה והידידותית, פקיסטן.
עמיתים נכבדים,
תוך הערכה להישגיו החשובים של ארגון שיתוף הפעולה של שנגחאי (SCO) במשך שני עשורים וחצי של פעילותו, הגיע הזמן להפנות את תשומת ליבנו לעתידו. במהלך שנים אלה, ה-SCO הוכיח כי שיתוף פעולה אזורי המבוסס על אמון הדדי, כבוד לאינטרסים משותפים, שוויון בין חברים והימנעות מגישות עימותיות יכול למלא תפקיד חיוני בהשגת יציבות בת קיימא, פיתוח משותף וחיזוק קשרים בין עמים. חשיבותו של ארגון זה טמונה לא רק בהיקפו הגיאוגרפי, באוכלוסייתו וביכולותיו הכלכליות, אלא גם ביכולתו ליצור מנגנונים חדשים לשיתוף פעולה בין ציוויליזציות, כלכלות ואזורים שונים בעולם.
בהקשר שבו מבנים כלכליים ופיננסיים בינלאומיים נתונים יותר ויותר להשפעת יריבויות פוליטיות, הגבלות חד-צדדיות ושימוש אינסטרומנטלי בתלות כלכלית, ה-SCO יכול למלא תפקיד מכריע בקידום שיתוף פעולה כלכלי עצמאי, שיפור חוסן שרשראות האספקה, פיתוח סחר אזורי והקלת אינטגרציה כלכלית בין חבריו. אחת העדיפויות העליונות של הארגון ברבעון השני של פעילותו חייבת להיות המעבר משיתוף פעולה פוליטי וביטחוני בעיקרו לשותפות כלכלית, טכנולוגית ופיתוחית מקיפה. היכולות הנרחבות של המדינות החברות בתחומי האנרגיה, משאבי הטבע, שוקי הצריכה, ההון האנושי, הטכנולוגיה והמיקום הגיאופוליטי סיפקו הזדמנות ייחודית להקים רשת יציבה וארוכת טווח לשיתוף פעולה כלכלי. איראן מאמינה כי השגת מטרה זו דורשת תשומת לב מיוחדת לפיתוח סחר הדדי, הקלת השקעות, הרחבת שיתוף הפעולה הבנקאי והפיננסי, מינוף יכולות מוניטריות ופיננסיות עצמאיות, וביסוס נתיבי תחבורה ומעבר בטוחים, בני קיימא ויעילים.
הודות למיקומה הגיאופוליטי הייחודי, איראן משמשת כקשר חיוני בין מרכז אסיה, דרום אסיה, מערב אסיה והים הפתוח. היא מוכנה להעמיד את יכולותיה הנרחבות במסדרונות תחבורה, ביטחון אנרגטי, סחר אזורי ושיתוף פעולה כלכלי לרשות המדינות החברות בארגון שיתוף הפעולה של שנגחאי (SCO). עתידו של ארגון זה חייב להתעצב על בסיס גישה מקיפה ורב-ממדית; גישה המעניקה תשומת לב משולבת לביטחון, פיתוח כלכלי, אנרגיה, קישוריות אזורית, טכנולוגיה ושיתוף פעולה בין אנשים. חיזוק נתיבי המעבר, פיתוח מסדרונות אזוריים, הגדלת השקעות משותפות, הקלת הסחר בין החברות וניצול הפוטנציאל העצום של אנרגיה ומשאבים טבעיים של המדינות החברות יכולים להפוך את ה-SCO לאחד ממנועי הצמיחה והפיתוח החשובים במאה ה-21. במאמץ זה, חיוני, באמצעות סולידריות ושיתוף פעולה גדולים יותר, שלא נאפשר לתוקפנות להחליף דיפלומטיה, לכוח להחליף את החוק או לסטנדרטים כפולים להחליף את הצדק. עתיד בטוח, יציב וצודק יותר יושג רק כאשר כולנו נדבר בקול אחד ובנחישות בלתי מעורערת, מאוחדים והרמוניים בהגנה על עקרונות היסוד של המשפט הבינלאומי והסדר הרב-צדדי.
תודה על תשומת הלב.