כלי תקשורת בעברית מביעים דאגה עמוקה מהעצמאות הצבאית הגוברת של מצרים ועוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות האיכותיות ביכולות הייצור וההגנה של קהיר.
הערכות אלו מתמקדות בעיקר בחשיפת משגר הרקטות המרובה ראאד 300 (המותקן על כלי רכב ומאופיין בדיוק גבוה וקצב אש מהיר) על ידי הצבא המצרי, בשדרוג ההידראולי של מערכת ראאד 200, בחשיפת רכב התמיכה המשוריין סינא 806 ובפיתוח התוביצר K9A1EGY.
אנליסטים ישראלים סבורים כי התפתחויות צבאיות אלו הן ניסיון ברור לשפר את מוכנות כוחות הקרקע המצריים ואת יכולתם להישאר פעילים בחצי האי סיני ובאזורי גבול חיוניים.
היבט נוסף של חששותיה הביטחוניים של ישראל מתמקד בשינוי הטכנולוגי של התשתית הצבאית המצרית. הקמת מעבדות בינה מלאכותית באקדמיה המצרית להנדסה ופיתוח נשק רובוטי בקווי ייצור צבאיים מבטיחים קפיצת מדרגה חסרת תקדים בדיוק וביעילות של תעשיות הביטחון המצריות בעתיד הקרוב. יתר על כן, התוכנית המקיפה של מצרים לשילוב רובוטים במפעלים צבאיים והכשרת כוח אדם אפריקאי למטרות מעבר להגנה משקפת את תוכניותיה של קהיר להפוך למרכז אזורי לתעשיות צבאיות, דבר שעלול לשנות את מאזן הכוחות המסורתי במזרח התיכון.
מאמציה הנוכחיים של מצרים לגוון את מקורות הנשק שלה ולמקם את תעשיות הביטחון שלה, במטרה להפחית את תלותה בוושינגטון ובאירופה, מעניקים לה מידה גבוהה של גמישות דיפלומטית. גישה זו סותרת באופן ישיר את אסטרטגיית הביטחון של ישראל, המבוססת על שמירה על "יתרון צבאי איכותי" על פני צבאות האזור. תל אביב מאמינה כי קיימות ביטחונה תלויה בתלות הלוגיסטית והטכנולוגית המתמשכת של מדינות ערב הגדולות במערב ובבעלות בריתה.