על פי אל-מיאדין, משרד החוץ האמריקאי פרסם את תנאי הסכם "המסגרת התלת-צדדית" בין ארצות הברית, לבנון וישראל ביום שבת.
תנאי ההסכם
ההסכם קובע כי ממשלות ישראל ולבנון, בתמיכת ארצות הברית, "מאשרות מחדש את מטרתן המשותפת להשיג שלום וביטחון מתמשכים".
ההסכם מציין גם כי לבנון וישראל שואפות לסיים את הסכסוך, להבטיח את ריבונותן וביטחונן של שתיהן ולכונן יחסי שכנות שלווה.
יתר על כן, "ישראל ולבנון מאשרות את זכותן להתקיים בשלום ואת רצונן לחיות בביטחון כשתי מדינות שכנות ריבוניות".
על פי ההסכם, ישראל ולבנון מצהירות על "כוונתן לסיים את הסכסוך לצמיתות, לטפל בשורשיו ולסיים רשמית כל מצב מלחמה ביניהן", ו"שני הצדדים מתכוונים להתקדם באופן בלתי הפיך לקראת פתרון מקיף של כל הסוגיות התלויות ועומדות ביניהן".
ההסכם הוסיף כי ממשלות ישראל ולבנון "מתחייבות לתהליך הדדי ורציף שבמסגרתו כוחות הביטחון הלבנוניים ישיבו לעצמם ריבונות אפקטיבית", תוך ציון "אימות פירוק הקבוצות החמושות הלא-מדינתיות בלבנון ופירוק התשתיות הנלוות אליהן".
ההסכם ציין כי "כוחות הביטחון הלבנוניים ייקחו בהדרגה אחריות ביטחונית מלאה ויעילה באזורי פיילוט", בעוד ש"ממשלת לבנון תפעל להשבת המונופול של המדינה על השימוש בכוח ולהשגת פירוק נשק מלא וניתן לאימות".
על פי ההסכם, "ממשלת לבנון מבקשת את תמיכתם של שותפים בינלאומיים כדי להשיג את המטרה של מונופול על השימוש בכוח ופירוק הקבוצות החמושות הלא-מדינתיות", ו"מאשר כי כוחות הביטחון שלה נושאים באחריות בלעדית לביטחון ולהגנה של לבנון".
"הקמת צוות תיאום צבאי לבנוני-ישראלי"
בהקשר זה, ההסכם קבע "הקמת צוות תיאום צבאי לבנוני-ישראלי בתמיכתה ובהשתתפותה של ארצות הברית כדי להבטיח יישום מלא של המסגרת", לפיה "ממשלת לבנון מתחייבת לתוכנית קפדנית ומבוססת ביצועים שתאפשר לכוחות המזוינים הלבנוניים להרחיב את שליטתם הצבאית והביטחונית".
ההסכם קבע גם התחייבות "למנוע זרימת כספים לקבוצות חמושות שאינן מדינתיות בלבנון ולנקוט בצעדים המשפטיים הנדרשים", ו"לעבוד על הקמת קבוצות עבודה לניסוח הסכם שלום וביטחון מקיף ומלא".
ההסכם טען כי שלום "דורש את השבת הביטחון בדרום לבנון, את חזרתם הבטוחה של אזרחים ואת הבטחת ביטחון ההתנחלויות הישראליות", וציין כי "וושינגטון תגייס את שותפיה הבינלאומיים לתמוך בממשלת לבנון בשיקום, בהתאוששות הכלכלית ובשגשוג".
זה מגיע לאחר שארצות הברית הודיעה ביום שישי כי הגיעה ל"הסכם מסגרת" בין לבנון לישראל, שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ראה בו הישג, תוך הצביעה על המשך הכיבוש של דרום לבנון.
מזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו, אמר כי "הסכם המסגרת" בין לבנון לישראל קובע מנגנון ל"פירוק חיזבאללה מנשקו ופירוק התשתיות שלו" ויוצר קבוצת תיאום צבאית משולשת בליווי ארה"ב.
לעומת זאת, הודעה זו נתקלה בדחייה נרחבת ובמחאות זועמות בכמה אזורים בלבנון, כמו גם בעמדות והצהרות עממיות ופוליטיות מצד דמויות בולטות שהכריזו על דחייתן המוחלטת של דרך פעולה זו.