העיתון הישראלי "הארץ" חשף כי המלחמה שפתחה ישראל באוקטובר 2013 יצרה משבר פסיכולוגי חסר תקדים במדינה, עם עלייה בשיעורי חרדה, הפרעות שינה, אלימות במשפחה, הפרעות אכילה ותאונות דרכים. פורסמו אזהרות כי ההשלכות ישפיעו על החברה הישראלית במשך שנים רבות.
העיתון הדגיש את המקרה של חייל מילואים שתפקד כרגיל לפני המלחמה, אך לאחר מכן איבד את כושרו לעבוד והפך מועד להתאבדות עקב מצוקה נפשית.
"הארץ" ציטט את נדב פירש, ראש עמותת יהלומי קרב, העוסקת בטראומה נפשית של קורבנות קרב, שאמר כי מקרים אלה "אינם עוד יוצאי דופן, אלא הפכו לשכיחים", וציין כי מספר הולך וגדל של חיילים סובלים ממצבים דומים.
העיתון הוסיף כי תיעד עדויות רבות של אנשים שנפגעו לאחרונה מאז פרוץ המלחמה, והדגיש כי מה שנראה כמקרים בודדים משקפים למעשה תופעה נרחבת.
עלייה חסרת תקדים בטראומה נפשית
העיתון ציין כי נתונים ממשרד הביטחון הישראלי מראים עלייה חדה במספר המקבלים טיפול בטראומה נפשית, מכ-62,000 לפני המלחמה ל-87,000, בעוד שמספר הסובלים מטראומה נפשית זינק מכ-11,000 ל-31,000.
למרות זאת, מומחים סבורים כי הנתונים הנוכחיים אינם משקפים את היקף המשבר האמיתי. העיתון ציטט את פרופסור זהבה סולומון, חוקרת בתחום הטראומה הנפשית, שאמרה כי מה שנראה כיום הוא "רק קצה הקרחון", והסבירה כי השפעות פסיכולוגיות רבות צצות לאחר סיום הלחימה, והזהירה כי מספר רב של חיילי מילואים משוחררים עלול להפוך ל"פצצות זמן" עם הזמן.
המשבר משתרע מעבר לצבא אל החברה הישראלית
העיתון מציין כי השלכות המלחמה אינן מוגבלות עוד לצבא, אלא התפשטו לחלקים רחבים של החברה הישראלית, כולל תושבי אזורים הגובלים ברצועת עזה, משתתפי פסטיבל נובה ואזרחים שבתיהם הופצצו. העיתון מדגיש כי התרחבות המלחמה הובילה לעלייה במספר הסובלים מטראומה נפשית.
על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, מספר האזרחים שהוכרו כסובלים מטראומה נפשית כתוצאה מפעולות האיבה עלה מ-6,412 ערב ה-7 באוקטובר 2023 ליותר מ-69,000 השבוע. כ-35,000 מהם קיבלו הכרה רשמית בנכויותיהם הנפשיות, התפתחות שתוארה על ידי גורם במכון כחורגת אפילו מהתרחישים הפסימיים ביותר.
"טראומה קולקטיבית"
העיתון מציין כי השלכות המלחמה אינן מוגבלות עוד לחיילים או לאלו שנפגעו ישירות מהלחימה, אלא התפשטו גם לחיילי מילואים ולאנשים שחוו אלימות או איבדו קרובי משפחה במהלך המלחמה.
פרופסור יוסי לוי-פלץ צוטט כאומר כי ישראל חווה מצב של "טראומה קולקטיבית" המשפיעה על החברה כולה, על רקע עומס נפשי גובר ואובדן אמון בהנהגה.
הוא הוסיף כי התעלמות ממשבר זה מחריפה את השפעותיו, וציין כי העלייה בתאונות דרכים במהלך שנות המלחמה עשויה להיות אחת התוצאות של הפרעת דחק פוסט-טראומטית, הנובעת מנטייתם של הנפגעים לנהוג בפזיזות.
החמרת ההשלכות החברתיות והפסיכולוגיות: העיתון ציין כי השפעות המלחמה התפשטו להיבטים שונים של החיים, וציין עלייה בחרדה ובהפרעות אכילה בקרב בני נוער, ועלייה של 65% במקרי אלימות במשפחה במהלך המחצית הראשונה של המלחמה. מחקרים הראו גם סיכון מוגבר לאלימות בתוך משפחות בהן שני בני הזוג משרתים במילואים.
נרשם גם עלייה משמעותית בהפרעות שינה, כאשר אחוז הסובלים מנדודי שינה קליניים עלה מ-5% לפני המלחמה ל-28% עד סוף 2025. מומחים מייחסים זאת למצב המתמשך של חרדה וחוסר ודאות שחווים ישראלים, על רקע חששות מתמידים מפני פיגועים מחודשים.