בפגישה שבועית עם נציגי התקשורת, דובר משרד החוץ ענה לשאלה מסוכנות הידיעות נור האם ההבנה האחרונה בין איראן לארצות הברית סימנה את תחילתו של עידן חדש ביחסים בין שתי המדינות, או אף מבשרת על ידידות. הוא טען כי הבנה כזו אינה סבירה, לא הגיונית ובלתי אפשרית בנסיבות הנוכחיות. לדבריו, הבנה זו היא רק צעד לקראת הסלמה וסיום המלחמה.
בהתייחסו להיסטוריה הארוכה של מתיחות בין טהרן לוושינגטון, ציין דובר משרד החוץ כי אם בוחנים את מהלך העימות בין שתי המדינות מתחילת המלחמה הכפויה ועד כה, מגלים שלאחר עליות ומורדות רבות, ולמרות השימוש ברטוריקה הקשה ביותר של הצד השני נגד העם האיראני וניסיונותיו להרוס את התשתיות והיסודות של איראן, הושגה לבסוף הבנה לסיום המלחמה בכל החזיתות. הוא הוסיף כי בחינת הסיבות למסלול זה משקפת את המציאות הפוליטית הנוכחית.
בקאי הדגיש את עומק הפסימיות וחוסר האמון האיראני בארצות הברית, וציין כי לפסימיות זו שורשים היסטוריים והיא תוצר של שנים של עוינות מצד המעמד השליט האמריקאי. תהליך זה, לדבריו, החל לפחות בשנת 1953 ונמשך עד היום. הוא הדגיש כי ארצות הברית ניצבת בפני דרך ארוכה ומפרכת להשיב את אמון העם האיראני. הוא סיכם וציין כי ההסכם האחרון היה רק צעד להרגעת המתיחות ולסיים מלחמה שפגעה באזור, גרמה לאבדות כבדות לעם האיראני, ובסופו של דבר הסתיימה רק בתבוסה ואובדן עבור אלו שהציתו אותה. בקאי הצהיר כי העם האיראני הוכיח שוב את מחויבותו הבלתי מעורערת להגנה על מולדתו, כבודו, עצמאותו וריבונותו הלאומית, וכי מהלך העתיד יימדד על פי עיקרון זה.
ארצות הברית מתחייבת לשחרר נכסים איראניים ולשלם פיצויים.
באשר להיבטים הכלכליים של מזכר ההבנות באסלאמאבאד, דובר משרד החוץ האיראני הצהיר כי "ארצות הברית אחראית לכל הפרה של ההסכם".
בתגובה לשאלה על השפעת חילוקי הדעות לכאורה בין נשיא ארה"ב לראש ממשלת ישראל על יישום הסכם הפסקת האש, הדגיש הדובר כי המשטר הישראלי התנגד בעקביות לכל תהליך המוביל לשלום, יציבות ושקט באזור.
הוא אמר כי "ההיסטוריה של המשטר הישראלי מדגימה את התנגדותו לכל ניצוץ של שלום ויציבות באזור, וגישה זו הוכחה שוב ושוב בשטח".
בגאי הוסיף והדגיש כי מה שחשוב לאיראן הוא עמידתה של ארצות הברית בהתחייבויותיה במסגרת מזכר ההבנות: "עמי האזור לעולם לא יקבלו את המשטר הישראלי ינקוט פעולה כלשהי ללא תיאום או שיתוף פעולה של ארצות הברית".
דובר משרד החוץ אישר כי ארצות הברית מחויבת ואחראית ליישום מלא של מזכר ההבנות ועליה לעמוד בהתחייבויותיה.
הוא הזהיר גם, "כל הפרה של ההסכם על ידי צדדים אחרים או בעלי ברית של ארה"ב באזור אינה פוטרת את וושינגטון מאחריות; גם ארצות הברית תישא בה".
שחרור הנכסים האיראניים הקפואים ושיקום אזורים מוכי מלחמה הם בין הסוגיות הכלכליות החשובות ביותר בהבנה זו, וארצות הברית התחייבה לנקוט בצעדים הדרושים בשני התחומים.
הדובר הדגיש כי זכותה של איראן לגשת לנכסיה הקפואים היא זכות טבועה ברפובליקה האסלאמית של איראן, ולא פריבילגיה המוענקת על ידי ארצות הברית. לדברי בקאי, ננקטו הצעדים הדרושים כדי להנגיש נכסים אלה.
בהתייחסו לחשיבות נושא הפיצויים, הוסיף דובר משרד החוץ, "הדרישה לפיצויים היא זכות יסוד של העם האיראני מכיוון שהמלחמה שהוטלה על המדינה הייתה בלתי חוקית, ובמהלכה בוצעו פשעי מלחמה רבים". הוא אישר כי איראן תשאף ברצינות להשיג דרישה זו, וכי עניין זה טופל בטקסט מזכר ההבנות.
הוא גם ראה בהסרת הסנקציות מרכיב מרכזי נוסף בהסכם, וקבע כי בהתבסס על הבנה זו, הצד האמריקאי יתחייב להסיר את כל הסנקציות, כולל סנקציות ראשוניות ומשניות, וכן להסיר מכשולים הקשורים לסוגיות בינלאומיות.
הוא הוסיף כי לאחר חתימת מזכר ההבנות, יתחילו משא ומתן על פרטי יישום ההתחייבויות הכלכליות ונושאים הקשורים לתיק הגרעין, ועל שני הצדדים להגיע להבנה סופית בנושאים אלה תוך 60 יום.
דובר משרד החוץ סיכם באומרו כי חתימת מזכר ההבנות תסלול את הדרך למכירת נפט איראני, נגזרותיו ומוצרים פטרוכימיים ללא מכשולים או הגבלות, וכי זוהי אחת התוצאות הכלכליות החשובות ביותר של ההסכם.
המלחמה נגרמה עקב התנגדותם של הדיפלומטים האיראנים לדרישות אמריקאיות מוגזמות.
בהסבירו את השלכות דבריו של שר החוץ כי "התנגדות, ולא משא ומתן, הציתו את המלחמה", אמר אסמאעיל בגאיי כי משמעות המילים הללו ברורה וכבר הוסברה.
הוא הדגיש כי "הסיבה להרס שולחן המשא ומתן על ידי אמריקה ולבגידתה בתהליך הדיפלומטי היא סירובם של הדיפלומטים האיראנים להיכנע לדרישותיה המוגזמות".
בגאיי הוסיף כי "מה שהצית את המלחמה היה התנגדותם של הדיפלומטים שלנו לדרישות האמריקאיות הלא לגיטימיות, וזה ברור לחלוטין".
דובר משרד החוץ אישר כי הסבריו של שר החוץ נופלים באותה מסגרת וכי המסר שלו הועבר במדויק.
הבנת סוף המלחמה הכפויה היא פרי התנגדותו בת 110 הימים של העם האיראני.
דובר משרד החוץ, אסמעיל בגאאי, ציין את יום השנה לתוקפנות הראשונה של המשטר הציוני וארצות הברית נגד איראן בחורדד 1404 (יוני 2015), והביע כבוד לחללי התקפות אלה. הוא אמר: "אנו מכבדים את זכרם של כל חללינו היקרים, ולעולם לא נשכח את הפשעים הנוראיים שביצעו המשטר הציוני וארצות הברית נגד העם האיראני במהלך 12 הימים הללו."
בהתייחסו לתקיפה על מתקני הגרעין השלווים של איראן, הוסיף: "הם תקפו את מתקני הגרעין השלווים של איראן, ולמרבה הצער, הקהילה הבינלאומית, ובמיוחד מועצת המנהלים והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, נכשלה במאמץ זה ולא יכלה למלא את חובתה בנוגע לפעולה בלתי חוקית זו שבוצעה על ידי ארצות הברית והמשטר הציוני בתקיפת מתקני הגרעין השלווים של איראן."
בגאיי נזכר באובדן האנושי של המלחמה ההיא, ואמר: "אנו זוכרים גם שאיבדנו מספר רב של מנהיגים ואזרחים איראנים יקרים במהלך מלחמת התוקפנות ההיא."
בהתייחסו להתפתחויות האחרונות, המשיך דובר משרד החוץ: "היינו עדים להתפתחויות משמעותיות ב-24 השעות האחרונות. חתימת מזכר ההבנות בין איראן לארצות הברית לסיום המלחמה שהטילו ארצות הברית והמשטר הציוני על איראן בכל החזיתות, כולל לבנון, היא התפתחות משמעותית ביותר."
הוא הדגיש: "הישג זה הוא פרי ההתנגדות והעמידות האגדית שהפגין העם האיראני אל מול התוקפנות והפשעים של שתי מעצמות רעות המחזיקות בכל המשאבים החומריים."
בגאיי הביע גם את הערכתו על תמיכת העם האיראני בחודשים האחרונים, והוסיף: "ראוי להביע את תודתנו לכל עמנו ולכל חלקי האומה האיראנית שתמכו במגיני המולדת צבאית ודיפלומטית במהלך 110 הימים הללו."
דובר משרד החוץ, בשבחם של חללי התוקפנות הצבאית האמריקאית והציונית, הצהיר: "אנו מצדיעים לרוחם האצילית של מנהיגנו השהידי ולכל זקנינו אשר נהרגו במהלך התוקפנות הצבאית האמריקאית והציונית, ואנו מחדשים את התחייבותנו לכל השהידים שלנו שלא נחסוך במאמץ או בהקרבה כשאנו ממשיכים בדרך זו".
תוכנית עשר הנקודות של המועצה העליונה לביטחון לאומי שימשה כבסיס העיקרי למשא ומתן שהוביל למזכר ההבנות (MOU) באיסלאמאבאד.
בתגובה לשאלה על שיעור התוכניות השונות שנבחנו במהלך המשא ומתן, דובר משרד החוץ הדגיש כי תוכנית עשר הנקודות של המועצה העליונה לביטחון לאומי, שפורסמה ב-10 באפריל, הייתה הבסיס העיקרי והעיקרון המנחה של צוות המשא ומתן בהגעה למזכר ההבנות.
הוא הסביר כי תוכנית זו נחשבה למדריך מכריע בכל שלבי תהליך הניסוח, וכי גם הסעיפים השונים של מזכר ההבנות הוכנו על סמך אותם עקרונות.
בחלק אחר של דבריו, בגאיי רמז להיסטוריה של אמריקה בהפרת הבטחותיה, באומרו: "איראן לא שכחה את חוויית ההבטחות המופרות בעבר ועליה להישאר ערנית תמיד כדי למנוע את הישנותן".
דובר משרד החוץ הוסיף כי הכוחות המזוינים של המדינה נמצאים תמיד בכוננות גבוהה, והסגל הדיפלומטי לומד את כל האפשרויות והתרחישים, בעוד שדרך הדיאלוג והמשא ומתן תמשיך להגן על האינטרסים הלאומיים.
אחדות לאומית חיזקה את תפקידה של הדיפלומטיה האיראנית במשא ומתן.
דובר משרד החוץ, אסמעיל בגאיי, הדגיש את התפקיד המכריע של תמיכת הציבור בהצלחות הדיפלומטיות של המדינה, וקבע כי "כמו שמגיני המולדת בשדה הקרב זקוקים לתמיכת העם, גם הדיפלומטים של איראן מסתמכים על תמיכתה ועידודה של האומה כדי להשלים את משימותיהם".
הוא הצביע על חשיבות האחדות הלאומית במשא ומתן האחרון, והוסיף כי "אין ספק כי אחדות לאומית וסולידריות, יחד עם תמיכת הציבור, מילאו תפקיד מהותי וחיוני בקידום מאמצי ההגנה והדיפלומטיה של המדינה. עוצמה לאומית זו חיזקה את כוח המשא ומתן ואת יכולתם של המשא ומתן האיראנים להגן על האינטרסים של המדינה".
באשר לתהליך קבלת ההחלטות שהוביל להסכם האחרון, אישר בגאיי גם כי המנגנונים המשפטיים והפנימיים של המדינה מילאו תפקיד מלא בתהליך זה. לדבריו, המועצה העליונה לביטחון לאומי ומוסדות אחראיים אחרים בתחום מדיניות החוץ השתתפו בתהליך קבלת ההחלטות בתיאום מלא, וכל סוכנויות הממשלה מילאו את חובותיהן במסגרת החוק.
דובר משרד החוץ שיבח את שיתוף הפעולה וההבנה בין מוסדות המדינה השונים, ואמר: "בשלב זה, כל מגזרי המדינה פעלו בחוכמה ותוך התמקדות באינטרסים הלאומיים. היינו עדים לתיאום, הבנה ואחדות חסרי תקדים בתהליך קבלת ההחלטות ובקידום המשא ומתן."
הוא גם שיבח את מאמצי פקידי המדינה ונושאי המשא ומתן, וציין כי כל הגופים המבצעים והדיפלומטיים המעורבים בקבלת ההחלטות עקבו אחר תהליך המשא ומתן בהרמוניה ושיתוף פעולה מלאים. סינרגיה זו הייתה גורם מפתח בהגעה להסכם הסופי.
איראן לא תאפשר לתל אביב לשבש את היחסים.
בתגובה לשאלה בנוגע להשפעת מתקפת הישות הציונית על פרברי ביירות הדרומיים על הדרך להבנה בין איראן לארצות הברית, הדגיש אסמאעיל בגאאי כי הרפובליקה האסלאמית של איראן לא תאפשר לפעולות הטרור של הישות הציונית להשפיע על תהליך ההגנה על האינטרסים הלאומיים ותמיכה בחזית ההתנגדות.
הוא גינה את המתקפה על אזור מגורים בלבנון ואת מות הקדושים של מספר אזרחים לבנונים, באומרו: "בתקופה בה המאמצים להגיע להבנה התגברו, הישות הציונית ביצעה פשע נוסף. מתקפת טרור זו, שהביאה למות הקדושים של מספר אזרחים לבנונים, היא פשע מתועב, ואנו מביעים את תנחומינו לעם הלבנוני ולמשפחות הקדושים, ובמיוחד למשפחתו של מפקד חיזבאללה הבולט בלבנון."
בהתייחסו לאופן שבו מנוהלים ההתפתחויות האחרונות, הוסיף בגאאי: "הרפובליקה האסלאמית של איראן בוחנת את כל ההתפתחויות על סמך הערכה מדוקדקת של האינטרסים של המדינה והאינטרסים העליונים שלה. מה שקרה לא רק שלא שינה את מהלך קבלת ההחלטות האיראנית, אלא גם הפך להזדמנות להבטיח את האינטרסים הלאומיים העליונים של איראן, לבנון וחזית ההתנגדות."
דובר משרד החוץ אישר, "איראן ובעלות בריתה לא אפשרו לזדון של הישות הציונית להסיח את הדעת משמירה על האינטרסים העליונים של הרפובליקה האסלאמית של איראן ולבנון. פשע זה הוביל בסופו של דבר לאחדות גדולה יותר וחיזק את חזית ההתנגדות נגד הישות הציונית."
הוא גם הדגיש את החשיבות של יישום הסכמים הקשורים ללבנון, וקבע, "סיום המלחמה וכינון הפסקת אש בלבנון הם חלק בלתי נפרד מתהליך השלום. הרפובליקה האסלאמית של איראן, כפי שהוכיחה בעבר, מחויבת למלא את התחייבויותיה בהקשר זה. איראן תעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות ותשתמש בכל האמצעים הזמינים, במידת הצורך, כדי להבטיח שהצדדים המסוכסכים יעמדו בהתחייבויותיהם."
לבנון הוזכרה שלוש פעמים בהבנה עם אסלאמאבאד.
בתגובה לשאלה בנוגע לעמדתה של לבנון במזכר ההבנות האיראני-אמריקאי, דובר משרד החוץ הדגיש כי לבנון ממלאת מקום מיוחד בטקסט ההסכם וכי שמה מוזכר במפורש שלוש פעמים.
הוא הצביע על סעיפי מזכר ההבנות ואמר: "שמה של לבנון מוזכר שלוש פעמים במזכר זה, כולל ביחס לסיום המלחמה בכל החזיתות, כולל לבנון, וכן כיבוד ריבונותה, ריבונותה הלאומית ושלמותה הטריטוריאלית של לבנון."
בקאי הוסיף כי סעיפים אלה מראים בבירור כי כל הבנה בנושא זה חייבת להיות מלווה בכיבוד מלא לריבונותה ולשלמותה הטריטוריאלית של לבנון, וכי מסגרת התחייבויות הצדדים בהקשר זה ברורה לחלוטין.
באשר למנגנון החתימה האישית על מזכר ההבנות לסיום המלחמה, וכמה ספקולציות לגבי ביקור של המשלחת הטכנית האיראנית באזור, דובר משרד החוץ הצהיר: "פרטי העניין יפורסמו בקרוב." הוא הודיע על תוכניות לבקר בכמה מדינות באזור ובמדינות שכנות, והוסיף כי המידע הדרוש יסופק לאחר גיבוש תוכניות אלו.
לסיכום, בקאי הצהיר כי ההחלטה הסופית בנוגע למנגנון ולתאריך החתימה האישית על מזכר ההבנות מתקבלת כעת, ופרטיו יפורסמו לתקשורת היום ומחר.
ארצות הברית נושאת באחריות לכל הפרה של מזכר ההבנות.
בתגובה לשאלה בנוגע להשפעת חילוקי הדעות לכאורה בין נשיא ארה"ב לראש ממשלת ישראל על יישום הסכם הפסקת האש, טען אסמאעיל בגאיי כי המשטר הישראלי התנגד בעקביות לכל תהליך המוביל לשלום, יציבות ושקט באזור.
הוא הצהיר כי "ההיסטוריה המעשית של המשטר הישראלי מדגימה את התנגדותו לכל ניצוץ של שלום ויציבות באזור, והוא הוכיח גישה זו שוב ושוב".
בגאיי הוסיף, והדגיש כי מה שחשוב לאיראן הוא עמידתה של ארצות הברית בהתחייבויותיה במסגרת מזכר ההבנות: "עמי האזור לעולם לא יקבלו את המשטר הישראלי ינקוט פעולה כלשהי ללא תיאום או שיתוף פעולה של ארצות הברית".
דובר משרד החוץ הדגיש כי ארצות הברית מחויבת ואחראית ליישום מלא של מזכר ההבנות ועליה לעמוד בהתחייבויותיה.
הוא הוסיף והזהיר כי "כל הפרה של ההסכם על ידי גורמים אחרים או בעלי ברית של ארה"ב באזור לא תפטור את וושינגטון מאחריות, והאחריות תיפול גם על הצד האמריקאי".
איראן ועומאן ינהלו במשותף את התנועה הימית במצרי הורמוז.
באשר למנגנון ניהול מצר הורמוז שנקבע במזכר ההבנות האיראני-אמריקאי, דובר משרד החוץ הדגיש כי הרפובליקה האסלאמית של איראן, כמדינת חוף, תהיה אחראית, יחד עם סולטנות עומאן, על נקיטת הצעדים הדרושים כדי להבטיח מעבר בטוח של ספינות דרך נתיב מים אסטרטגי זה.
הוא ציין כי פעולותיה של איראן בחודשים האחרונים תואמות לחלוטין את החוק הבינלאומי ומשרתות את האינטרסים של הגנה על ריבונות המדינה וביטחונה הלאומי, וציין כי "מזכר ההבנות קובע את מחויבותה של איראן לנקוט בצעדים הדרושים כדי להבטיח מעבר בטוח דרך מצר הורמוז, בשיתוף פעולה עם סולטנות עומאן ובהתייעצות עם גורמים רלוונטיים אחרים".
בגאי הוסיף כי אחריות זו היא לתקופה מסוימת, בהתאם למילוי התחייבויותיו של הצד השני, והוטלה במפורש על הרפובליקה האסלאמית של איראן כאחת ממדינות החוף הגובלות במצרי הורמוז.
דובר משרד החוץ האיראני הדגיש את מחויבותה הבלתי מעורערת של איראן לריבונותה ולמעמדה בנתיב המים הבינלאומי הזה, וקבע כי "אין ספק בשמירה על ריבונותה של הרפובליקה האסלאמית של איראן בעניין זה. אנו מאשרים בעקביות כי איננו מבקשים להטיל עמלות על כלי שיט עוברים; במקום זאת, עלויות רלוונטיות יחושבו ויגבו בתמורה לשירותים הניתנים, כולל ניווט, הגנת הסביבה, כיסוי ביטוחי ושירותים נלווים אחרים". הוא הבהיר כי המטרה העיקרית של איראן ועומאן כאחד היא להבטיח את הביטחון ולהקל על הניווט הימי במצרי הורמוז במסגרת החוקים והתקנות הבינלאומיים.
אם ארצות הברית תהיה חכמה, היא לא תחזור על טעויות העבר.
בתגובה לשאלה בנוגע לדבריו של נשיא ארה"ב בנוגע לאיסוף חומרים גרעיניים איראניים, אמר דובר משרד החוץ כי נושא זה לא נדון בפירוט בטקסט מזכר ההבנות.
הוא הצביע על היסטוריית הפעולות בעבר בתחום זה, באומרו: "אני חושב שהם ניסו את זה פעם אחת וראו את התוצאה; לכן, אם הם יהיו חכמים, הם לא יחזרו על זה".
בגאי הדגיש כי נוסח מזכר ההבנות קובע רק שלאחר חתימתו, ובתוך 60 יום, יתקיימו שיחות בנושא הגרעין, והסנקציות בין איראן לארצות הברית יוסרו במקביל.
דובר משרד החוץ הוסיף: "נושאים הקשורים להעשרה ומאגרי אורניום מועשר מוגדרים במסגרת זכויותיה וחובותיה של איראן כחברה באמנה לאי הפצת נשק גרעיני, ועניינים אלה יידונו במשא ומתן הקרוב".
הוא סיכם את דבריו והדגיש כי עמדותיה של איראן בנושאים גרעיניים ברורות לחלוטין, וכי עלינו להמתין למשא ומתן בן 60 הימים כדי לקבוע את תוצאות השיחות הללו.
העם האיראני סומך על מקבלי ההחלטות במדינה.
בתגובה לשאלה על תגובות פנים-ארציות למשא ומתן ורמת אמון הציבור ביישום ההסכמים, אמר אסמאעיל בגאיי כי החברה האיראנית היא חברה מגוונת ודינמית, המאופיינת בתקשורת ודעת קהל ביקורתית ומפקפקת.
בהתייחסו לתפקיד העם במבנה הפוליטי של המדינה, הוסיף: "עמנו, כבעלי האומה, עוקב כל העת אחר ביצועי הפקידים, וזהו אחד המאפיינים החשובים של מערכת הרפובליקה האסלאמית."
בגאיי הדגיש כי העם האיראני, למרות דעותיו המגוונות, מאוחד וסומך על מקבלי ההחלטות, והוא יודע שתהליך קבלת ההחלטות במדינה מבוסס על אינטרסים לאומיים, תוך התחשבות בכל השיקולים.
הוא המשיך: "העם האיראני בוודאי יתמוך בפקידים כאשר ישתכנעו שההחלטות תואמות את שמירת הביטחון והאינטרסים הלאומיים."
בחלק אחר של נאומו, התייחס דובר מחלקת המדינה לאקלים הפוליטי האמריקאי ואמר: "הצד האמריקאי צריך להיות מודאג מהשפעתם של זרמים קיצוניים ומחרחרי מלחמה וקבוצות לחץ שונות על תהליך קבלת ההחלטות, משום שבשנים האחרונות התברר כי מבנים אלה מילאו תפקיד בולט בהכוונת מדיניותה של וושינגטון".
ההסכם ייחתם בשוויץ ביום שישי בהסכמת כל הצדדים.
בתגובה לשאלה בנוגע לבחירת ז'נבה כמקום החתימה, דובר משרד החוץ שיבח את תפקידם של המתווכים בתהליך והביע הערכה למאמצי פקיסטן, קטאר ועומאן במהלך המשא ומתן.
הוא ציין את תפקידה הבונה של עומאן בתהליך, באומרו: "עומאן נקטה בגישה אחראית וחסרת פניות, הן בדיונים האזוריים והן בתהליך הגישור בין איראן לארצות הברית, ומילאה תפקיד משמעותי בקידום השיחות".
בגאי הדגיש כי קביעת מקום החתימה על כל הסכם דורשת את דעתם של כל הצדדים המשתתפים, ובמקרה זה, כל הצדדים המעורבים בתהליך המשא ומתן הגיעו לקונצנזוס על בחירת שוויץ.
הוא סיכם: "הדעה הקולקטיבית של כל הצדדים המעורבים והמתווכים הייתה שהסכם זה ייחתם בשוויץ ביום שישי".
על הסוכנות לתקן את התנהגותה
בתגובה לשאלה בנוגע לדבריו של מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, דובר משרד החוץ מתח ביקורת על תפקודו של ארגון בינלאומי זה, וטען כי איראן אינה מרוצה מגישת הסוכנות ומועצת המנהלים שלה.
הוא אמר כי מועצת המנהלים העבירה לאחרונה החלטה נגד איראן תחת לחץ מצד ארצות הברית וכמה מדינות אירופאיות, תוך התעלמות מהתפתחויות משמעותיות אחרונות, כולל התקיפה על מתקני הגרעין השלווים של איראן.
הוא תיאר גישה זו כפוליטית ולא טכנית, והוסיף: "הערות החורגות ממנדט המנכ"ל אינן תורמות לפתרון הסוגיות."
בהתייחסו לחברותה של איראן באמנה לאי-הפצת נשק גרעיני, דובר משרד החוץ הדגיש כי המצב הנוכחי הוא תוצאה של נסיבות חדשות וחסרות תקדים הקשורות לתקיפה על מתקני הגרעין השלווים של איראן.
הוא סיכם בהדגשת הצורך של הסוכנות למלא את התחייבויותיה ולתקן את התנהגותה על מנת למלא תפקיד בונה בנושאים הקשורים לתוכנית הגרעין של איראן בעתיד.
הלווייתו של המנהיג המעונה תהיה אירוע היסטורי עבור האומה האיראנית.
בתגובה לשאלה בנוגע לתפקידו של המשרד בארגון הלווייתו של המנהיג המהפכני, דובר משרד החוץ הדגיש את הקושי לדון בנושא, וקבע כי הטקס יהיה אירוע היסטורי עבור האומה האיראנית לחידוש בריתה עם מולדתה ועקרונותיה.
הוא הוסיף, "משרד החוץ לא יחסוך מאמץ בארגון טקס זה, וחלק מהאחריות, כולל קבלת אורחים זרים, הנפקת ויזות ותיאום נוכחות משלחות בינלאומיות וכלי תקשורת, נופלות תחת סמכותו של המשרד."
בהתייחסו לחשיבות התקשורתית של האירוע, אמר בגאיי כי מספר רב של כלי תקשורת צפוי לסקר את הטקס, והסגל הדיפלומטי רואה את עצמו מחויב להקל על תהליך זה.
דובר משרד החוץ הודיע גם על הקמת ועדה מיוחדת בתוך המשרד, וקבע כי המחלקה הקונסולרית אחראית על ועדה זו, וכי מחלקות שונות, כולל משרד הדובר, מעורבות גם הן בתהליך התיאום התקשורתי.