בערב שישי, עבאס עראקצ'י, בנאום בתוכנית חדשות מיוחדת לזכר חללי מלחמת שנים עשר הימים ביום השנה למלחמת איראן-עיראק השנייה, אמר: "אני מביע את תנחומיי העמוקים על מות הקדושים של המנהיג העליון ואהוביו שנהרגו במלחמת ארבעים הימים".
הוא הוסיף: "לחמנו בשתי מלחמות עזות מאוד בשנה האחרונה, וזו עובדה".
עראקצ'י הסביר שלאחר מלחמת שנים עשר הימים, ייתכן שחשבו שהציוד שלהם אינו מספיק, או שהם היו צריכים להתמקד תחילה באחדות הלאומית שלנו. בהקשר זה, הם התכוננו למלחמה גדולה יותר. הוא המשיך: "לחמנו במלחמת ארבעים הימים על בסיס זה. הם חשבו שיוכלו לפתור את העניין במלחמת ארבעים הימים, אך הם נתקלו בהתנגדות עזה ועיקשת מצד איראן וכוחותיה המזוינים. אפילו אנשי המערב עצמם הודו שהעם האיראני עמיד ביותר".
עראקצ'י הוסיף: "אנו חייבים את העקשנות והאיתנות הזו לכוחות המזוינים, לשהידים ולעם". אנחנו עם שמעולם לא נטש את כוחותינו המזוינים ואת פקידינו לרגע אחד, והתמדנו גם בקשיים.
אראג'צ'י שיבח את נוכחותם של העם ברחובות ובכיכרות, את השתתפותם הפעילה בשטח, אותה פירש כמעין "משימה".
הוא גם שיבח את התקשורת, ובמיוחד את הרדיו והטלוויזיה האיראניים, כמו גם את הסגל הדיפלומטי האיראני, אשר שאפו להיות קולו של העם האיראני, להגן על האינטרסים הלאומיים האיראניים, ובמקביל לספק תמיכה לכוחות המזוינים.
"הדיפלומטיה והשטח נעים באותו כיוון", אמר אראג'צ'י.
הוא הוסיף, "השטח, הדיפלומטיה והתקשורת נעים יחד, והפעם הרחובות הצטרפו אליהם".
שר החוץ האיראני הצהיר, "ההישגים הצבאיים של איראן זוכים ללגיטימציה בינלאומית באמצעות דיפלומטיה, מתבססים והופכים לזכויות העם האיראני. במלחמה זו, אני מאמין שמנהיגינו ידגישו גם את התמיכה הן בשטח והן בדיפלומטיה".
הוא הוסיף: "משימת הדיפלומטיה היא לאחד את ההישגים שהושגו בשטח במשא ומתן ובהסכמים שנוצרו כתוצאה מכך. במציאות, המשא ומתן מסתמך על כוחו של הצבא בשטח."
שר החוץ האיראני אמר: "סוף המלחמה חייב להיות תוצאה של הסכם. הזמן הטוב ביותר הוא כאשר ידנו על העליונה. השגנו ניצחון אמיתי בשטח, ואיראן יצאה מנצחת מהמלחמה. אני מדבר מדי יום עם פקידים בינלאומיים רבים, ואני שומע מהם ש'איראן יצאה חזקה יותר מהמלחמה, ושהיא הפתיעה את כולם'."
הוא הוסיף: "העולם רואה כעת באיראן גיבור משום שהתנגדנו במשך 40 יום נגד המעצמה הבולטת ביותר בעולם, יחד עם צבא נוסף שנלחם לצידה; שניהם החזיקו בנשק החדיש ביותר ובנשק גרעיני. סיכלנו את מטרותיהם והשגנו ניצחון אסטרטגי." "מטבע הדברים, כשמשיגים ניצחון אסטרטגי, צריך הסכם כדי לחזק אותו", אמר אראקצ'י. "תמיד סללנו את הדרך."
הוא הוסיף, "התחלנו תהליך שמתקרב לסיומו. תהליך זה הביא למזכר הבנות בן 14 נקודות, ואני מעדיף לדון בפרטיו לאחר שייגובש סופית. הוא טרם נחתם, ודברים עשויים להשתנות עד הרגע האחרון. אסביר כל אחת מהנקודות הללו לציבור. דנו בפרטים עם גורמים רשמיים ועקבנו אחר הכל."
בהתייחסו להתייעצויות המתמשכות במדינה בנוגע לפרטי הסכם זה, אמר, "במשא ומתן זה, שיוביל לסיום המלחמה, תוכננו שני שלבים. השלב הראשון הוא מזכר ההבנות, ולאחר חתימתו יתחיל השלב השני של המשא ומתן, בו נגיע להסכם סופי."
אראגצ'י הבהיר, "דחינו את הדיונים בנושא הגרעין עד להגעה להסכם הסופי."
הוא הסביר את העניין ואמר: "עשינו זאת מכמה סיבות. דרישותיהם בנוגע לסוגיית הגרעין לא היו מקובלות. העלינו סוגיות אחרות הניתנות למשא ומתן בשלב הראשון ודחינו את סוגיית הגרעין לשלב השני. בשלב השני, סוגיית הגרעין תידון, הסנקציות נגד איראן יוסרו, וסוגיה או שתיים נוספות יטופלו, מה שיוביל להסכם סופי."
דיפלומט בכיר זה מהרפובליקה האסלאמית של איראן הוסיף: "בהסכם הנוכחי, הנקרא מזכר ההבנות של אסלאמאבאד, המלחמה בכל החזיתות, כולל לבנון, הוכרזה כסופה. מעולם לא שכחנו את לבנון ואת חיזבאללה כי הם נלחמו לצידנו."
אראקצ'י הסביר היבטים מרכזיים של מזכר ההבנות הזה והתחייבויות הצד השני, ואמר: "תהיה התחייבות לא ליזום מלחמה ולא להשתמש באיומים או באלימות."
הוא המשיך, "שני הצדדים יכבדו את ריבונותו של זה. אני מאמין שזו הפעם הראשונה מזה 47 שנים שארצות הברית מכבדת את ריבונותה של איראן ומתעדת אותה רשמית. הם מחויבים לא להתערב בענייני הפנים של איראן. זהו אחד הסעיפים החשובים ביותר בהסכם - כיבוד ריבונותה של איראן." אני מאמין שרבים מבינים את ההשלכות של זה, והמעצמות הזרות שתלו בו את תקוותיהן ייסוגו לחלוטין.
אראגצ'י הסביר: "הדיון בפתיחת מיצרי הורמוז, הסרת המצור הימי, סבב המשא ומתן הבא, הסרת הסנקציות, סוגיית שיקום איראן באמצעות תוכנית פיתוח כלכלי, ונושאים אחרים שיועלו, בנוסף לנכסים האיראניים המוקפאים, כולם מוזכרים במזכר ההבנות."
אראגצ'י הדגיש: "להסכם הזה יש אויבים, ובראשם הישות הציונית, והם מחפשים כלי משחק כדי לחסום אותו. התעמקות בפרטים כעת תיצור סביבה תקשורתית מתוחה שתקשה על החתימה על ההסכם."
הוא הוסיף: "בימים האחרונים פרסמה התקשורת טקסטים בנוגע למזכר הזיכרון, אך אלה חסרי בסיס, ואיננו מאשרים את דיוקן של ספקולציות תקשורתיות אלו. אנו ממליצים ששקט נפשי ישרור במדינה כדי שנוכל לחתום על ההסכם הטוב ביותר האפשרי."
הוא ציין כי אין הסכם שבו צד אחד מתייחסים אליו כאל מאה עבדים והשני כאל כלום. בבחירת דרך המשא ומתן, אתה מסכים לפשרה.
אראגצ'י הסביר: "היינו עדים לאיומים וללחץ פוליטי ופסיכולוגי מצד צדדים יריבים, והגבנו להם באופן מיידי, תוך הדגשה שאיומים אינם רק חסרי תועלת אלא גם מעכבים כל הסכם פוטנציאלי. העם האיראני לעולם לא ייכנע ללחץ ולכוח, ולא יגיב באיומים. עם זאת, אם נדבר בשפת הכבוד, התגובה תהיה זהה."
בתגובה לשאלה בנוגע לציוצים המאיימים של טראמפ נגד איראן, אמר אראצ'י: "אין לתת תשומת לב יתרה לציוצים ולהערות הללו. אם היינו עומדים להיכנע לכוח ולאיומים, היינו עושים זאת מזמן. מסר ברור נשלח לצד השני: איומים הם הרסניים. אם אתם רוצים להגיע להסכם, עליכם לאמץ גישה שונה. אם אתם רוצים להילחם, אנחנו מוכנים". הוא המשיך: "לא עבר לילה אחד מבלי שנגיב באופן מיידי להתקפות על כוחותינו המזוינים ועל חלקים מארצנו. הגבנו באופן מיידי לכל איום. הם בחנו את נחישותנו וצפו בתגובתנו, והם ראו שאיראן לא תיסוג לנוכח לחץ ואיומים". אראצ'י הדגיש כי הם מכירים בצורך בדיאלוג מכבד, וקבע: "לא נוותר על האינטרסים שלנו, ונעבוד להשגתם". הוא התייחס גם ליחסי הגומלין בין התחום הצבאי לתחום הדיפלומטי, ואמר: "משא ומתן הוא חלק מהתחום הצבאי. יש הטוענים שצבא ודיפלומטיה הם נתיבים נפרדים, בעוד שבמציאות הם מתקדמים באותו כיוון". הוא הסביר, "במקרים מסוימים, הצבא מתקדם, והדיפלומטיה עוקבת אחריה, בעוד שבמקרים אחרים, ההפך הוא הנכון. למעשה, הצבא והדיפלומטיה הן שתי זרועות המניעות אירועים ותורמות לשינוי. זה מה שראינו בפועל, שבו דיפלומטיה שירתה את הצבא והצבא תמך בדיפלומטיה."
בתגובה לשאלה על הפסקת הלחימה בלבנון והכללתה במזכר ההבנות בין איראן לארצות הברית, והצהרת הישראלים כי לא ייסוגו משטחי לבנון הכבושים, הצהיר אראקצ'י, "סיום המלחמה מחייב גם נסיגה משטחי לבנון הכבושים. זה הכרחי. הבהרנו זאת היטב לשני הצדדים. בנוגע לערבות היישום, אני מאמין שאיראן הפגינה את כוחה במהלך מלחמת 12 הימים הזו, הפסקת האש בת 40 הימים שלאחר מכן, והסגר הימי באופן שמקשה על אף צד להתעמת עם איראן."
הוא הוסיף: "איננו מסתמכים על מועצת הביטחון או על בריתות כדי להבטיח את ביטחוננו, אלא על אלוהים, העם והכוחות המזוינים בלבד. בנינו מערכת הרתעה מלאה במהלך השנים, כך שאף אחד אפילו לא חושב לתקוף את איראן."
עראקי, שציין כי מצר הורמוז הוא אחד מכלי ההרתעה החשובים ביותר, וכי פעולותיה של איראן באזור ותקיפתה בבסיסים אמריקאים תואמות מטרה זו, אמר: "בנוגע למזכר הבנות זה, אנו מדגישים גם כי מכיוון שהמשא ומתן יתחיל לאחר חתימת מזכר זה, אם הוראותיו לא ייושמו, המשא ומתן לא יימשך. יש כאן גם ערובה לכך שיש לעמוד בתנאי מזכר ההבנות."
עראקי הוסיף, בהתייחסו להיסטוריה של אמריקה של הפרת הבטחות במשא ומתן: "זהו הצעד הראשון. אם ההסכמים של השלב הראשון לא יכובדו, לא נעבור לשלב השני. אנחנו במצב טוב בהקשר זה. טבעו של הצד השני הוא להפר הבטחות. עלינו לצפות לבעיות בהסכמים. אנחנו לא עוסקים בצדדים המחויבים במלואם להתחייבויותיהם, אלא הם מנצלים כל הזדמנות להפר אותן." באחריותנו לסגור את הפרצות המאפשרות הפרות של התחייבויות, ועלינו להיות מסוגלים לעצור אותן על ידי הסתמכות על כוחנו שלנו.
בנוגע למצב במצרי הורמוז לאחר ההסכם, הצהיר שר החוץ האיראני: "מיצרי הורמוז נמצאים תחת ריבונות איראן וסולטנות עומאן. במשך שנים רבות, נתיב מים זה היה פתוח לכל הספינות. איראן וסולטנות עומאן סיפקו שירותים שונים, הבטיחו את ביטחונה ושמרו על סביבתה. מצר זה היה אמור להיות חופשי, אך החלטת איראן היא שניהול מצר הורמוז בעתיד לא יהיה זהה לבעבר. ריבונותנו הייתה ותישאר, ואף אחד לא יכול לפגוע בה. ניהול מצר זה ועתיד המעבר דרכו בוודאי לא יהיו כפי שהיו בעבר, וקיימנו התייעצויות עם סולטנות עומאן."
הוא הוסיף: "השגנו גם תוצאות טובות במשא ומתן עם עומאן. סביר להניח שנפרסם בקרוב הצהרות משותפות. קיימנו גם התייעצויות עם מדינות אחרות באזור, כמו סין, משום שנתיב מים זה הוא בעל חשיבות עליונה לארצנו."
במסיבת העיתונאים שלו בנוגע לשחרור הנכסים הקפואים ולהצהרותיו האחרונות של ואנס בנושא, הצהיר שר החוץ שלנו: "כפי שציינת, המנגנונים נחקרו, ואנו מעדיפים להסביר אותם בהמשך עם חתימת מזכר ההבנות."
הוא הוסיף: "סין היא אחת מידידותינו, ועתיד המצר הזה חשוב גם למדינתנו. התחלנו בהתייעצות עם סין. הריבונות שלנו על מצר הורמוז נקבעה, ואם אנו רוצים להחזיר את ניהול המצר למצבו הקודם, טבעי לקבוע מסגרת משפטית. הטלת דמי מעבר אינה מקובלת, אך מדוע לגבות תשלום עבור שירותים? מה שחשוב לנו הוא שמערכת הניהול של מצר הורמוז תהיה ברורה מלכתחילה, ושהשירותים הניתנים ישולמו."
הוא ציין כי עתיד מצר הורמוז שונה מהעבר, וכי איראן תספק את הסידורים הדרושים כדי להבטיח מעבר בטוח, כולל עבור כלי שיט אזרחיים. כמובן, יש לה הסדרים משלה עבור כלי שיט צבאיים. ניהול מצר הורמוז העתידי לא יהיה זהה לבעבר.
באשר למצור הימי של ארה"ב, הצהיר שר החוץ האיראני: "יש להסיר את המצור האמריקאי לחלוטין."
באשר למצב הנכסים המוקפאים, הצהיר עראקצ'י: "נכסים איראניים ישוחררו בהתאם למזכר ההבנות שייחתם, לפיו נכסינו יופשרו. אף אחד מנכסינו לא יכול להישאר מוקפא."
שר החוץ האיראני הצהיר גם כן: "פותחה תוכנית לשיקום איראן בעקבות האבדות. אני מקווה שעם השלמת התוכנית, רשות השידור של הרפובליקה האסלאמית של איראן (IRIB) תזמין מומחים כלכליים כדי לעדכן את הציבור בפרטי הצעדים, ולהבהיר את נושא הנזקים והפיצויים."
בהתייחסו לארבע עשרה הנקודות בתזכיר, הצהיר עראקצ'י: "יש לשקול את כל הנקודות הללו יחד. אין זה ראוי לציין מה ייעשה בתמורה; אלא, יש ליישם את כל הנקודות הללו בו זמנית."
כפי שאמר עראקצ'י בנוגע למצב נסיגת האורניום המועשר: "טרם התקבלה החלטה, אך ישנן אינדיקציות למה שאנחנו דנים בו. שתי הסוגיות הן הסרת הסנקציות ותיק הגרעין האיראני. סוגיית עתודות החומרים המועשרים של איראן תידון ותיקבע בשני תחומים אלה. עמדתנו תמיד הייתה עקבית: אם יוחלט להעשיר אורניום לרמות גבוהות, אנו מאמינים שיש להגביל את ההעשרה בתוך איראן בלבד."
הוא המשיך: "גם התייחסנו לנושאים חשובים הקשורים להסרת הסנקציות; נדון בפרטי הסנקציות שיוסרו בהמשך. כפי שציינתי, גם המנגנון של תוכנית השיקום יידון במהלך 60 הימים הללו." כשנשאל על האפשרות להגיע להסכם סופי תוך 60 יום, אמר שר החוץ שלנו: "אנחנו צריכים לראות איפה אנחנו נמצאים. אם הצדדים יהיו מרוצים, ניתן יהיה להאריך את ההבנה, או שנמצא אותה בלתי אפשרית בתקופה זו. באופן טבעי, לא יושג הסכם סופי. אני לא רוצה לשפוט כעת. נשקול מה צריך לעשות בבוא העת." בנוגע להתקדמות שהושגה בהפסקת האש, אמר עראקצ'י: "הפסקת האש מתקדמת כמתוכנן ומתקיימת. למועצה העליונה לביטחון לאומי יש שליטה מלאה על הפסקת האש ועל מזכר ההבנות." מכיוון שהמועצה העליונה לביטחון לאומי אינה מסוגלת לקיים ישיבות סדירות, הוקמה ועדה שתפקח על המשא ומתן ותדווח למועצה. לכן, לוועדה יש שליטה מלאה על תנאי ההבנה. כמובן, ישנם מתנגדים ותומכים, אך בסופו של דבר, החלטות המועצה הופכות לרשמיות.
כפי שציין שר החוץ שלנו בנוגע למשא ומתן ולצוות המשא ומתן: האחריות למשא ומתן ברורה, ומשרד החוץ, כגוף התומך, נושא במשימות ואחריות ספציפיות. אני מבטיח לכם שהעבודה הקשורה למשרד החוץ בוצעה בדיוק ובזהירות מירביים.
הוא הסביר: המשא ומתן נמשך כמעט חודשיים, נקודה אחר נקודה ומילה במילה. למדנו את כל הפרטים הדרושים בקפידה, והדו"ח הוגש למועצה העליונה לביטחון לאומי. מוסדות הביטחון והצבא שולטים בנושא, במיוחד בדיונים הנוגעים למצרי הורמוז ולסיום המלחמה. הוא ציין: אני מאמין שפרי עבודה זו יועיל לעם האיראני ויחזק את נוכחותו ברחובות. אני אופטימי לגבי עתידה של הרפובליקה האסלאמית של איראן, עם דגל זה מונף גבוה והגאווה ששררה בתקופה זו.
אראגצ'י המשיך: "לאויבים היו דרישות משום שלא השיגו את מטרותיהם, ולכן הם ניסו להשתמש במלחמה כדי להשיג את מטרותיהם. הם חשבו שהפצצת איראן תשמיד את הטכנולוגיה והידע הגרעיניים האיראניים. נכון שאיבדנו מדענים ודמויות חשובות, ובראשן המפקד המעונה. אבל טבעי שניתן להחליף מדענים; הם לא יכולים לקחת מאיתנו את הידע."
הוא הדגיש כי הם לא הופתעו מבחינה אסטרטגית, ואמר: "הגבנו בפחות מ-24 שעות במהלך מלחמת שנים עשר הימים, ובפחות משעתיים במהלך מלחמת ארבעים הימים. ההוראות היו ברורות, ולא היו הפתעות. אבל בואו נשאל את עצמנו מדוע פרצה המלחמה? משום שלא נסוגנו במשא ומתן או במלחמה, והם לא השיגו את מטרותיהם באף אחת מהן. כשהבינו שהם לא יכולים להשיג את דרישותיהם באמצעות מלחמה, הם ביקשו לנהל משא ומתן."
הוא הוסיף: "הם הכירו בקבוצות שחימשו. הם ניסו הכל, וכשהם פנו למשא ומתן, הם התאכזבו מכל מטרותיהם." הצגנו לעולם את הרפובליקה האסלאמית של איראן באופן שמראה לו שהיא ניצבת בפני אומה נחושה ונחושה, עם ציוויליזציה עתיקה המשתרעת על פני אלפי שנים, ומבוססת על אמונה שיעית מבוססת היטב. לסיכום, בנוגע לזמן ולמקום חתימת ההסכם, הוא הצהיר: "ברגע שיושלמו השלבים הסופיים של המשא ומתן בינינו, הסכם זה יוכרז וייחתם. כל צד יחתום מרחוק, ולאחר מכן החתימה תוכרז על ידי שני הצדדים. ההסכם מעולם לא היה קרוב יותר להשלמה מאשר עכשיו. עד שייחתם וייחתם רשמית, מתבקשת התקשורת להימנע מספקולציות לגבי תוכנו."