אתר החדשות בשפה העברית News One חשף בדיווח כי במסגרת הסכם ביטחוני, ישראל קיבלה גישה והשתתפות בשיתוף פעולה מסחרי וטכנולוגי לשדרוג ומודרניזציה של מערכות מסווגות הפועלות בפנטגון.
על פי הדיווח, וושינגטון אפשרה לישראל לעסוק בשיתוף פעולה מסחרי, תעשייתי וטכנולוגי בפרויקטים מסווגים של הפנטגון, כחלק מתוכנית המכונה "שילוב מערכות".
כלי תקשורת, שציטטו את חוק הרשאות ההגנה האסטרטגית החדש שאושר על ידי ממשלת ארה"ב, דיווחו כי יחסי הביטחון בין שני הצדדים (וושינגטון ותל אביב) יהפכו למודל לאינטגרציה תעשייתית וטכנולוגית עמוקה בפיתוח מערכות משרד ההגנה האמריקאי.
בדיווח מיוחד שפורסם לאחרונה, חשף העיתונאי האמריקאי אלכס ג'ונס כי החוק כולל הוראות חסרות תקדים המעניקות לסוכנויות הביטחון הישראליות ניטור וגישה מתמשכים למערכות המחשב האמריקאיות, יחד עם מנגנונים לחלוקת רווחים מפרויקטים משותפים.
הדיווח הוסיף כי ההסכם החדש הושג לאחר משא ומתן בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
נתניהו הודיע על נכונותה של ישראל להפסיק בהדרגה את קבלת מיליארדי שקלים בסיוע כספי אמריקאי בתמורה לשיתוף פעולה מסחרי וטכנולוגי עם הפנטגון (כולל גישה וחדירה למערכות משרד ההגנה האמריקאי). טראמפ אישר את הבקשה, והחוק החדש נכנס לתוקף.
בהתייחסו להסכם האסטרטגי הזה, טען נתניהו כי שיתוף הפעולה החדש יגביר באופן דרמטי את מעורבותן של תעשיות ישראליות במתקני המחקר של הפנטגון.
כלי התקשורת בשפה העברית הודו גם כי דליפת הדו"ח עוררה ויכוח סוער בוושינגטון, כאשר חברי קונגרס משתי המפלגות דרשו שקיפות מיידית בנוגע להיקף רשתות המחשבים האמריקאיות והמידע הלאומי הנחשפים לגופים זרים.
מבקרי המהלך בוושינגטון מזהירים כי שילוב מקיף של מערכות, הכולל הקמת סניף רשמי של יחידת החדשנות הביטחונית של הפנטגון בישראל, יעניק למרכז הפיקוד של תל אביב שליטה מוגזמת על נכסים אסטרטגיים.
לעומת זאת, תומכי החוק בממשלה טוענים כי צעד זה הכרחי לשמירה על עליונות מבצעית מול סין, רוסיה ואיראן, וכי כל פלטפורמות הסייבר פועלות תחת פיקוח ביטחוני קפדני.