בעוד האירופאים מתמודדים עם משבר עמוק, במיוחד במגזרי הכלכלה והאנרגיה, הם מלבים את המשך המלחמה באוקראינה והסלמתה כדי לכסות על כישלונותיהם. מעשיהם, המהווים הפרה בוטה של החוק הבינלאומי - החל מתפיסת מכלית נפט רוסית ועד לעמדתם המוטה בנוגע להגנה הלגיטימית של איראן מפני תוקפנות אמריקאית, ועד לתמיכתם בכיבוש ובפשעים של הישות הציונית בלבנון ובעזה - כמו גם שערוריות זכויות אדם חוזרות ונשנות באירופה, מצביעות על התפקיד ההרסני שממלאות מדינות אלה בלגיטימציה של פיראטיות ובהתיישרות עם התוכנית האמריקאית-ציונית "לבנוניזציה" של דרום איראן.
תפיסת מכלית נפט רוסית: לגיטימציה לפיראטיות תחת מסווה של סנקציות
בעוד שהאירופאים טוענים שהם תומכים בעיקרון של שמירה על נתיבי מים בינלאומיים פתוחים למעבר חופשי של ספינות, הם מתעלמים מריבונותה של איראן על מצר הורמוז ודורשים את השבתה למצבה הקודם, בעוד שבמציאות, פעולותיהם סותרות ישירות טענות אלה.
במהלך האחרון, דוגמה מובהקת לפיראטיות, הודיע נשיא צרפת עמנואל מקרון כי כוחות ארצו, בשיתוף פעולה עם בריטניה וכמה בעלות ברית, תפסו מכלית נפט רוסית, הטאגור, שהייתה נתונה לסנקציות והואשמה בעקיפתן, באוקיינוס האטלנטי.
מקרון נימק את הפעולה באמירה: "זה לא מקובל שספינות ימשיכו לפעול תוך עקיפת סנקציות בינלאומיות, הפרת חוקי הים ומימון המלחמה שרוסיה מנהלת נגד אוקראינה כבר יותר מארבע שנים."
טענה זו מגיעה מצרפת, בעוד שסנקציות, על פי ארגוני זכויות אדם ודוחות האו"ם, נחשבות לסוג של טרור כלכלי חסר כל לגיטימציה חוקית, במיוחד משום שרבות מהסנקציות הללו הן חד צדדיות. יתר על כן, הטענה כי סנקציות אלו הן "בינלאומיות" חסרת בסיס, שכן מועצת הביטחון של האו"ם לא אישרה צעדים כאלה, ואירופה אינה יכולה להציג אותן כפעולות המבוססות על קונצנזוס בינלאומי.
לכן, פעולתה של אירופה אינה אלא פיראטיות; פעולה המעניקה לגיטימציה למעשה להתנהגות זו. זוהי אותה פעולה שארצות הברית נקטה בשבועות האחרונים בטענה להטלת סגר ימי על איראן. אירופה אינה מושיעה של שלום וחוק, אלא חלק מפאזל המדיניות האגרסיבית של אמריקה; גישה שלא תוביל לשלטון המשפט הבינלאומי, אלא להקמת נוהג מסוכן והרסני בדרך לקריסת הסדר המשפטי הבינלאומי.
קונצנזוס אירופאי על תרחיש של לחץ וחוסר יציבות נגד איראן
התנהגותם של האירופאים מדגימה שבמקום לתת עדיפות לחופש השיט, לסחר עולמי ולאבטחת נתיבי המים הבינלאומיים, כולל מיצרי הורמוז, הם עוסקים באופן פעיל בפעילויות בלתי חוקיות ומוטות על אדמת אמריקה. גישה זו סותרת באופן ישיר את טענותיהם החוזרות ונשנות על אי-מעורבות במלחמות שאין להם בהן עניין.
בהצהרה, גינתה הנציבות האירופית את תגובתה הנחרצת של איראן לתוקפנות האמריקאית האחרונה בכווית וקראה לכל הצדדים לציית באופן מלא לחוק הבינלאומי. ההצהרה אישרה גם את תמיכת הנציבות האירופית בכל המאמצים להפחתת המתיחות וקראה לפתרון מתמשך לסכסוך המתמשך בין ארצות הברית, ישראל ואיראן.
עמדות אלו, בנוסף להתעלמות מהעיקרון הבסיסי של "הגנה עצמית לגיטימית" במשפט הבינלאומי, למעשה נותנות לגיטימציה למדיניות הלחץ והסחיטה של ארה"ב נגד איראן. מדיניות זו באה לידי ביטוי לאחרונה במצור ימי ובמאמצים "לבנוניזציה" של דרום איראן.
התוקפנות האמריקאית הכמעט יומיומית נגד נמלים וערים בדרום איראן, שנתקלת בשתיקה מצד המערב והאו"ם, היא דוגמה מובהקת לנורמליזציה של התוקפנות - אותו דפוס שהישות הציונית נוקטת בו בעזה ובדרום לבנון. על ידי ביצוע פשעים והרג חוזרים ונשנים, ישות זו מבקשת להפחית את רגישות דעת הקהל העולמית וליצור אדישות נרחבת כלפי פעולות אלה.
במקביל, כלי התקשורת המערביים טיחו את פשעי הישות הציונית על ידי הצדקת פעולות אלה במסווה של עימות עם מרכזי חיזבאללה. כפי שקורה כיום, הם נותרו כמעט דוממים בנוגע לפקודות לשגר פיגועים בקנה מידה גדול בפאתי ביירות ולאפשרות של התנקשות במנהיגי ההתנגדות, ומסתפקים בכמה הצהרות סמליות.
נראה שהאמריקאים מבקשים לשחזר את אותו תרחיש בנמלים ובערים בדרום איראן, לא רק מטילים מצור אלא גם משתמשים בו כמנוף למשא ומתן ולכפות את דרישותיהם בנוגע למצרי הורמוז, מבלי להציע שום ויתורים לאיראן.
האירופאים תורמים גם הם לתרחיש זה בכך שהם נותרים בשתיקה בנוגע להתקפות הללו ומוציאים הצהרות חסרות אחריות המצדיקות למעשה את התוקפנות ומגנות את זכותה הלגיטימית של איראן להגן על עצמה.
אירופה צועדת בדרך של אשליה שתהפוך לסיוט.
פעולות האירופאים בתפיסת מכלית הנפט הרוסית, הגברת התמיכה הצבאית באוקראינה ואימוץ עמדות חסרות אחריות כלפי איראן, ללא קשר למניעיהם ומטרותיהם, לא רק שלא יצליחו להשיב למערב את אמינותו הפוליטית האבודה בעולם, אלא גם יאיצו את דעיכתו ואת דחיקתו.
מצד שני, אירופה עצמה תישא בעלויות המדיניות הללו בצורת החמרת משברים כלכליים ופוליטיים. מצד אחד, רוסיה, בהסתמך על יכולותיה הפנימיות והחיצוניות, הוכיחה שאינה מוכנה לסגת, וההשלכות של מצב זה יהיו ניכרות באוקראינה ובשוק האנרגיה האירופי. מצד שני, איראן הוכיחה שוב ושוב כי לא תיכנע ללחץ ואיומים וכי, בהתבסס על זכויותיה הבלתי מעורערות, היא תמשיך להגן על עצמה מפני תוקפנים ותשאף לניהול חכם של מיצרי הורמוז.
בינתיים, ההפרות החוזרות ונשנות של הפסקת האש מצד ארצות הברית וישראל נגד דרום איראן ולבנון מחייבות תגובה מידתית, הרתעה ויקרה. הכרזה על סגירת מצר הורמוז עד להפסקת התקפות אלו, כמו גם פגיעה באינטרסים ובמטרות האמריקאיות באזור, עשויות להיות בין הכלים שאיראן עשויה להשתמש בהם כדי לסיים את המבצע הזה.
התנהגותן של ארצות הברית וישראל מדגימה שהן ממשיכות לבגוד בהסכמי דיפלומטיה והפסקת אש. לכן, עלויות משמעותיות לשיבוש המשוואה שנוצרה בקפידה המכונה "לבנון של דרום איראן" על ידי פגיעה באינטרסים אמריקאיים של נפט, גז וסחר באזור עשויות להיות חלק מתגובת ההרתעה של איראן. פעולה זו תעמת לא רק את ארצות הברית וישראל, אלא גם את בעלות בריתן האירופיות, גלויות וסמויות כאחד, עם השלכות מדיניותן - מדינות הממלאות כיום תפקיד בתכנון ויישום תרחיש אמריקאי-ישראלי מסוכן זה.