על פי סוכנות הידיעות אסטנה, קאסים-ג'ומארט טוקייב הודיע ​​במהלך פגישתו עם רפאל גרוסי כי קזחסטן מוכנה לתמוך במאמצים דיפלומטיים הקשורים לתוכנית הגרעין האיראנית.
הצהרות אלה מגיעות בתקופה בה קזחסטן מרחיבה את שיתוף הפעולה שלה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ובמקביל מפתחת את תוכניותיה ותשתיותיה הגרעיניות למטרות שלום.
במהלך הפגישה דנו שני הצדדים בנושאים הכוללים בטיחות גרעינית, שימוש באנרגיה גרעינית למטרות שלום וחיזוק משטר אי-הפצת נשק גרעיני עולמי. הם גם סקרו את מפת הדרכים לשיתוף פעולה בין קזחסטן לסבא"א עד 2036, כמו גם פרויקטים משותפים בתחומי הרפואה הגרעינית, המחקר המדעי והאנרגיה.
במהלך הפגישה, טוקייב חזר על תמיכתה של קזחסטן ביוזמות לבניית אמון בתחום הגרעין והדגיש את התפקיד המכריע של דיאלוג ומנגנונים דיפלומטיים בהפחתת המתחים הבינלאומיים.
בדיון ביכולות המדעיות והטכנולוגיות של קזחסטן, ציין רפאל גרוסי כי למדינה יש את התשתית והמשאבים הדרושים לפיתוח אנרגיה גרעינית ולהשתתפות ביוזמות בינלאומיות בתחום זה.
בעוד ההתייעצויות והמאמצים הדיפלומטיים נמשכים בנוגע לסוגיית הגרעין האיראני, קזחסטן מבקשת לחזק את מעמדה כפלטפורמה ניטרלית לדיאלוג וגישור.
אנליסטים סבורים כי מעורבותה הפוטנציאלית של קזחסטן בתהליכים הקשורים לסוגיית הגרעין האיראני תשפר את מעמדה הבינלאומי ותגביר את תפקידה בארכיטקטורת הביטחון האזורית.
קזחסטן מילאה בעבר תפקיד בונה בדיפלומטיה גרעינית. אלמטי אירחה שני סבבי שיחות בין איראן לקבוצת P5+1 בשנת 2013 וסיפקה לאיראן 60 טון אורניום טבעי כחלק מהסכם הגרעין. עתודת האורניום המועשר ברמה נמוכה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ממוקמת גם היא במתקן אולבה בקזחסטן, היחיד מסוגו בעולם.
אסטנה ביקשה גם להפוך את ההיסטוריה שלה של נטישת נשק גרעיני לאחר קריסת ברית המועצות, ואת אירוח תשתית אי-הפצת נשק גרעיני, לחלק בלתי נפרד מזהותה המדיניות החוץ. ברית המועצות ביצעה 456 ניסויים גרעיניים באזור סמיפלטינסק בקזחסטן בין השנים 1949 ו-1989, והותירה אחריה השלכות סביבתיות והומניטריות חמורות.
בינתיים, קזחסטן אימצה תוכנית לפיתוח התעשייה הגרעינית שלה עד 2050, הכוללת בניית לפחות שלוש תחנות כוח גרעיניות, הרחבת יכולות עיבוד אורניום וחיזוק שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA).
אנליסטים סבורים כי קזחסטן לא צפויה להפוך למתווך העיקרי בין איראן לארצות הברית, אך היא עשויה למלא תפקיד מעשי ויעיל אם המשא ומתן יגיע לשלב של הסכמים טכניים בנוגע להעברה או ניטור של אורניום מועשר.