למרות מספר אינדיקציות לכך שארצות הברית ריככה את עמדתה בנוגע לדרישות איראן, מקור המקורב לצוות המשא ומתן הצהיר כי נותרו מספר נקודות מחלוקת מרכזיות בין טהרן לוושינגטון. סוגיות אלו, לדברי המקור, יציבו אתגרים משמעותיים בפני תחילת המשא ומתן עד שייקבעו תנאי הסמכות שלו.
בהתייחסו לתהליך ההתייעצות, אותו מקור ציין כי האמריקאים נסוגו מעמדותיהם הראשוניות וקיבלו חלק מנקודות המבט של איראן. עם זאת, נותר פער משמעותי בין שני הצדדים בכמה נושאים חשובים.
נקודת המחלוקת הראשונה נוגעת לתיק הגרעין.
לדברי מקור זה, איראן אינה מתכוונת להיכנס למשא ומתן על תיק הגרעין בנסיבות הנוכחיות, ונושא זה אינו נמצא על סדר היום של שיחות פוטנציאליות. המקור הוסיף כי טהרן מאמינה שלא תוכל לקיים דיונים גרעיניים בשלב מאוחר יותר אלא אם כן הצד השני ינקוט תחילה צעדים קונקרטיים לבוני אמון.
מקור המקורב לצוות המשא ומתן אישר כי איראן מאמינה שכל דיון בנושאים גרעיניים ללא צפייה בשינוי התנהגות וקבלת אותות מוחשיים מארצות הברית אינו יכול להוות בסיס אמין לקידום המשא ומתן. לכן, טהרן מעדיפה תחילה לבצע עבודות יסוד, ולאחר מכן לקבל החלטות בנושאים אחרים.
נקודת המחלוקת הבאה נוגעת לנכסים הפיננסיים הקפואים של איראן, נושא שטהראן רואה כתנאי הכרחי לכניסה לכל משא ומתן. המקור המעורה בדעת הצהיר כי איראן מתעקשת על שחרור והפקדת הנכסים הקפואים הללו לפני תחילת השיחות, וכי ללא תנאי זה, המשא ומתן יהיה חסר טעם.
לדברי המקור, טהרן רואה בנושא זה לא רק דרישה כלכלית, אלא מבחן לרצינות ולתום לב של הצד השני; עניין שיכול להשפיע ישירות על הערכתה של איראן לגבי האפשרות להמשיך בתהליך.
נקודת מחלוקת משמעותית נוספת נוגעת למצב התנועה הימית במצרי הורמוז.
מקור מעורה הצהיר כי ארצות הברית דורשת חזרה מלאה למצב הקיים בנוגע למעבר ספינות, בעוד שאיראן מתעקשת כי תקבל רק חזרה למספר הספינות הקודם, ולא למודל הקודם לניהול התנועה הימית במצרי הורמוז.
על פי תפיסה זו, ספינות צריכות לעבור לפי המנגנונים שאיראן חפצה בהם ובנתיבים שיועדו על ידי טהרן. המקור סיכם והדגיש כי למרות שצמצו כמה חילוקי דעות, פתרון שלוש הסוגיות הללו חיוני לפתיחת כל משא ומתן.