הדו"ח האחרון, "תחזית האנרגיה העולמית 2026", שפורסם על ידי מינהל המידע לאנרגיה של ארה"ב (EIA), מספק תמונה מפורטת של עתיד שוק האנרגיה העולמי והתפקיד המרכזי של צינורות נפט וגז. הדו"ח מצביע על כך שהעולם יישאר תלוי בדלקים מאובנים ובאבטחת מסדרונות האנרגיה בעשורים הקרובים.
על פי הדו"ח, הביקוש העולמי לאנרגיה יגדל בכ-13% בין 2024 ל-2050, שווה ערך ל-160 קוודריליון יחידות תרמיות בריטיות (Btu). צמיחה זו מיוחסת לגידול האוכלוסייה, פיתוח תעשייתי וצריכה מוגברת בכלכלות מתפתחות. מבין מגזרים אלה, החשמל יחווה את קצב הצמיחה הגבוה ביותר, כאשר הביקוש העולמי יגדל בכ-29% עד 2050. ה-EIA מייחס זאת להתפתחות הכלכלה הדיגיטלית, התרחבות תעשייתית ומעבר של מדינות לעבר חשמול.
גם מגמת העלייה במגזר הגז הטבעי נמשכת. הביקוש העולמי לגז צפוי לגדול בכ-22% עד 2050, עלייה השווה ערך ל-7.7 טריליון רגל מעוקב ליום. הביקוש העולמי לנפט צפוי גם הוא לעלות בכ-6% באותה תקופה, ולהוסיף בממוצע 5.1 מיליון חביות ליום לצריכה העולמית.
עם זאת, החלק החשוב ביותר בדו"ח מוקדש ל"עורקים החיוניים של הובלת אנרגיה עולמית" - הנתיבים המהווים את עמוד השדרה של סחר הנפט והגז העולמי. על פי נתוני 2024, מצר מלאקה הוא נקודת המעבר הגדולה בעולם למעבר נפט, עם 15.2 מיליון חביות נפט שעוברות דרכו מדי יום, ואחריו מצר הורמוז, שדרכו עוברות מדי יום 20.8 מיליון חביות נפט גולמי וגז מעובה. מצר זה נחשב לנקודת המעבר החשובה ביותר בעולם לאנרגיה.
חשיבותו של מצר הורמוז מתבהרת עוד יותר כאשר אנו מבינים שכ-20% מכלל צריכת הנפט העולמית עוברת דרכו. על פי הדו"ח, יותר מחמישית מאספקת הנפט העולמית עוברת דרך מצר זה, שרוחבו כ-53 קילומטרים בלבד. דבר זה הגביר את הרגישות הגיאופוליטית של האזור לרמה חסרת תקדים.
דו"ח של מינהל המידע לאנרגיה של ארה"ב מאשר כי ביטחון האנרגיה העולמי תלוי כיום יותר מתמיד במספר מוגבל של נתיבי מים. מלבד מיצרי הורמוז ומצרי מלאקה, תעלת סואץ, הנושאת 3.4 מיליון חביות ביום, מיצרי הורמוז והבוספורוס, הנושאים 2.4 מיליון חביות ביום, תעלת פנמה, הנושאת 0.7 מיליון חביות ביום, ומצרי אלסקה, הנושא 0.5 מיליון חביות ביום, הם בין הנתיבים החשובים ביותר להובלת נפט ברחבי העולם.
מבחינת חלק יצוא הנפט העובר דרך מיצרי הורמוז, ערב הסעודית מובילה את הרשימה עם 6.2 מיליון חביות ביום, אחריה איחוד האמירויות הערביות עם 3.4 מיליון חביות, עיראק עם 3.3 מיליון חביות, כווית עם 2.1 מיליון חביות, קטאר עם 1.5 מיליון חביות ואיראן עם 1.3 מיליון חביות ביום. מדינות אחרות מעבירות יחד כ-2 מיליון חביות נפט דרך נתיב מים חיוני זה.
הדו"ח בוחן גם את חלקו של כל אחד מנתיבי הספנות השונים בסחר הנפט העולמי. על פי הדו"ח, מיצרי מלאקה מהווים 43% מסחר הנפט העולמי, בעוד שמצרי הורמוז מהווים 20%. תעלת סואץ מייצגת 7%, מיצרי הורמוז והבוספורוס 2%, ומצרי אלסקה 2%. סך סחר הנפט העולמי מוערך בכ-82.6 מיליון חביות ליום.
גם שוק הגז הטבעי הנוזלי (LNG) חווה התפתחויות משמעותיות. צינור ה-LNG של קטאר לאסיה, עם קיבולת מוערכת של 80.6 מיליון טון, צפוי להיות הצינור הגדול בעולם בשנת 2024. אחריו יגיע צינור אוסטרליה-אסיה עם 53.7 מיליון טון, צינור ארה"ב-אירופה עם 25.1 מיליון טון, צינור ארה"ב-אסיה עם 22.3 מיליון טון, ולבסוף צינור רוסיה-אירופה עם 20.6 מיליון טון.
סעיף נוסף בדו"ח מדגיש את החשיבות האסטרטגית של מיצרי הורמוז, שהוא למעשה הנתיב הימי היחיד לייצוא נפט עבור מדינות רבות במפרץ. במקרה של משבר, אין אלטרנטיבה יעילה ומהירה. לכן, כל מתח צבאי, חוסר ביטחון ימי או שיבוש לשיט דרך אזור זה עלולים להוביל לעלייה פתאומית במחירי הנפט, שיבוש בשרשרת האספקה ​​העולמית, עלייה בעלויות התחבורה, אינפלציה נרחבת ומיתון כלכלי במדינות רבות.
מומחי אנרגיה סבורים כי סגירה או הגבלה של שיט במצרי הורמוז, אפילו לכמה ימים, עלולות לשלוח גלי הלם בשווקים הפיננסיים העולמיים ובמקביל להשפיע על ביטחון האנרגיה באסיה, אירופה וארצות הברית. לפיכך, יציבות נתיבי המים הללו אינה רק סוגיה אזורית, אלא גם קריטית לכלכלה ולביטחון העולמיים.
בחלק האחרון של הדו"ח, מינהל המידע לאנרגיה של ארה"ב (EIA) מציין כי למרות פיתוח מקורות אנרגיה מתחדשים, נפט וגז טבעי יישארו עמוד השדרה של מערכת האנרגיה העולמית, וביטחון נתיבי הובלת האנרגיה ימשיך להיות המפתח ליציבות השווקים הגלובליים ולצמיחת הכלכלה הבינלאומית. בהתאם לכך, כל שיבוש בעורקי אנרגיה חיוניים, ובמיוחד במצרי הורמוז, עלול להיות בעל השלכות חמורות על הכלכלה העולמית, על ביטחון המזון, על הסחר הבינלאומי ועל היציבות הפוליטית של מדינות.