ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד אל-רחמן אל-ת'אני, הצהיר בראיון לעיתון אל-ערבי אל-ג'דיד: "למרות העמדות הציבוריות השונות של טהרן וושינגטון, פתרון דיפלומטי בין שני הצדדים אפשרי, והושגה התקדמות חיובית בין וושינגטון לטהרן."
הפקיד הקטארי, המשמש גם כשר החוץ, הדגיש את הצורך לשקול את האינטרסים של האזור והעולם כולו בכל הסכם.
באשר לשינויים שחלו במצרי הורמוז בעקבות הפעולות והמדיניות העוינות של ארצות הברית והחסימה על נמלי איראן, אמר ראש ממשלת קטאר: "כל העולם משלם כעת את המחיר על סגירת מצר הורמוז, ולא נאפשר להשתמש בו כקלף מיקוח בכל סכסוך."
בעקבות פרוץ המלחמה הבלתי חוקית בין ארצות הברית לישראל, איראן הודיעה על איסור על מעבר כלי שיט אמריקאים, ישראליים ובעלות ברית דרך מצר הורמוז, וקבעה כי ספינות מסחריות ממדינות אחרות יהיו כפופות לתיאום מלא עם הרשויות האיראניות. סגירת מיצרי הורמוז גרמה לזעזוע חסר תקדים לשוקי האנרגיה והפיננסים העולמיים, מה שהוביל לעלייה חדה במחירי הדלק במדינות רבות, ובמיוחד באירופה.
לאחר שהגיעה להסכם הפסקת אש בן שבועיים עם ארצות הברית, איראן הסכימה לפתוח מחדש את מיצרי הורמוז בתנאים מסוימים. עם זאת, לאחר שממשלת ארה"ב הפרה את הפסקת האש בנוגע ללבנון והעלתה דרישות מוגזמות, מה שהוביל לכישלון סבב המשא ומתן הראשון באיסלאמאבאד, ארה"ב הטילה סגר ימי על איראן. בתגובה, איראן החזירה את הסטטוס קוו הקודם במצרי הורמוז עקב הפרת התחייבויותיו על ידי הצד השני.
בעוד שרשויות איראן אוכפות את החוק נגד ספינות המנסות לחצות את נתיב המים באופן בלתי חוקי, הן הציעו גם אגרת מעבר לכלי שיט מסחריים, אשר, על פי הצהרות איראניות רשמיות, תופקד לאוצר המדינה.
בראיון לעיתון אל-ערבי אל-ג'דיד, תיאר ראש ממשלת קטאר את ריבונות ארצו כ"קו אדום", והוסיף: "עלינו למצוא נוסחה לדו-קיום עם איראן המבוססת על כיבוד עקרון הריבונות ועקרון השכנות הטובה, ומבלי לפגוע בביטחון של אף אחד מהצדדים".
אל-תאני המשיך בדבריו, תוך התעלמות מהפעולות והעמדות העוינות של חלק מהמדינות באזור נגד איראן והעם האיראני, ומשיתוף הפעולה שלהן עם האויב האמריקאי-ציוני, וטען כי אין לפגוע בתשתיות אזרחיות.
הוא גם הצהיר כי ביטחון מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ (GCC) הוא בלתי נפרד.
ראש ממשלת קטאר חזר והדגיש את חשיבות תמיכתה של דוחא במאמצי התיווך הפקיסטניים שמטרתם לחזק את הביטחון והיציבות האזוריים, באומרו: "מטרתנו היא לשפר את הביטחון והיציבות באזור. אנו מקווים שהתיווך יצליח, שטהראן וושינגטון יגיעו להסכם בהקדם האפשרי, ושנגיע להסכם מקיף שישים קץ למתיחות ויחסוך מהאזור כל מתיחות חדשה".
בתשובה לשאלה בנוגע ליחסי דוחא עם וושינגטון, והאם קטאר תשקול מחדש את יחסיה הצבאיים עם ארצות הברית, אמר: "יחסי קטאר עם ארצות הברית הם אסטרטגיים, המבוססים על שותפות מקיפה, אינטרסים משותפים והסכמים קיימים".
בינתיים, במהלך שיחת טלפון עם עמיתו הירדני, איימן ספדי, ראש ממשלת קטאר ושר החוץ סקרו את ההתפתחויות האחרונות באזור, ובמיוחד את המצב בין איראן לארצות הברית, ואת המאמצים המתקיימים להפחית את המתיחות ולשפר את הביטחון והיציבות באזור. הוא גם הדגיש את הצורך של כל הצדדים לשתף פעולה במאמצי הגישור ובמאמצים הנוכחיים לפתרון המשבר בדרכי שלום באמצעות דיאלוג, ולהגיע להסכם בר קיימא המונע הישנות של המתיחות.