נשיא איראן מסעוד פזשכיאן ונשיא צרפת עמנואל מקרון דנו בהתפתחויות האזוריות האחרונות, בהתקדמות המשא ומתן ובמספר סוגיות אסטרטגיות, כולל המצב במצרי הורמוז, בשיחת טלפון בערב יום רביעי, 6 במאי. הם החליפו דעות בנושאים אלה.
במהלך השיחה, תוך הדגשת חשיבותם של פתרונות דיפלומטיים, הביע נשיא איראן את הערכתו לגישתה של צרפת, באומרו: "אנו שמחים שגישתה של צרפת מבוססת על פתרון סוגיות באמצעות דיאלוג, והרפובליקה האסלאמית של איראן תמיד קיבלה בברכה גישה זו."
בהתייחסו להפרות החוזרות ונשנות של הפסקת האש על ידי הישות הציונית במתקפותיה החוזרות ונשנות על לבנון, הצהיר פזשקיאן: "ישות זו לא עמדה בהתחייבויות הפסקת האש בשום צורה. כשם שמעולם לא עמדה בהפסקת האש בעזה, היא הפרה שוב ושוב הסכמים בלבנון. למרבה הצער, הקהילה הבינלאומית ממשיכה להיות עדה לפשעי ישות זו, למעשי רצח העם שלה ולתוקפנותה. טבעי, בנסיבות כאלה, שההתנגדות האסלאמית הלבנונית תפעל להגנת מולדתה ועמה."
בחלק אחר של דיון זה, תוך כדי הסבר חוויות המשא ומתן בעבר, נשיאנו, בהתייחסו לחבלה החוזרת ונשנית מצד ארצות הברית בכל תהליכי המשא ומתן, ציין כי "במהלך המשא ומתן הדו-צדדי בין איראן לצרפת בניו יורק, למרות שהגיעו להבנות באותה עת, ארצות הברית היא זו שחסמה את התקדמות התהליך באמצעות חבלה. לרוע המזל, במקום לנקוט עמדה ביקורתית כלפי התנהגות זו, מדינות אירופה, על ידי הפעלת מנגנון ה-snapback, הטילו לחצים משניים על איראן, והסיטו את מסלול הדיפלומטיה ממעורבות בונה ללחץ, איומים וסנקציות." בינתיים, הרפובליקה האסלאמית של איראן נכנסה לתהליך זה עם כוונות טובות.
פזשכיאןהדגיש: "איראן תמיד פעלה ביושרה ביחסיה עם אירופה, אך גישה זו לא זכתה לתגמול".
הנשיא הצביע גם על הממדים והסיבות לחוסר האמון הגובר כלפי ארצות הברית, וקבע: "הרפובליקה האסלאמית של איראן נכנסה פעמיים לשיחות עם ארצות הברית, ובשתי הפעמים, במקביל למשא ומתן, הושקה מתקפה צבאית נגד איראן, שהיא למעשה 'דקירה בגב'".
פזשכיאן הוסיף: "גם במצב הנוכחי, הדרישות המוגזמות, ההצהרות המאיימות וכישלונה של ארצות הברית לדבוק במסגרות הנדרשות סיבכו את התהליך הדיפלומטי".
בהמשך לדיון זה, ובמסגרת בחינת מצב הביטחון של נתיבי המים האסטרטגיים, הדגיש הנשיא את תפקידה ההיסטורי של איראן בהבטחת ביטחון מיצרי הורמוז, באומרו: "הרפובליקה האסלאמית של איראן הייתה שומרת השלום, היציבות והביטחון באזור זה במשך שנים רבות. עם זאת, פעולותיה של ארצות הברית הן שערעו את יציבות הביטחון של נתיב המים החיוני הזה וגרמו למשבר וחוסר אמון בין מדינות המפרץ הפרסי."
פזשכיאן הצביע גם על פעולות כמו המצור הימי האמריקאי ותפיסת ספינות איראניות, ותיאר פעולות אלה כהפרות של החוק הבינלאומי, שיבוש הסחר העולמי ואף סוג של פיראטיות, אשר זכו לאישור ותמיכתם של גורמים אמריקאים.
איראן מוכנה לפתור את כל הסוגיות במסגרת המשפט הבינלאומי.
נשיא איראן הדגיש את עקרונות מדיניות החוץ של הרפובליקה האסלאמית של איראן, המבוססים על מסגרות משפטיות בינלאומיות. הוא הצהיר כי איראן מוכנה לפתור את כל הסוגיות במסגרת חוקים ותקנות בינלאומיים ואינה דורשת דבר מעבר למימוש זכויותיו הלגיטימיות של העם האיראני.
בהקשר זה, פזשקיאן הדגיש כי כל משא ומתן בנוגע לפתיחה מחדש מלאה של מיצרי הורמוז מחייב את הסרת המצור הימי האמריקאי, ויש לקחת בחשבון צעד זה.
בחלק אחר של הראיון, ובתגובה לכמה טענות שהופצו באזור, הכחיש הנשיא כי הרפובליקה האסלאמית של איראן תנקוט בפעולה צבאית כלשהי נגד איחוד האמירויות הערביות, והדגיש כי הכוחות המזוינים של איראן יודיעו בבירור על עמדתם במקרה של פעולה צבאית כלשהי.
מסעוד פזשכיאן הדגיש גם את עקרון השכנות הטובה, והוסיף: "צפוי שמדינות האזור לא יאפשרו כל פעולה או קונספירציה נגד איראן שיתבצעו משטחיהן." יחד עם זאת, אין לפרש את תגובותיה ההגנתיות של איראן לאיומים כאלה כגורם שמגביר את המתיחות.
בסקירת התהליכים הדיפלומטיים המתמשכים, ציין נשיא איראן, בדברים על חידוש השיחות בתיווך פקיסטן, כי יעילות המשא ומתן תלויה בסיום המלחמה ובמתן הערבויות הנדרשות למניעת הישנות מעשי האיבה. הוא הצהיר שאם ארצות הברית תדבק בפרמטרים אלה, הרפובליקה האסלאמית של איראן מוכנה להמשיך בדרך הדיפלומטית, ובמקביל, מוכנה לפתור את סוגיותיה עם מדינות המפרץ הפרסי על סמך כיבוד שלמות טריטוריאלית וזכויות הדדיות.
מסעוד פזשכיאן הבהיר את עמדת איראן בנוגע לתפקידה של אירופה בהתפתחויות הנוכחיות, וברך על הודעת צרפת על נכונותה לסייע בהסרת הסנקציות. הוא הצהיר, "התנאי הבסיסי לתהליך זה הוא שאירופה תנקוט צעדים מעשיים להסרת הסנקציות שהוטלו על העם האיראני. רק אז ניתן לנקוט צעדים לקראת הסרת הסנקציות האמריקאיות."
נשיא איראן הצביע גם על פערים בין העמדות המוצהרות לפעולותיהן המעשיות של חלק ממדינות אירופה.
מסעוד פזשכיאן הסביר, בהדגישו את עקרונות היסוד של מדיניות החוץ של הרפובליקה האסלאמית של איראן, כי איראן מברכת על כל יוזמה התורמת לחיזוק השלום והביטחון ולהפחתת המתיחות באזור, וכי היא תמיד שאפה לתקשר עם מדינות שונות על בסיס זכויות וכבוד הדדי.
הנשיא הביע את תקוותו כי בניית אמון ומחויבות ממשית של הצדדים להתחייבויותיהם יסללו את הדרך להחזרת היציבות, הביטחון והשלום, וכי תהליך המשא ומתן יתנהל באופן שימנע הישנות של פרקטיקות תוקפנות צבאיות במהלך המשא ומתן.
צרפת מוכנה לתרום לקידום המשא ומתן ולהשתתפות בתהליך הקלת הסנקציות.
בדיאלוג זה, אישר נשיא צרפת עמנואל מקרון את תמיכתה של פריז במסגרת הפסקת האש ובצורך לפתוח מחדש את מיצרי הורמוז באמצעות פתרונות דיפלומטיים. הוא הודה כי פעולות כמו המצור הימי האמריקאי והתקיפות הישראליות על לבנון מהוות הפרות של הפסקת האש.
נשיא צרפת הדגיש גם את נכונות ארצו לתרום לקידום המשא ומתן, להשתתף בתהליך הקלת הסנקציות ולהמשיך במאמצים הדיפלומטיים, כולל אלה הקשורים לסוגיית הגרעין האיראני. הוא הדגיש את הצורך בערבויות רב-צדדיות מצד מדינות שונות כדי להשיג שלום בר-קיימא באזור.