בהתייחסו למסלול הסכסוך בין ארצות הברית לאיראן, טען ג'ון מירסהיימר, פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת שיקגו, כי סיום המשבר לא צפוי להתרחש אלא באמצעות הסכם מוסכם, למרות הקושי להגיע להסכם כזה.
בתחילת ראיון עם פירס מורגן, השדרן הבריטי הבולט, הצהיר מירסהיימר כי אין כיום אפילו הפסקת אש בת קיימא, וכי המצב התפתח באופן שהוביל להסלמה מחודשת של המתיחות. לדבריו, החלטת ארצות הברית להמשיך את המצור על מצר הורמוז גרמה לאיראן להגיב על ידי סגירת המיצר שוב, מה שהוביל לעימותים הדדיים, כולל תפיסת ספינות וכישלון המשא ומתן.
מירסהיימר הדגיש את הפער המשמעותי בעמדות שני הצדדים, וציין כי גם אם יחזרו לשולחן המשא ומתן, הגעה להסכם תהיה קשה ביותר. הוא הסביר כי סוגיית הגרעין היא רק אחת מנקודות המחלוקת, וכי ישנם נושאים רבים נוספים על סדר היום, כולל סנקציות, פיצויים, שליטה במצרי הורמוז, יחסי איראן עם תנועות התנגדות והנוכחות הצבאית האמריקאית באזור.
לאחר מכן הצביע על המטרות המוצהרות של ארצות הברית בתחילת המלחמה, ואמר כי וושינגטון ביקשה בתחילה שינוי משטר באיראן, אך כעת מתמקדת במניעת פיתוח תוכנית הגרעין שלה. האנליסט האמריקאי מודה כי השגת מטרה זו גם בלתי אפשרית עבור וושינגטון, שכן איראן לא צפויה לוותר על יכולות העשרת האורניום שלה.
חישוביה השגויים והדילמה האסטרטגית של אמריקה
פרופסור האוניברסיטה הצביע על החישובים השגויים של ארצות הברית והמשטר הישראלי בנוגע למצב המלחמה, והסביר כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו האמינו כי יוכלו להשיג ניצחון באמצעות מתקפה מהירה ומכרעת, אך הערכה זו הייתה שגויה.
הוא הוסיף, "הם חשבו שיוכלו להפיל את ריבונותה של איראן באמצעות מבצע הלם ויראה, ושלא יהיה צורך לדאוג לגבי מיצרי הורמוז, אך זה לא קרה".
מירסהיימר המשיך, והדגיש כי אפילו כמה בכירים אמריקאים, כולל אלו בתפקידי קבלת החלטות, היו סקפטיים לגבי הצלחת האסטרטגיה הזו, אך בסופו של דבר התקבלה ההחלטה להיכנס למלחמה - מלחמה שתיאר כ"קטסטרופלית".
בחלק אחר של הדיון, הוא התייחס להשלכות הכלכליות של המלחמה, ואמר כי סגירת מיצרי הורמוז עלולה להיות בעלת השלכות קשות על הכלכלה העולמית. לדבריו, עליית מחירי האנרגיה ושיבושים ביצוא הנפט והסחורות עלולים להכניס את הכלכלה העולמית למשבר חמור. חלק מהאנליסטים אף מדברים על הסיכון למיתון כלכלי דומה לזה של שנות ה-30.
"האיראנים הם לאומנים עד עמקי נשמתם."
האנליסט האמריקאי הדגיש כי אותן חששות הניעו את נשיא ארה"ב לחפש הפחתה והארכת הפסקת האש, משום שכל מתקפה חדשה על איראן עלולה להוביל לסגירה מוחלטת של מסדרונות אנרגיה חיוניים.
בהתייחסו ליכולות הצבאיות של איראן, אמר מירסהיימר כי טהרן עדיין מחזיקה ביכולת התקפית גבוהה ויכולה לפגוע בתשתיות הקריטיות של מדינות באזור, דבר שעלול להיות בעל השלכות חמורות.
לסיום, הוא טען: "האיראנים הם לאומנים עד עמקי נשמתם ורואים בארצות הברית ובישראל איום קיומי; לכן, הם יילחמו עד האדם האחרון ולעולם לא ייכנעו."
הוא סיכם באומרו כי לארצות הברית אין אסטרטגיה לנצח במלחמה זו, והדגיש כי המשך הדרך הצבאית לא רק ייכשל אלא גם יגרום לעלויות גדולות עוד יותר. האפשרות הטובה ביותר, טען, היא לסיים את הסכסוך במהירות באמצעות פתרונות דיפלומטיים.