הבכיר האיראני הצביע על העלייה המשמעותית במחירי הנפט, נגזרותיו, דשנים כימיים וסחורות אחרות בעקבות המלחמה שהוטלה על איראן על ידי ארצות הברית וישראל.

הוא הוסיף כי עליית מחירים זו אינה יכולה לפצות על ההפסדים הכספיים, המוערכים בעשרות מיליארדי דולרים, ועל ההפסדים האנושיים שספגה איראן. הוא הצהיר כי חלק מעלייה זו חייב לשמש לקיזוז עלויות המלחמה שהוטלה על איראן.

הבכיר הסביר כי יותר ממאה ספינות מכל מיני לאומים הגישו בקשות בכתב לעבור במצר במסגרת הפרוטוקול החדש, ובקשות אלו נמצאות כעת בבדיקה, כאשר קביעת סדרי עדיפויות נקבעים.

בהתייחסו לתנאי הביטחון המיוחדים השוררים במצר ולמצבי החירום הבלתי צפויים, הדגיש הבכיר האיראני כי מספר הספינות שיכולות לעבור בבטחה במסגרת הפרוטוקול החדש מוגבל כיום. לכן, בקשות הספינות שהוגשו יקבלו סדרי עדיפויות על סמך שיקולים פוליטיים, כלכליים וביטחוניים.

מצב כוננות

זה מגיע לאחר הכרזה על הפסקת אש בין טהרן לוושינגטון לאחר ארבעים יום של הסלמה צבאית שכללה התקפות הדדיות וסגירת מיצרי הורמוז, לפני שהתגברו מאמצי התיווך האזוריים והבינלאומיים כדי לרסן את הסכסוך. רגיעה שברירית זו הקלה זמנית את המתיחות, אך היא לא הפיגה את החששות בנוגע לניווט ואספקת אנרגיה. מצב הכוננות נותר בתוקף, ואין ערבויות ארוכות טווח למניעת חידוש הסכסוך.

בהקשר זה, כל העיניים נשואות אל בירת פקיסטן, אסלאמאבאד, שם צפויות השיחות בין שני הצדדים להתחיל מחר בעקבות הסכם הפסקת האש. שיחות אלו צפויות לחזק את הפסקת האש ולסלול את הדרך למשא ומתן רחב יותר הכולל סוגיות שטרם נפתחו, כולל תוכנית הגרעין והסדרי מיצרי הורמוז.

משקיפים סבורים כי הצלחת סבב השיחות הזה עשויה לייצג נקודת מפנה לקראת שלום בר-קיימא, בעוד כישלונו יבשר חזרה מהירה למתיחות הולכת וגוברת.